איך מתמודדים כשהשקרים הופכים לשגרה?

תפסת את הילד שלך משקר? אל תדאגי, שקרים אצל ילדים זה חלק מההתפתחות שלהם!

נשמע מוזר? גורם לך להרים גבה? הגיוני.

"לקחת עוגייה אף על פי שאמרתי לך לא?", שאלתי את הבן שלי כשקלטתי בזווית עין שהפה שלו גדוש, והוא מנסה לשמור על ארשת תמימה. "לא!", הוא ענה לי, תוך כדי שהוא משתדל לשמור על פה סגור ולהתרחק מהר כדי להצליח לסיים ללעוס.

אז צחקקתי לעצמי ועברתי הלאה... אבל כשזה קרה שוב, והפעם השקר היה מתוחכם יותר, האמת - קצת נבהלתי.

אז חקרתי ובדקתי, חפרתי ועלעלתי, והנה אני מביאה לפניכן את תוצאות המחקר, כי מאז שעשיתי את שלי - נתקלתי שוב ושוב בהורים מבוהלים מכך שילדם משקר במצח נחושה בלי להניד עפעף.

נתחיל עם השאלה המתבקשת - למה ילדים משקרים בגיל צעיר?

תחילה חשוב להדגיש שהמילה "שקר" היא מילה של מבוגרים. ילד קטן לא משקר, הוא אומר את ה"לא-אמת" כדי לנסות את כוחו בסביבה, בדיוק כמו כל כישור אחר שהוא מנסה לפתח. עד גיל 4-5 אלו הם שקרים התפתחותיים.

ישנן שתי סיבות עיקריות בגינן ילדים משקרים:

1. כדי להציל את נפשם. לדוגמא - ילד שמשקר ואומר שלא אכל את השוקולד שהיה בארון עושה זאת כי הוא מפחד שיכעסו עליו ויענישו אותו. במילים אחרות - מנגנון הגנה חכם שמופעל.
2. כדי להאדיר ולהעצים את תחושת הערך העצמי. לדוגמא - כאשר ילד ממציא שקיבל מתנה יקרה, המטרה של השקר היא לגרום לאחר להתפעל.

מגיל 5 ואילך החשיבה של הילד מתחדדת, ומתפתחת מסוגלות להבין שבכך שהוא לא אומר את האמת הוא יכול לא רק להגן על עצמו, אלא גם להשיג דברים. אך גם בשלב זה הוא אינו מבין שזה לא בסדר. הוא מבין שהוא משיגים משהו שהוא רוצה, או לסירוגין מונע משהו שהוא לא רוצה שיקרה לו.

בגיל 9־10 ישנה התקדמות נוספת - נהיים פחות "הישרדותיים" ויותר מתוחכמים, וכאן אף נכנס מוטיב נוסף לתמונה, כהכנה לגיל ההתבגרות (המכונה גם גיל המרד) - שינוי האמת לצורך הסתרה ושמירה על פרטיות החיים שלהם.

אז אחרי שהבנו שאמירת ה"לא אמת" היא דבר רווח, ולא מגיעה בזדון או בכדי להכעיס, נשאלת השאלה - איך נכון להגיב כשהילד לא אומר את האמת?

נסי לעצור לרגע ולחשוב ממה נובע השקר שבו הילד השתמש. האם הדבר שהוא עשה בד"כ גורר אחריו נזיפה כעוסה ממך (שקר סוג 1 שהוזכר לעיל), או שזהו שקר שנובע ממקום שמנסה למשוך אליו האדרה וחיזוק הביטחון (שקר סוג 2)?

שימת הלב היא משמעותית, כי לכל סוג תהיה תגובה מותאמת, והנכון ביותר הוא להגיב לעומק - להתייחס ישירות למניע.

בסוג 1 - עני ישר לפחד מהתגובה שלך - "אני לא אכעס, תגיד לי מה באמת קרה".

בסוג 2 - הרימי לו את הביטחון שהוא מנסה לשאוב - "וואו, אתה באמת גדול, מגיעה לך מתנה כזו!".

הורים רבים רוצים ללמד את הילד לא לשקר, אבל לא מלמדים אותו להגיד את האמת. מוטב ללמד את הילד שכדאי לו יותר לומר את האמת.

בגיל גדול יותר, בו השקרים הופכים מתוחכמים ולילדים יש יותר מוטיבציה לשקר, המוטיבציה היא למעשה מה שאנחנו צריכים לפענח. לכן ההתייחסות צריכה להיות שונה ופרטנית. כשהילד לוקח משהו שאינו שייך לו ואומר "לא לקחתי", זהו שקר מסוג שונה מאשר "עשיתי שיעורים" כשהוא לא עשה שיעורים. שקר אחד מתרחש ביני לביני, ואילו השני נוגע לאחר, ולמעשה זו רמאות, אני רימיתי את האחר ולא מוכן לקחת על כך אחריות. ההבדלים האלה משנים.

על מנת ללמד אותם להגיד את האמת ולקחת אחריות עלינו להקשיב ולהבין מה הם בעצם אומרים. להבין מדוע הוא לא רוצה לעשות עכשיו את שיעורי הבית, או מנגד - מדוע הוא לקח חפץ ששייך לחברו. רק אחרי שנעמיק ונבין את השורש, נוכל להגיב באופן הנכון ביותר.

 שימי לב: הילדים קולטים אותנו, ההורים. במידה ויש סיטואציה שבה אנחנו ממציאים תירוץ כי לא נעים לנו, או לא רלוונטי להגיד את האמת - הוא קולט ומעתיק את הקוד.

למשל - ילדך בא ושואל אם הוא יכול להביא היום חבר הביתה, והיום פחות מתחשק לך בלגן ולכלוך. אז את פוטרת אותו ב"תגיד לו שהיום אי אפשר כי אנחנו נוסעים" - זהו דבר שעלול ליצור קונפליקט אצל הילד, ולהנחות אותו לשקר בעצמו לא בכוונה.

מוסר לא מתפתח על ידי ענישה. הוא מתפתח על ידי דוגמא אישית.

והרי לכן רשימת עשה ולא תעשה:

• הראי לילד שמשתלם לו יותר לומר את האמת. מוטב לחזק ילד כשהוא אומר את האמת ("אני שמחה מאוד שאמרת לי את זה"), ובכך גם לתרום לפיתוחו, מאשר לתת תשומת לב רבה לסיטואציה שבה הוא שיקר.
• למדי לחייך מבפנים כשאת תופסת את הילד הקטן שלך אומר לך דברים שהם לא בדיוק האמת, ולהדריך אותו איך לעשות את זה אחרת, בלי להעניש אותו על כך.
• שאלי אותו מה מנע ממנו להגיד את האמת, והביני מה למעשה הייתה המוטיבציה שלו לשקר.
• הבחיני בין סוגים שונים של שקרים, והגיבי בהתאם.
• קבלי את העובדה שהמתבגר ישקר לך. זה חלק ממרד הנעורים, ודבר חשוב להתפתחות שלו.
• אל תתרגשי אם הילד או הילדה הקטנים שלך משקרים לך, ואל תכעסי עליהם.
• כשילדיך משקרים, אל תענישי אותם. כשילד מקבל תגובה חריפה לשקר שלו - הוא לא לומד להפסיק לשקר, אלא לומד לשקר טוב יותר כדי להבטיח שלא ייתפס בעתיד.
• אל תשאלי אותו, בשום גיל, "למה שיקרת". מגיל תשע אפשר לשאול: "מה מנע ממך להגיד את האמת?", ולנסות לפענח יחד איתו מה הייתה המוטיבציה לשקר.
• הימנעי מלהשתמש בתווית "שקרן", משום שרוב הזמן ילדים אומרים את האמת, גם ילדים שנוטים לשקר יותר מאחרים.

יש לך שאלות נוספות? לא יודעת איך להגיב ומה נכון להגיד?

מוזמנת לשלוח לי למייל, אענה לך באהבה!

246Noa@gmail.com