השבת שלי
השבת של אביגיל קראווני: "בעקבות החלות הביתיות - חווינו ישועה מפתיעה"
שבת בהיכל הנגינה, שקית ממתקים שאוכלים עם העיניים, קולות וברקים בסעודה, ומערכת עיכול רגישה שנרגעה בזכות הפרשת חלה לכבוד שבת: אביגיל קרוואני, מנטורית להתפתחות עסקית, מספרת על השבת שלה
- מרים סלומון
- פורסם י"ג אדר התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)
מהי השבת בשבילך?
"שבת היא מלכה. היא אי של שפיות. היא רוגע אין סופי. שבת זה הזמן שבו אני אוהבת כל כך להיות אישה ואימא. בשבת אני יכולה להתרכז במשפחה היקרה שלי, ובתפקידיי כאישה ואימא, ופתאום לא משנה לי מה יהיה ומה יקרה בחוץ. בין כה וכה אני לא יכולה לעשות כלום, ומשוחררת מלחשוב על כל העומס היומיומי.
זיכרון ילדות משבת
"בסעודה שלישית, כשכל אחיי בחורי הישיבה נמצאים בבית, ושרים. אבא שלי הוא ה'מנצח' על המקהלה, ואני מקשיבה בעונג ולא רוצה שהשבת תיגמר. זו נשמעת שבת מהיכל הנגינה... ברוך ה', אבי ואימי שיחיו יודעים היטב לשיר ואוהבים לעשות זאת, וגם ארבעת אחיי בחורי הישיבות, בלי עין הרע, ירשו מהם את הכישרון והחיבה לשירה. השירה אצלנו היא עניין מרכזי, וכולנו אוהבים לשיר מגוון רחב מאוד, החל בשירים חסידיים ישנים או עדכניים ועד לשירי הבקשות המקוריים. גם אנו הבנות היינו באולפן חלק נכבד מחיינו. אימא שלי כותבת הרבה שירים והצגות והוצאנו עשרות דיסקים. וכך, את כל כישורי השירה אהבנו לממש יחד בשבת קודש. אני זוכרת שפעם אבא שלי היה אומר לנו 'אתן רוצות שיהיה לכן קול יפה ולא תצטרדו? תשירו בשבת וזה יברך אתכן לכל השבוע'. מאז היינו שרות בכל הכוח בשבת, כמובן רק במשפחה הגרעינית... וממש מרגישות את הברכה אחר כך".
מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?
"פעם הייתי מכינה את השבת בדרך הכי קצרה ומהירה וברגע האחרון. קרה לי אפילו שהעמדתי חמין שעה לפני שבת... ברוך ה', היום זה כבר לא כך. לא היה לי מהפך פתאומי, אלא התקדמתי לאט לאט. הקדמתי עוד הכנה ועוד פעולה, הורדתי משעות העבודה בסוף שבוע, ואחר כך הפסקתי לגמרי לעבוד ביום שישי. התחלתי לקלח את הילדים ב-13:00 ולא רגע לפני שבת, והכנסתי עזרה בניקיון. שבת קודש היא מקור הברכה של כל השבוע, ידעתי ורציתי לזכות לכך תמיד. אבל לקח לי זמן להצליח ליישם. הייתי אומרת לעצמי: 'אם את מוכנה מוקדם בהדלקת נרות, את יושבת עם קפה ושוקולד...' וזה דרבן אותי. וברוך ה', משבוע לשבוע הצלחתי יותר ויותר. שבת היא מקור אנרגיה. אם את מטעינה - את מוטענת. אם את לא מתחברת, את נשארת על סוללה חלשה. ואני מודה להקב"ה ושמחה שהוא עזר לי.
"כיום, ההכנות שלי לשבת מתנהלות כך: ביום חמישי אני אופה חלות, מנהג נחמד שסיגלתי לי מתחילת הקורונה, וביום שישי בבוקר אני מבשלת. גם את הניקיונות אני מרכזת בימי חמישי ושישי, ונעזרת באחותי המתוקה בת השש עשרה. גם זה הסדר חדש שהתחלתי מאז הקורונה. היא באה לעזור לי לסדר את הבית, למיין את הררי הכביסה, וביום שישי היא עוזרת לי עם השטיפה הכלים והרצפה, כל זה בתשלום כמובן. מעצם זה שמישהו עובד יחד איתך, מסדר ומנקה גם אם זה לא בדיוק כמו שאת רוצה, את כבר מקבלת כוח ואדרנלין. לפני כן בעלי היקר היה שותף מאוד בעזרה, אבל בתקופת הקורונה, יחד עם העזרה שלו לילדים במרחבים הקוליים של הלימודים שלהם, הרגשתי שזה כבר קצת יותר מדי עבורו. כמו שאני הרגשתי בימי הקורונה המאתגרים מין חולשה ופחות כוח וחשק לעשות, ורציתי עזרה והתחשבות, כך אני חושבת גם עליו. אני רוצה שיהיה לו יותר זמן פרטי לעצמו, להספקים שלו, לדברים החשובים לנו באמת, ובעיקר שתהיה לו סבלנות ופניות לילדים. הרבה פחות חשוב לי מי בדיוק ינקה את הבית, וברוך ה' שאחותי מוכנה ואוהבת לבוא.
מה הקשר בין השינויים האלו לבין הקורונה?
"תמיד חלמתי להכניס עוזרת הביתה, ותקופת הקורונה העמוסה רק הייתה זרז לכך, אבל חלות ביתיות ועוגות אף פעם לא היו התחום שלי. אומנם, על הבישולים לא הסכמתי לוותר. הרגשתי שזה המקום שלי לבטא אהבה וביתיות. אולם למרות הרצון הטוב, לא הייתי פנויה ללמוד את התחום. הייתי ממציאה מתכונים ולא בדיוק הצליח לי... כך נוצר מצב שאת האוכל הבסיסי תמיד הכנתי נהדר, טעים ובשפע, אבל את כל הגיוונים והקינוחים העדפתי פשוט לקנות. ואז הגיעה הקורונה והילדים היו משועממים, ובלית ברירה נכנסתי למטבח יחד איתם והתחלתי לאפות איתם כתעסוקה. התחלתי לקרוא מתכונים, ראיתי סרטוני הדרכה, והתמכרתי. היום ברוך ה', הכול כל כך נגיש ומוסבר, ואין מה לטעות. והתרגשתי להכין חלות ועוגות לכבוד שבת, וגם להצליח.
"בעקבות האפייה החדשה לכבוד שבת, פתאום חווינו מהפך מדהים שכלל לא פיללנו: לבעלי יש עיכול רגיש, ולחם גורם לו לתחושה לא טובה. לכן במשך ימות השבוע הוא לא אוכל לחם, ורק לכבוד שבת הוא היה אוכל מעט חלה. אחר כך בתחילת השבוע הוא סבל, ולא היה יכול לאכול כלום בבוקר. להפתעתנו, כאשר התחלתי להכין חלות בבית לכבוד שבת, הסיפור הזה נגמר. בעלי לא סבל כלל לאחר השבת. עבורי זה האושר הכי גדול, ומאז בכל יום חמישי אני זוכה להפרשת חלה בבית וזו הרגשה עילאית.
תארי את התפריט השבתי שלכם
"בליל שבת אנו אוכלים חלות ביתיות, סלטים ודג סלומון בתיבול משתנה: פעם חריימה, פעם מתוק חמוץ, ופעם אגוזים ודבש. יש שלושה סלטים ביתיים שעליהם אני לא מוותרת: סלט חי, חצילים מטוגנים עם גמבה ובצל אפויים ומלפפון חמוץ, וטחינה. את כל שאר הסלטים אני קונה.
"למנה שניה אני מגישה צלי עוף ותפוחי אדמה או אורז, בשר, או מרק אדום - מרק עוף עם גמבה, עגבניות ורסק עגבניות. כל שבת תבשיל אחר. האמת, שעד לא מזמן התפריט אצלנו היה מרק תימני כמיטב המסורת המשפחתית, אבל הרגשתי שאני חייבת גיוון ונטשתי מעט את המרק הקבוע. אל תדאגו, מידי פעם אנחנו הולכים לחמותי ושם היא מגישה מרק תימני מקורי. במוצאי שבת היא מציידת אותי במרק לכל השבוע... לקינוח אני מכינה פרישייק, גלידה או משהו אחר, ולפעמים גם לא כלום.
"בשבת בוקר אנו אוכלים חלות וחמין עם שעועית, גריסים, תפוחי אדמה, עוף או בשר. לעתים אני מוסיפה גם ביצים, ומעל הכול אני מניחה ג'חנון אפוי. ברוב השבועות אנו מדלגים על הסלטים, ורק לפעמים אני מוציאה טחינה וחצילים ובעלי אוכל. הילדים שלנו קטנים, ואם אביא סלטים, הם לא יגעו בחמין. אחרי החמין אנו נהנים עם ג'עלה - פרות העונה ופיצוחים. בסוף הסעודה אנו מחלקים לילדים 'שקית ממתקים של שבת'. בשקית יש חמישה חטיפים מגוונים, כך שהילדים מתלהבים. הם 'אוכלים' עם העיניים, מרגישים שקבלו הרבה, ואני יכולה ללכת לנוח בנחת. זה נשמע אולי קצת מוגזם, אבל תתפלאו לשמוע כי השקיות נשארות ברובן מלאות... (ואני בהחלט מעדיפה שכך)
"בסעודה שלישית אנו אוכלים חלה ביתית, סלט ביצים, אבוקדו, דג מעושן או קוגל. ובנוסף לכך, אני משתדלת שיהיה מעדן מיוחד לילדים לדוג' כריות / שוגי / דליפקאן עם חלב, יוגורטים / ממרח לוטוס עם שברי עוגיות / עוגה עם עדשים או כל פינוק אחר, פרווה או חלבי, בהתאם לשעה בה אכלנו בצהרים את העוף, העיקר שסעודה שלישית תהיה להם חוויה מתוקה.
מתי אתם אוכלים בשבת בבוקר?
"אין לי תשובה ברורה להגיד לך. אנחנו אנשים זורמים. יש פעמים שאנחנו אוכלים ב-10:30 ויש פעמים שאנחנו אוכלים ב-13:00 בצהרים. לרב זה קרוב יותר לשעה 12:00. בעלי ואני משוחחים קודם ומעבירים חוויות, או שבדיוק קמנו מאוחר והילדים הרגע גמרו את השוקו והעוגה, ולפעמים בעלי מתעכב בבית הכנסת. בכל השבוע רצים וחייבים לתקתק שעות, טוב שפעם אחת בשבוע יש אפשרות להתנהל באופן נינוח יותר. גם בליל שבת הסעודה לא נערכת תמיד בזמן קבוע, ולכן אני כבר זוכרת ויודעת לאכול מעט וכמובן לתת לילדים משהו לפני הדלקת נרות, כדי שלא נהיה רעבים עד שעת הסעודה.
איך נראה שולחן השבת אצלכם?
"לפני תחילת הסעודה בעלי מספר חוויות מבית הכנסת, וכל מיני דברים מעניינים שהוא למד או קרא. הנה לדוגמה משפט אופייני: 'אתם לא מבינים מה היה בבית הכנסת. משה רבינו אמר לעמ"י...' אחר כך הוא מנגן את הקידוש, ויש חלקים שהילדים מצטרפים אליו... ואז אנו אוכלים למנה ראשונה דג וסלטים. כשהילדים היו קטנים יותר, הייתי מאכילה אותם לפני שבעלי חזר מבית הכנסת, כדי שלא יחכו רעבים. לאחר מכן בעלי מספר סיפורים חסידיים, נוטפי ענווה, יראת שמים ועבודת השם. אלו סיפורים שהופכים אותנו ליהודים טובים יותר, ונותנים לנו להרגיש חיבור וגאווה להיות יהודים. ואז הוא מוציא הפתעה, ואומר שמי שישיר בכל הכוח יקבל הפתעה, והילדים משתתפים בשמחה, שרים ומספרים. מצחיק לראות את בן ה-3 ואת הקטנה בת ה-1.5 שרים בהתלהבות בלי לדעת את המילים... זה נשמע כמו קולות וברקים... בעלי מחלק בחגיגיות את ההפתעה וכולם מרוצים. זה יכול להיות סוכרית ג'לי, חמצוץ שווה או כל מיני מרעין בישין שבדרך כלל אנחנו לא מחבבים ולא מתקרבים אליהם, אבל לכבוד שולחן שבת גם הם מתארחים על שולחננו. אחר כך הקטנים פורשים לשחק במשחקיהם, ואנחנו מעבירים חוויות, מפטפטים ומנקים את הראש. כשמגיע תורה של מנה שניה הילדים חוזרים לשולחן לאכול. שוב יש צחוקים וחוויה, ויושבים לג'עלה עם פירות וקינוח. את ברכת המזון אנו משתדלים לברך יחד בקול.
מה החלק הכי אהוב עליך בשבת?
"הדלקת נרות, זהו הרגע הכי מרגש. אני מתפללת על בעלי ועל הילדים, שרה לעצמי, מספרת להשם מה עבר עלי השבוע, ומבקשת ממנו להירגע בשבת.
"עוד זמן אהוב עלי הוא בבוקר השבת, כשהילדים באים לישון איתי במיטה, ואנחנו מתכרבלים יחד בהנאה ובחמימות. לפעמים אני מתפללת כשהם עדיין לצדי בפוך... כשאני מתחילה לשיר את פסוקי דזמרה הם כבר קצרי רוח מעט ושואלים: 'את צריכה לגמור את כל הספר...? עוד כמה דפים את יכולה לדבר...?'
"רק בשבת יש לנו זמן לחוויה משפחתית, בלי לחץ והספקים ובלי עוד אלף מטלות. אני פנויה לגמרי למשפחתי ולעצמי. בשבת אין שעון ואין מסגרת זמן לכל חוויה, והשחרור הזה אהוב עלי במיוחד.
מהו האתגר שלך בשבת?
"אני רוצה לומר תהילים בצהרי השבת. רוצה מאוד מאד, אבל אני כל כך עייפה עד שהעיניים נעצמות לי ולבסוף נרדמת...
שבת בלתי נשכחת
"השבת בה הייתי בבית חולים אחרי הלידה הרביעית שלי. זו הייתה פעם ראשונה אחרי החתונה שעשיתי שבת בלי בעלי... בגבורה רבה וויתרתי על שהותו לידי. למרות שהייתי אחרי ניתוח, שלחתי אותו לשהות עם הילדים, במקום לשלוח אותם לבד לאימא שלי. לראשונה התחלתי לעכל את האימהות שלי. עם כל ילד כאילו קיבלתי נתח נוסף של 'אימא', ולמדתי לחשוב קודם כל עליהם, אחר כך עלי. באותה שבת הרגשתי 'אימא אמתית' והייתי שמחה מאד.
מתכון שבתי מיוחד
עוגת לוטוס
קלה להכנה טעימה ונימוחה:
להקציף:
4 ביצים שלמות
מוסיפים בהדרגה כוס וחצי סוכר וממשיכים להקציף במשך כשתי דקות.
להוסיף 500 מ"ל קצפת צמחית ולהמשיך להקציף
יוצקים כוס וחצי מים פושרים ומנמיכים את מהירות ההקצפה.
להוסיף: 1 כוס שמן
4 כפות שוקולית
2 כפות אבקת קפה נמס
4 כפות ממרח לוטוס
3 כוסות קמח + 2 אבקות אפיה
מקציפים במהירות איטית עד שהבלילה נעשית חלקה.
יוצקים את הבלילה לארבע תבניות אינגליש קייק (או ל- 3, תלוי בגובה העוגה שמעדיפים – עוגה שתופחת עד ל3/4 מגובה התבנית, או עוגה גבוהה)
אופים בחום 180 מעלות במשך כ- 35-45 דקות
לאחר כחצי שעה ניתן לתחוב קיסם ולבדוק אם הוא יוצא נקי, ואם כן, זהו סימן שהעוגה אפויה דייה.
מוציאים את התבניות מהתנור, ואפשר לקשט את העוגות באבקת סוכר/ או בשוקולד מריר מומס עם 2 כפות קצפת צמחית. בשבתות האחרונות אני לא מצפה אותן אחרי האפייה, אלא מרסקת בוטנים מסוכרים/ קשיו מסוכרים ומפזרת מעל העוגה לפני האפייה, והעוגה מתקבלת עם ציפוי קריספי וטעים במיוחד.
לבחירה: אפשר להחליף את ממרח הלוטוס בממרח שוקולד השחר/ אגוזי לוז. או כל ממרח אחר שאתם אוהבים.
אפשר גם להכין את העוגה בגרסה חלבית, עם שמנת מתוקה במקום קצפת צמחית, וחלב במקום מים, ותקבלו עוגה מפנקת לכבוד שבת.