פורים
מרהיב: כך נראו מגילות אסתר במהלך ההיסטוריה
מגילת אסתר של צאצאי האנוסים, המגילה של יוצאי איטליה המאוירת בקפידה, והמגילה שנשמרה מהמאה ה-19. קבלו דוגמאות מאוסף יוצא דופן של מגילות אסתר
- מיכל אריאלי
- פורסם י"ג אדר התשפ"א |עודכן
באדיבות הספריה הלאומית
מה מלמדות אותנו מגילות אסתר עתיקות, ואיך הן השפיעו על ההיסטוריה שלנו? כפי שכולנו יודעים, מגילת אסתר מביאה את סיפור הנס היהודי בממלכת מדי ופרס, אך בנוסף לכך היא גם מעידה על מה שקרה בדורות שלאחר מכן.
הצצה אל מגילות אסתר עתיקות ובחינת האיורים המופיעים בהן, מגלה כי בכל תקופה נהגו לקשט את המגילות באופן אחר, אשר תורם לא רק להבנת סיפור המגילה, אלא גם להקשר ההיסטורי של מקום כתיבת המגילה.
בשיחה עם ורד ירושלמי מהספרייה הלאומית, היא מציינת כי בספרייה קיים אחד האוספים הגדולים והחשובים של מגילות אסתר היסטוריות מאוירות, אשר כולל קרוב ל-200 מגילות. המוקדמת ביניהן היא מהמאה ה-11 והחדשה ביותר רק מהשנים האחרונות.
מגילת אסתר של האנוסים
אחת המגילות המרתקות ביותר באוסף הספרייה היא מגילה שנכתבה ואוירה באמסטרדם, ככל הנראה בראשית המאה ה-18. מסביב לכל אחת מעמודות הטקסט מאוירות בדיו 57 אפיזודות מן המגילה, לעתים על פי מקורות מדרשיים. שפע האיורים המתוחכמים ואיכותם הגבוהה משווים למגילה זו מעמד חסר תקדים בתולדות המגילות המאוירות.
בספרייה הלאומית מציינים כי האיורים במגילה זו מצטיינים בפירוט רב, בעודם מלבישים את הדמויות בבגדים שהיו מקובלים בתקופתם, ומציבים תפאורה בת-זמנם.
אמנם לא ידועים הפרטים המלאים על הבעלים של המגילה, אך ניתן לשער כי מזמיני המגילה היו יהודי פורטוגל שבסוף המאה ה-17 הזמינו ככל הנראה צייר שיאייר עבורם את מגילת אסתר.
למעשה, המגילה צוירה בתקופה בה צאצאי האנוסים שהיגרו בהמוניהם מפורטוגל והגיעו לאמסטרדם, ביקשו לחזור ולקיים את אורח החיים היהודי הבסיסי שלהם. הם הבינו כי הדרך לקיום היהדות עוברת דרך חגי ישראל, והחליטו לנצל את חג הפורים כדי לחזור לשמוח ולקיים מצוות בגלוי. בהנפקת המגילה יש גם סוג של הזדהות, שכן מדובר בסיפור של כמעט השמדה שמסתיים בניצחון והמשכיות יהודית, מה שגם הם חוו על בשרם. אגב, בספריה גם מציינים שמנהג התחפושות באמסטרדם הוא אחד המוקדמים ביותר שידועים לנו.
באדיבות הספריה הלאומית
מגילה של יוצאי איטליה
מגילה נוספת ומעניינת היא זו שנכתבה באיטליה במאה ה-17. במקרה זה ידועים שם הכותב והמאייר: משה בן אברהם פשקרול (פַּשְׂקַרוֹל) מהעיר פירארה, וגם שמו של מי שהמגילה הוכנה עבורו: מרדכי בן אליהו הלוי מבריסילו.
בספרייה מציינים כי המגילה מעוטרת עם קישוטים צבעוניים ואיורים רבים של אפיזודות מן המגילה המדגימים היטב את תרבות הלבוש, האכילה והדיור כפי שהכירם הצייר בתקופת הרנסנס.
באדיבות הספריה הלאומית
באדיבות הספריה הלאומית
מגילה ממרוקו
והנה דוגמה נוספת למגילה שנכתבה דווקא במאה ה-19, באיים האזוריים השייכים לפורטוגל. זוהי מגילה שנכתבה עבור דוד בן אברהם צאבח – יהודי מוכר וחשוב בקהילת יוצאי מרוקו באי סאו מיגל. היא כרוכה על גליל עץ ומעוטרת בקישוטים.
באדיבות הספריה הלאומית
באדיבות הספריה הלאומית
באדיבות הספריה הלאומית