5 דרכים ללמד ילד שרצון חזק יותר מהצלחה

רצונו של הילד הוא כבודו. עלינו לתת לו את הכבוד שלו.

על פי רוב, הורה בטוח שהוא יודע את התשובה הנכונה, שיש לשמוע למה שהוא אומר, למה שהוא מכוון, למה שהוא טוען.

מי אלו בסך הכול, הילדים שלנו? סתם ילדים קטנים!

אבל באמת, אם נצליח להשכיל ולהבין שגם לילד יש רצון משלו, נצליח להביא אותו לכך שילמד מאתנו, מצד אחד, אבל גם ישתמש ברצונו הבלעדי.

כי רצון זה אמור להוליכו בדרך כל הימים.

1. למדו את הילד שאין דבר שחזק יותר מרצון – זה נכון, זה לא לצון

הרצון הוא "קרש הזינוק" של הילד להמשך.

ככל שהילד ידע לעלות על הקרש הזה, גם אם לא יצליח לקפוץ למרחוק -

הוא בכל זאת יקפוץ, ויש בזה די.

2. למדו את ילדכם שהוא המחליט – הוא יכול להרבות ויכול להמעיט

ככל שהילד ידע שהדבר בידו, כך הסיכוי רב יותר שיעמוד בו.

מגיל צעיר תנו לו להחליט החלטות, גם אם זה מעצבן אתכם לפעמים.

תנו לו להבין שההחלטה, לפחות על חלק מהדברים, היא שלו.

ילד שיודע שההחלטה היא שלו והוא האחראי על התוצאה, יהיה ילד שיבין שהרצון שלו חשוב יותר מכול.

3. הראו לילד שאינכם סוגדים להצלחות – כך ילמד מכם איך לרצות דברים ולנסות

הורים, לעיתים, בטעות, כועסים על הילד, כשהציון שלו לא מהמוצלחים.

הם, בהתנהגות זו, כאילו טוענים: השורה האחרונה היא החשובה!

רוצים שילד יבין שהרצון שלו ללמוד הוא העיקר?

תנו לו להבין שאתם מרוצים מהדרך שהלך בה. הסיום הוא לא העיקר.

4. רצון עז הוא המדרגה הראשונה בעלייה – דאגו למלא במדרגות את המסילה!

במדרגות מגיעים חיש מהר למקום שרוצים להגיע אליו. עליה תלולה ללא מדרגות היא הרבה יותר מפרכת.

דאגו שהילד ישכיל ליצור מדרגה ועוד מדרגה ברצון המוביל אותו, וכך יגיע אט אט למקום שאליו רוצים שיגיע.

5. תנו לרצונות של הילד להוביל אותו – גם אם הרצון שלך חזק משלו

לפעמים הרצונות שלנו ושל ילדינו מתנגשים. כשאנו כופים את רצוננו – אנחנו מנמיכים את הרצונות של הילדים.

ערכו סדר עדיפויות. מתי לדרוש ומתי לוותר.

לא תמיד הרצון שלנו הוא באמת זה שראוי יותר.

מתוך הספר "5 אבני דרך לחינוך ילדים", מאת מנוחה פוקס.