אנשי ההסברה החרדים בפאנל מרתק: "רק כך נצליח להילחם בהסתה"

"את יודעת, מוזר מאוד שחליתי בקורונה", אמרה לי לאחרונה מישהי שאינה חשודה בחוסר אינטליגנציה. "זה מוזר", היא הוסיפה, "כי מאז שפרצה המגיפה בכלל לא הסתובבתי באזורים חרדיים..."

המשפט, שנאמר לגמרי בתום לב, דווקא מאשת מקצוע בכירה, גרם לי להשתתק בבעתה. לא ידעתי איך להגיב. הטבעיות שבה היא דיברה והביטחון האמתי שהיה לה בנוגע לכך שהפצת הנגיף מגיעה דווקא מהציבור החרדי, גרמו לי להבין עד היכן מגיעה ההסתה ומה גדול כוחה של התקשורת שמפיצה אותה השכם והערב.

האישה עימה שוחחתי לגמרי אינה היחידה. רבים מאזרחי ישראל מוצאים את עצמם בימים אלו כשהם מולעטים באינפורמציה המשחירה מגזר שלם, מבלי שנשמע מנגד מענה מספק. כך הופך המגזר החרדי בעל כורחו להיות המוקד של הפצת מגפת הקורונה.

מאיפה נולדה השנאה הקשה הזו, והאם יש דרך כלשהי לעצור אותה? יצאנו לשמוע מה יש לפוליטיקאים ולמובילי דעת הקהל החרדי להגיד בעניין.

לעשות חשבון נפש

"הגישה השלילית כלפי החרדים לא התחילה מהיום", טוען יהודה אייזיקוביץ, הפועל רבות בתחומי ההסברה על החברה החרדית. "זוהי גישה שהייתה קיימת מאז ומעולם, רק שתמיד טואטאה מתחת לפני השטח. בימים של שגרה זה לא פוליטיקלי קורקט לדבר כל הזמן על החרדים, וזה גם לא נתפס טוב. אבל בזמני משבר, ובפרט משבר כה משמעותי כמו שאנו חווים בשנה האחרונה, אנשים מחפשים במי לתלות את האשמה, מישהו שהם יוכלו להפיל עליו את האחריות. זה טבעי שכשאדם נופל, הוא מיד מחפש מי הזיז לו את הכיסא. רק שבמקרה הזה תולים את האשמה במישהו הלא נכון".

יהודה אייזיקוביץ

"אני חושב שההסתה בתקופה האחרונה לימדה אותנו דבר חשוב", מעיר יצחק נחשוני, עורך ראשי של 'מרכז העניינים'. "אם חשבנו כל הזמן שההסתה היא כביכול 'אידיאולוגית', ותלינו אותה בכל פעם בסיבות אחרות, כמו למה לא מתגייסים או שאין תחבורה ציבורית בשבת, פתאום מסתבר שכל זה נעלם, וההסתה שבאה כעת היא מתוך שנאה נטו. טוענים שאתה מדבק, שלא כדאי להיות לידך. ממש שנאה לשם שנאה, בלי שום תירוץ.

"אם חושבים אובייקטיבית, ברור שההסתגרויות בבית והישיבה הארוכה מול המרקע, הובילו להחרפת המצב", הוא מוסיף, "כי ממילא ההסתה של כלי התקשורת הפכה להיות הרבה יותר חזקה. אנשים נחשפו לאמירות המסיתות שוב ושוב, במינון גבוה בהרבה מאשר בימים רגילים. את התוצאות אפשר לראות אצל אנשים שקודם לכן לא הייתה להם שנאה, אך כעת הם השתכנעו. אתה מביא להם 400 רגליים רוקדות בחתונה וזה נראה להם מסות. גם אם אתה מספר להם שזה מיעוט, הם לא משתכנעים. כי אם אתמול היה מיעוט כזה וגם שלשום היה מיעוט, אז מבחינתם זה הרוב".

יש מטרה בהסתה הזו? מישהו מרוויח מכך?

"ברור, הרי כלי התקשורת חיים מזה. אמרתי פעם לאחד האנשים העוסקים בהפצת הרע: 'הקב"ה קילל אותנו 'בזיעת אפיך תאכל לחם', אבל אותך הוא קילל יותר, כי אתה צריך גם להתאמץ להמציא עליי סיפורים'. זו העבודה של העיתונאים הללו, על כך הם מקבלים משכורת, ואם הם לא יביאו את הדברים האלו, מי יעסיק אותם?"

ויש גם משהו נוסף. הפובליציסטית ואשת התקשורת דנה ורון, בטוחה שכאשר מסתכלים על הנושא במבט מאמין, אי אפשר להתעלם מהעובדה שההסתה שמופנית לאורך כל השנים כלפי הציבור החרדי, אינה מגיעה מתוך שנאה פשוטה. "פעמים רבות המסיתים הגדולים אפילו לא יודעים את מי צריך לשנוא, שהרי רובם מעולם לא פגשו את החרדים מקרוב", היא מעירה. "מה שבעיקר קיים כאן זו מלחמה של החושך מול האור. בתקופה האחרונה יש בעולם שלנו אור גדול, אנחנו נמצאים ממש ערב הגאולה, ויש מי שחושש לגלות את האור הזה, כי הוא יודע שזה יחייב אותו. הדרך הטובה ביותר להצדיק את היעדר האמונה היא להיאחז בשנאה נגד הציבור החרדי ולראות בו את השלילי. כי אם החרדי שלילי, אז מובן שאיננו יכולים לאמץ את דרך החיים שלו. הכפשת החרדים היא למעשה הדרך הבטוחה ביותר לסלול את החיים ללא שום התחייבות למסורת".

(צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

ואולי באמת אין עשן בלי אש? אולי כל ההסתה הזו מלמדת בכל זאת משהו על הציבור?

אייזיקוביץ: "ודאי שאם נפרוט את ההאשמות לפרוטות, נראה שיש בסיס כלשהו לטענות. זה נכון שיש חלק קטן בציבור החרדי שנמנה על סוג של מכחישי קורונה. אלו אנשים שמתעלמים מהקורונה ולעתים גם מההנחיות וההגבלות. אבל מדובר ממש במיעוט, וברגע שלוקחים את המיעוט הזה ומלבישים אותו על כלל הציבור - כולנו נפגעים".

עם זאת, דנה מציינת שלדעתה גם הציבור החרדי זקוק לחשבון נפש. "כל אחד באופן פרטי חייב לבדוק אם הוא אכן מייצג נאמנה את דעת התורה שהוא אמון עליה ואם הוא משתדל לקיים קלה כחמורה, בפרט במקומות ייצוגיים בהם העיניים נשואות אליו.

"כאחת שמתרוצצת בין אולפנים ושידורים כדי להגן על הציבור החרדי, אני יכולה לציין שהיו רגעים מסוימים בתקופה האחרונה בהם באמת לא היה לי מה להגיד.  כי זה נכון שבדרך כלל יש הכללה ונעשה עוול גדול למגזר. אבל יש גם מצבים בהם נעשו שגיאות".

נחשוני חושב אחרת: "חשבון נפש פנימי של כל אדם לעצמו, זה בוודאי חשוב, וכדאי לעשות זאת. אבל אני נגד הטענה שהציבור החרדי צריך לעשות חשבון נפש. זה לא נכון, אין שום סיבה שאנחנו כציבור נתנצל בגלל שנוצר עלינו לחץ מכלי התקשורת הכלליים".

יצחק נחשוני

הסתה? לא מהיום

אבל ההסתה אינה נעה רק סביב הנגיף, אלא מגיעה בהיקף גדול בהרבה. אייזיקוביץ מציין כי הזדמן לו פעם למסור הרצאה לפני בני נוער ממכינה צבאית, שבאו לסיור בבני ברק. "רגע לפני שנכנסתי להרצאה ראיתי אותם יושבים על המדרגות בכניסה לאולם, ושמעתי את שיח התלמידים. מתוך הדברים היה אפשר להבין דבר אחד – הם בטוחים שכל העוברים והשבים ברחוב שונאים אותם. זו תמונת מצב נוראה, כי מדובר בבחורים בני 16 או 17 שמעולם לא פגשו חרדים, ואין שום סיבה שהם ירגישו שמופנית כלפיהם שנאה. זוהי אך ורק תעמולה שלילית שהם חוו במשך שנים מהתקשורת. הנערים האלו עלולים לגדול לשונאי חרדים, כי פשוט לא הותירו להם דרך אחרת.

"באופן אישי", הוא מוסיף, "ניסיתי להבין היכן התחיל הסיפור הבעייתי בין החילוניים לחרדים ומי היה הראשון שייצר את האייטמים המורעלים. לשם כך עשיתי מחקר וגיליתי שכבר בשנת 1935 הופקו שני סרטים ישראליים ראשונים מסוגם, שבשניהם הייתה התייחסות לחרדים. אחד מהם נקרא 'לחיים חדשים' והוא מביא קטע שנראה לכאורה תמים. אבל מי שמתעמק בו מצליח להבין את כוונתם של המפיקים מאחורי הקלעים. אני לא רוצה להישמע בלתי אובייקטיבי, לכן אציין דווקא את מה שהנאצים חשבו על כך. הם בוודאי ידעו לזהות איך לייצר שנאה, ובתקופת מלחמת העולם השנייה הוציאו מהסרט את הקטע בו נראים החרדים ושילבו אותם בסרט אנטישמי משלהם, כדי להמחיש את התזה שלהם נגד העם היהודי.

"יש גם סרט ישראלי נוסף שהופק באותן שנים, בו נראים יהודים חרדים יושבים על הארץ ומבכים את גורלם, בעוד שעוברות מולם דמויות שריריות ובלונדיניות. כל מי שרואה את הסרט מבין את ההקצנה, ומבין גם שבאותן שנים, עם הולדתו של הקולנוע הישראלי, נולדה גם השנאה העמוקה והסטיגמה נגד המגזר החרדי.

"גם בסרטים שהופקו בשנים שלאחר מכן אפשר לראות את דמותו של הקונילמל החרדי הנלעג, שמופיע שוב ושוב במגוון וריאציות, תמיד מגוחך, עם מבט מזוגג. האנשים שייצרו אז את הקולנוע והתקשורת, הם שהובילו לייצור הסטיגמה בנוגע לכך שהחרדים מסוכנים ושליליים, וכל החברה הישראלית סובלת בגללם. בסופו של דבר זה הפך למפלצת שקמה על יוצרה, וכך דורות שלמים גדלו לתוך המציאות הזו".

אבל איך ייתכן שמעולם לא קם מישהו שניסה להגיד את האמת?

"לצערי לציבור החרדי אין כמעט דריסת רגל בתקשורת החילונית. אם נדבר במספרים, אז כאשר המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק כמה חרדים מופיעים בתקשורת, הסתבר מהנתונים שהציבור החרדי מופיע ב-70% פחות מחלקו היחסי באוכלוסייה. נתון נוסף ומטריד לא פחות נוגע לכך שכאשר החרדים כבר מופיעים בתקשורת, זה לרוב בהקשרים פוליטיים או שליליים".

יש אנשי תקשורת חרדים לא רעים. איך זה שהם לא הצליחו להעביר את המסרים הנכונים ולעצור את ההסתה?

"כפי שציינתי, בכל ערוצי התקשורת אין כלל דמויות חרדיות. כך למשל אפשר לראות את ערוץ 12 שנחשב למוביל במדינת ישראל . הוא מעסיק 350 עובדים, אך מתוכם יש רק דמות חרדית אחת – סיון רהב מאיר. לא פלא שהסיקור על הציבור לעולם לא יהיה אובייקטיבי, כי אין לו סיכוי להפוך לכזה".

גם נחשוני מודע לבעייתיות הגדולה. "לציבור החרדי יש אנשי הסברה מעולים, אבל כלי התקשורת הכלליים לא ששים להזמין אותם, והם אלו שבוחרים את מי שיהיה מבחינתם המסביר שלנו. בתקופה האחרונה התופעה הזו באה לביטוי יותר מאשר בעבר, כי הם באמת הביאו מסבירנים שלא ממש שייכים לציבור, ובמקרים רבים עשו יותר נזק מתועלת".

מערכת הבחירות

אחד התחומים האקטואליים ביותר שמשמשים כעת את המסיתים הוא מערכת הבחירות אליה אנו צועדים בפעם הרביעית בשנתיים האחרונות. ח"כ אוריאל בוסו, המוצב במקום התשיעי ברשימת מפלגת ש"ס, מציין כי הוא רואה במערכת הבחירות העכשווית את ההסתה כשהיא מחלחלת יותר מאי פעם.

"לצערנו", הוא מציין, "בכל מערכת בחירות נבנות המפלגות על בסיס של הסתה ושנאה, הן מנסות לעורר את הנקודה האנטי חרדית, ואף משקיעות בכך כספים ומאמצים. בעבר ראינו זאת בעיקר בנושאים כמו גיוס, אזרחות וגיור, אבל הפעם זה כבר מגיע לנושאי הקורונה והבריאות, שאלו נושאים גדולים ומהותיים. ברור שקל  להם מאוד להיתפס בהם".

ח''כ אוריאל בוסו

אתה חושב שזה עלול להשפיע על הבוחרים יותר מאשר קמפיינים שנעשו בעבר?

"חד משמעית – כן. כי מעבר להסתה הסטנדרטית שמאפיינת כל מערכת בחירות, יש גם את כלי התקשורת שמסיתים כל הזמן בנוגע להתנהגותם של החרדים במצב העכשווי. כך גם האזרח הקטן שביום-יום אינו שונא חרדים במהותו, מתחיל לשנוא אותם בכל ליבו. לא מזמן שמעתי מאיש מקצוע שגר בבני ברק, על כך שקליינטים שלו מהאזור מפחדים לבוא אליו מחוץ לעיר. זה הוכיח לי שהגענו למקום שטרם היה כמוהו. אף פעם לא חווינו כזה דבר, ואנו חייבים לדעת שזה מחייב מצדנו עבודה קשה מאוד, ועוד מעבר לכך – זה גם  מחייב אותנו בדוגמה אישית ובהתנהגות ציבורית מכבדת יותר מאי פעם".

בוסו עוצר לרגע וממחיש: "כולנו מבינים שאם חייל שמסתובב ברחובות יעשה עבירה, ההתייחסות אליו לא תהיה כמו לכל אדם שמסתובב ברחוב, כי הוא דמות ייצוגית. הדוגמה האישית מחייבת את כולנו, כשומרי תורה ומצוות. זה לא קל, אבל אני באופן אישי חש גאווה על כך שאני מייצג את דעת הקהל. מבחינתי עצם זה שהציבור החילוני מתרעם על כך שיש במגזר החרדי אנשים שלא שומרים על ההנחיות, מוכיחה שבדיוק להיפך – נתלות בנו ציפיות והם מאמינים בנו".

ואולי אנחנו באמת לא מצליחים לייצג את עצמנו כנדרש?

"באופן כללי אני נוהג כמעט בכל נושא לעשות חשבון נפש, ולבדוק אם יש משהו נכון בטענות שמופנות כלפיי. אבל באופן ספציפי בנושא זה אני חושב שהתקשורת החילונית באמת הגזימה. אנחנו בוודאי לא מסכנים את העולם ולא גרועים מאחרים. זו באמת השמצה שכלל אינה במקומה".

אז מאיפה היא בכלל הגיעה?

"זהו בדיוק המחיר של ההסתה התודעתית. זוהי הבעיה הגדולה שאנו נאלצים להתמודד איתה. התקשורת הכניסה לאנשים רעיונות על כך שאנו מפיצי מחלות, עושים ככל העולה על רוחנו ומצפצפים על הכל, והפוליטיקאים פשוט משתפים פעולה עם הלך הרוח. ברור לי האינטרס שמסתתר מאחורי זה, כי אחרי שמלעיזים ככה את הציבור, קל יותר להעלות קנסות ולעשות לו סנקציות, אבל ברור גם שבסופו של דבר יש מי שגורף  מזה מנדטים".

(צילום: פלאש 90)

"מי שעוקב אחרי הסקרים רואה שהחשש הגדול כבר התחיל להתממש", מעיר יצחק נחשוני. "המפלגות האנטי חרדיות מצליחות אכן לגרוף הרבה מאוד קולות, יותר מכפי שהיה בעבר. אמנם בגלל שהמצב לא ברור עדיין, מעדיפות המפלגות האלו לשמור בשלב זה על סוג של שתיקה, אבל אני לא חושב שזה ימשיך הרבה זמן, כי ברגע שהן ירגישו שיש מתחרים על הקולות שלהן, הן ימשיכו להשמיע את דיבורי ההסתה הקבועים. אמנם קשה לי להאמין שהמפלגות החרדיות ייחלשו, אבל הסיכוי שהמפלגות האנטי חרדיות יתחזקו בעקבות מסע ההסתה, הוא בהחלט גדול מאוד".

יש מה לעשות כדי למנוע תרחיש כזה?

"אני חושב שדווקא בגלל שההסתה לא מגיעה הפעם על רקע ספציפי, עדיף לא להגיב עליה. כי בפעמים הקודמות הנציגים האנטי חרדיים טענו באוזני תומכיהם שהם ידרשו כל מיני דברים מהציבור החרדי, והיה צורך להסביר ולדברר אותנו. הפעם אין דרך אמתית לכבות את השנאה, ולכן במקרה כזה שתיקה עדיפה. לצורך הדוגמה, בתקופה הצפויה לנו עד לבחירות, לא הייתי מגיב על התבטאויות של ליברמן, ואני יודע שרבים מאנשי ההסברה החרדית חושבים כמוני".

"אין שנאה, יש בורות"

בציבור הכללי נשמעת לא פעם הטענה: "לא רק אנחנו שונאים אתכם, גם אתם שונאים ומנדים אותנו". אתם שותפים לטענה הזו?

אייזיקוביץ בוחר להשיב בסיפור: "הזדמן לי באופן אישי להגיע עם אנשי עסקים חילוניים לסיור בישיבת פונוביז'. כשעמדנו מחוץ לישיבה ראינו את הרב גרשון אדלשטיין יוצא ממנה ומתקדם לכיוון הרכב שלנו. הרב פסע לדרכו ופתאום נעצר, הסתובב, חזר אלינו ושאל כל אחד מהאנשים בקבוצה לשמו, מאיפה הגיע ומה שלומו. הוא ממש התעניין בכל אחד ברמה האישית. כל כך התפעלתי, בעיקר כי ראיתי את הבחורים צופים בנו מהמרפסות והבנתי שהרב מעניק להם במעשיו את ההבנה של איך באמת צריך להתייחס לאדם החילוני.

"גם בעיר אלעד, בה אני מתגורר, אני רואה רק יחס של קרבה לחילוניים. לפני תקופת הקורונה הגיעו לכאן המון קבוצות של חניכי מכינות קדם צבאיות, והתושבים אירחו אותן ממש בשמחה. לפעמים אפילו 'רבו' על הזכות לארח אותם. העובדות מהשטח מדברות בעד עצמן, כי כל החרדים מכל הזרמים שמחים ורוצים לארח אותם בבתיהם. אז איך אפשר לטעון שיש פה שנאה?"

"אני לא חושבת שהחרדים שונאים את החרדים, אבל לפעמים קיים סוג של הכללה", מדייקת דנה ורון, "יש במגזר החרדי כאלו שמסתכלים על האדם החילוני ככזה שבהכרח 'ערב רב' ו'אוכל טרפות'. זה כמובן לא כולם, אבל מספיק שיש כמה כאלו כדי ליצור רושם על אוכלוסייה שלמה".

דנה ורון

אהבה, לא הכפשה

הבעיה העיקרית אינה בהסתה, אלא בשנאה שמגיעה בעקבותיה. "ראינו כבר שהיא עלולה להוביל אותנו למקומות אלימים ואפלים מאוד", מבהיר אייזיקוביץ. "כמי שנמצא על ציר התקשורת בין החילוניים לחרדים אני יכול לציין שהגיעו לאוזניי עשרות סיפורים על יחס של אלימות מילולית ופיזית שממש צמררו אותי. כך למשל סיפרה לי אישה חרדית שעברה ברמת גן ואישה אחרת ירקה עליה, או תלמידי ישיבה סיפרו שהיו בתחנת אוטובוס ונער חילוני שעבר במקום חטף מאחד מהם את הכובע והשליך אותו לקול צחוקם של חבריו. אבל הדבר החמור ביותר קרה בפתח תקווה, כאשר ראש כולל, אדם לא צעיר, חטף מכות רצח של ממש מאדם שחשב שהוא לא נזהר מספיק בקורונה, והגיב באלימות מופרזת מבלי לדעת שמתעדים אותו. לדעתי אנחנו לא רחוקים מהיום שבו יקרה אסון של ממש. בואו לא נשכח ששוטר ששולף אקדח בלב בני ברק ויורה לאוויר, הוא שוטר שניזון מכל התעמולה השקרית בתקשורת, ומי יכול להבטיח לנו שמחר הוא לא יגיע למסקנות מרחיקות לכת בנוגע לסכנה שנשקפת לו מצד הציבור החרדי, ויירה באנשים עצמם?"

נחשוני טוען שהוא דואג מסיבה אחרת. "אני לא חושש ממצב בו יסגרו לנו את בתי הכנסת או הישיבות. זה לא יקרה. אבל הבעיה היא שככל שהחומות יגבהו, כך המרחק יגדל. באופן אישי האמנתי תמיד שאנחנו צריכים לחיות חיים משותפים ולאפשר לצד השני לראות ולהכיר אותנו. כעת, בעקבות ההסתה, נראה שאנו עלולים להגיע לרגע בו לא יהיה לנו עם מי לעשות קירוב, כי נהיה כל כך רחוקים זה מזה עד שלא נוכל להתקרב אליהם. זוהי סכנה גדולה לעולם הקירוב".

בואו נדבר באופן אופרטיבי: יש לדעתכם מה לעשות כדי להתמודד עם ההסתה?

"המציאות הזו מחייבת את כולנו לעשות את המקסימום כדי להראות דוגמה אישית חיובית", טוענת דנה, "זה לא קל, אבל מוכרחים להבין שלהיות חרדי זה דבר מחייב. אנשים ברחוב תמיד יסתכלו עליך כמו מיצג של 'נשיונל גאוגרפיק'. כי אתה מסקרן. זה בדיוק כמו שכאשר התקשורת העולמית מסקרת את הערבים היא מתייחסת אליהם כמו טיפה קטנה בים, וכשמסקרת את היהודים היא רואה אותם כים גדול, כך גם כשיש מישהו מהציבור החרדי שמחולל נזק זה נראה כמו ים ביחס לנזק שנעשה בציבור הכללי".

ואת באמת חושבת שזה שכל אחד מאתנו ישתדל עוד קצת, זה מה שיעזור וישנה את התמונה?

"כן, לדעתי ניכרים דברי אמת, וככל שאנחנו נדבק באמת שלנו בכל מחיר, כך יש סיכוי גדול יותר שהיא תתקבל על הלב. בכלל, אני חושבת שבמשך שנים חי הציבור החרדי כציבור מבודל, בלי שום שיג ושיח עם האדם החילוני. זה בסדר וזה היה נכון לאותן תקופות, אבל כיום יש לנו הזדמנות אמתית להשפיע. לא ייתכן שנישאר במצב בו אנו דואגים רק לעצמנו, אנו חייבים להיכנס גם למקום של המשפיעים. מדובר באחים שלנו, אנחנו מחויבים להעביר גם להם את המורשת, לדאוג להם ולחמול עליהם".

את יודעת שזה לא פשוט. ההתבדלות במשך כל השנים הגיעה מתוך רצון שלא להתערבב ולא להכניס לתוך הבית את הסכנות שברחוב...

"נכון, זה ברור לי. אני האחרונה שתצא עם סיסמאות בנוסח 'יש לנו אהבה והיא תנצח'. ברור שבכל פעילות שעושים ובכל נושא צריכים להתייחס לדעת תורה. אבל לא ייתכן שנסתגר בתוך הבתים שלנו ולא נפקח עין כדי לעזור לאחרים. זו גישה שלא תחזיק מעמד לאורך זמן. אלו האחים התועים והמבולבלים שלנו, ואנחנו לא יכולים להתעלם מהם. אנשים צריכים להבין שגם בקרב אלו שאינם שומרי מצוות יש הרבה מאוד שמשתוקקים להסתכל עלינו מלמטה למעלה ולראות איך שאנו מקדשים שם שמיים".

"אנחנו חייבים למצוא שליחים טובים שייכנסו לתקשורת הכללית ויעבירו מסרים מדויקים ונכונים", טוען אייזיקוביץ, "לדעתי זו הדרך העיקרית שתוכל לעזור לנו בשלב העכשווי".

הוא גם מציין כי בימים אלו הוא מוביל לפתיחתו של קורס דוברים של המגזר החרדי שיעסוק בדיוק בנושא ויכשיר אנשים  מתאימים לצורך התפקיד. "מדובר באנשים חרדים ממש, שייצגו את דעת התורה ואני מקווה מאוד שיהוו שגרירים טובים".

ואילו ח"כ בוסו בוחר להתייחס דווקא למערכת הבחירות. "בימים אלו של ערב הצבעה בקלפיות, אנו מוכרחים לפעול בזירה הזו ולהתגייס לעשות הכל להגדלת כוחן של המפלגות החרדיות. אם לא נעשה זאת, זה עלול להיות אסון בקנה מידה שטרם היה במדינת ישראל, כי תקום  ממשלה גרועה יותר מממשלת לפיד בשנת 2013.  כפי שראינו במערכות של הבחירות האחרונות – אי אפשר לסמוך על אף מפלגה, כי בזמן אמת כולן היו מוכנות להשאיר את החרדים בחוץ ולהקים ממשלה ללא חובשי כיפה. אז נותר לנו לעשות את המאמץ שלנו ולהגדיל את כוחנו, מתוך אהבה ולא מתוך הכפשה ושנאה חלילה".