צופן העתיד: ראיון עם העתידן ד"ר רועי צזנה

בדקות הראשונות שתשמעו את ד"ר רועי צזנה מרצה את משנתו, תתקשו שלא לגחך ואולי לתהות על מי שהעניק דוקטורט לבעל החלומות הלזה. אבל אם תתאזרו בסבלנות ותאפשרו לו עוד כמה דקות של דיבור, מובטחת לכם חוויה מטלטלת שכוללת פה פעור, לב פועם ואפילו שינוי תודעה.

האמת שקצת קשה להגדיר את המקצוע של צזנה. העבר וההווה האקדמי שלו, מרשימים למדי. נחסוך מכם את רשימת המשרות והתארים שממלאים את הרזומה שלו. על קצה המזלג: הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה, חוקר עתידים בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב. אבל כשהוא נשאל איך הוא מגדיר את עצמו, הוא מעדיף להשתמש בתואר 'חוקר עתידים'.

(צילום: חן גלילי)

את השיחה עמו, אנו מקיימים בעקבות ספרו החדש 'המדריך לעתיד' שיצא לאחרונה לאור במיזם מרתק של גיוס המונים שזכה להצלחה יוצאת דופן. עד שהספקנו לתפוס אותו, הספר הפך לרב-מכר וכבר התפרסם בארבע מהדורות, והעתיד עוד ממתין.

אז רגע לפני שאתם בורחים חזרה אל ההווה ואל שמות המנצחים והמנוצחים בבחירות, תשמעו סיפור אחד קטן שייתן מושג עד כמה חשובה היא עבודת המחקר שלו: זה קרה בנמל התעופה של רוסיה. הרבה קולות רקע ברוסית היו שם, וגם בדיקות ביטחוניות קפדניות. בין המוני הנוסעים, עמד גם ישראלי אחד צעיר, רועי צזנה קראו לו. בכיס החליפה שלו, הייתה סכין משוננת. לא משהו שאנשי הביטחון אמורים להתעלם ממנו. רק כשהוא נחת בשלום מבלי לעורר תשומת לב של אף מאבטח, הוכתר הניסוי שלו בהצלחה. הוא לא קוסם, הוא פשוט משתמש בעתיד. הוא גם יסביר איך, ויוסיף ניסוי שערך בישראל. תודו, שזה כבר פחות מצחיק?

נשק קל ומסוכן

רגע לפני שהוא נכנס לגופה של תזה, חשוב לו להבהיר. "למי שלא מורגל בטרמינולוגיה, כל העיסוק הזה בחיזוי העתיד, נשמע הזוי ומופרך. האסוציאציות הראשונות שעולות בהקשר הזה, קשורות למעוננים ומכשפים או לחוזים בכוכבים. זהו המחסום הראשון שחשוב לנתץ לפני שמתחילים לקרוא את הספר שלי. חוקר עתידים שדופק באגרופו על השולחן ומצהיר באמונה שלמה כי מאורע מסוים עומד להתרחש, אינו אלא שרלטן במקרה הטוב, או שוטה במקרה הרע".

אז מה כן יש לחוקרי העתידים להציע? אם לפשט את עבודתם המאוד מורכבת, הם מצביעים על כיוונים ומגמות שהעולם צועד לכיוונם. כפי שמיד תבינו, מדובר באחד הצרכים הכי נחוצים לכל חברה בעולם ולכל גוף ביטחון באשר הוא, ובארצנו הקטנה בפרט. "אני לא יושב ומסתכל בכדור הבדולח ומדבר בביטחון על מה שיקרה. אני וחבריי צופים את מה שיכול לקרות. אנחנו מגבשים למעשה סט של עתידים אפשריים, ומנסים לבדוק את האפשרויות שיש לנו בעתיד. לאן אנחנו הולכים כחברה, כמדינה, כאנושות. את המידע אנו מביאים למקבלי ההחלטות ומתריעים בפניהם על קטסטרופות שעלולות להיווצר או לחילופין על הזדמנויות שאסור לפספס. התפקיד של המנהל - לקחת את כל הנתונים, להפיק לקח ולהיערך".

ועוד הערה שחשובה לנו להבהיר: חרף החוכמה שנתן ה' לברואיו, לדעת ולקדם את פני העתיד, חשוב לנו לזכור, שכל העולם וחללו, כאבן ביד היוצר. ברצות ה' לא תעמוד כל חכמה או תחזית, והכול כלא חשוב.

(צילום: חן גלילי)

הנה אחד הסיפורים שכבר מזמן הפסיקו להצחיק את קטני האמונה: מהפכת מדפסות התלת־ממד. "לצורך ההסבר", מציע צזנה, "אני מזמין את כל מי שעומד ליד מכונת צילום, לעשות ניסוי: העבירו את ידכם על דף שיצא ממדפסת הזרקת דיו. אתם יכולים לחוש באותיות המזדקרות כמאית המילימטר מעל הדף. זהו עוביין. עתה דמיינו שנעבור על אותה אות פעם נוספת ונדפיס אותה מחדש, בדיוק על האות הקודמת. ניתן לדיו להתייבש, ואז נעבור עליו שוב ושוב ושוב. בכל מעבר שכזה אנו מדפיסים שכבה נוספת, המתמצקת ישירות מעל השכבה הקודמת ומוסיפה עוד כמה מאיות המילימטר לגובהה.

"עכשיו דמיינו שאיננו משתמשים בדיו 13 אלא בפלסטיק מומס, שנקרש באופן מידי. אלפי שכבות כאלו של פלסטיק, בסידור הנכון אחת על גבי קודמתה, יוכלו להניב מבנה תלת־ממדי: עצם של ממש - ממפתח שוודי ועד לכוס מים - שנוכל להשתמש בו עם צאתו מהמדפסת. קיימות כמה טכנולוגיות שונות המשמשות להדפסה תלת־ממדית של מוצרים, אך כולן נהנות מיתרון דומה: הן מחליפות את שיטת ההזרקה לתוך תבנית הנהוגה במפעלי־ענק ומאפשרות לכל אדם להפעיל מכונה פשוטה יחסית בביתו כדי ליצור כל חפץ שירצה בו. נכון להיום, המדפסות התלת־ממדיות הביתיות מוגבלות רק להדפסת פלסטיק, אך כפי שנראה מיד, העתידנים והמומחים בתחום צופים כי כבר בחמש השנים הקרובות ישתנה המצב".

נשמע לכם מופרך? אתם לא יחידים. "לפני קרוב לעשור הרציתי בכנס מדענים, והתנבאתי שאם המדפסות ימשיכו להתקדם באותו קצב, לא ירחק היום שבו נוכל להדפיס אקדחים בכל בית. נכחו שם בהרצאה אנשי אקדמיה ומהנדסים שגיחכו והסבירו לי עד כמה זה בלתי אפשרי להדפיס אקדח מפלסטיק שיוכל לירות כדור אמתי. הם טענו שאין לזה סיכוי לעמוד בהדף ובפיצוץ. אני טענתי שהחומרים להדפסה משתפרים, ושיפותחו סוגים חדשים של כלי נשק שיתאימו במיוחד להדפסה. נראיתי מגוחך.

"אלא שאני כעתידן, לא יכולתי להרשות לעצמי לחייך. המשכתי לעקוב בחשש. לא הופתעתי, כשפגשתי ברשת את הארגון האנרכיסטי 'Defense Distributed' וראיתי שחבריו מתכננים תרשימים של מחסניות וחלקי רובים שאפשר להדפיס במדפסות הללו. במאי 2013, הועלה התרשים הראשון של אקדח שנועד להדפסה, ואני התחלתי לעבור בין גופי ביטחון עם אקדחים שהודפסו בשבילי ולהכין את כוחות הביטחון השונים לעתיד שבו נשק אינו עשוי בהכרח ממתכת. רק כאשר כתב של תכנית תקשורת כלשהי עשה ניסיון והצליח להגניב לכנסת אקדח מודפס ולהתקרב אתו עד לראש הממשלה, אנשים הפסיקו לצחוק".

ותתפלאו, צזנה ממש לא חגג ניצחון מול המפקפקים. הוא הראשון להבין אותם ולהסביר את מהלך המחשבה שלהם. "ככה זה אצלנו, כשאנחנו שומעים על משהו שהתודעה שלנו לא מכירה. זה בלתי נתפס. המהנדסים שצחקו עליי, נפלו למעשה לכשל האנושי הנפוץ ביותר בחשיבה על העתיד: ההתבוננות במגמה אחת בלבד. הם ידעו שהטכנולוגיה של נשק חם מורכבת מאוד ושהמדפסות מוגבלות, והסיקו שזה לא יוכל לקרות. מה שהם לא לקחו בחשבון, שמקביל להתפתחות המדפסות, גם תחול התפתחות בחומרי הגלם. הפלסטיק יהיה אולי עמיד יותר. או לחילופין, יימצא חומר חדש. רק מי שמשוחרר - ככל שניתן - ממגבלות חישוב העתיד לפי ההווה, מסוגל להגדיל ראש ולסמוך על כושר ההמצאה המשותף של ההמונים, ולדעת שאין לזה גבול".

העולם הנבער צוחק

עכשיו אנחנו מגיעים לנקודה: דווקא בגלל שלאנשים סטנדרטיים מההווה, קשה לחלום על ההתפתחויות הללו, חובתו של כל גוף ביטחון שלא רוצה להיות מופתע, להעסיק אנשים כמו צזנה ושותפיו. כך למשל "ברגע שעלו לרשת תרשימי האקדחים להדפסה, הייתי שם כדי להדפיס ולהביא את זה לכוחות הביטחון".

אחרי קצת ניסיון, לא רק שהוא לא נרתע מצחוק וגיחוך, אלא שזה הפך בעיניו לאבן בוחן. "כשאני עומד בהרצאה ומדבר על המצאות העתיד, ואני מבחין שהשומעים לא צוחקים מספיק, אני מבין שעדיין אני לא חושב מספיק קדימה. כי העתיד, מנקודת המבט העכשווית, באמת מצחיק". לכן בדיוק צריך עתידנים: שלא יפחדו להגיד דברים מוזרים.

בשנה האחרונה, צזנה וצוותו מתמקדים ב'חיזוי פשיעה עתידית'. מחקרים שמתבצעים בשיתוף פעולה ובתיאום עם המשטרה ועוסקים באופן שבו טכנולוגיות עתידיות ישמשו לפשיעה ולטרור. למשל, חיידקים שניתן להנדס ליצירת חומרים רעילים או פסיכואקטיביים.

"עכשיו, למשל, אנחנו עורכים מחקר על גניבת זהות עם משרד המדע", הוא מגלה. "אני עובר על דוחות מן העבר שמתארים גניבות של זהויות, מראיין מומחים לגניבת זהות כדי להבין לאילו פרמטרים וגורמים כדאי להתייחס. אני עורך סיעורי מוחות עם מומחים ועם אנשים יצירתיים - סופרי מדע בדיוני, האקרים, שוטרים ואפילו ילדים. כך אני יכול לראות הצלבות, לעשות קישורים, להעריך סבירויות ולהתחיל לייצר תרחישים. את המידע אני מעביר למקבלי ההחלטות: למשטרה, לחוקרים שמעצבים את הדור הבא של מכשירי זיהוי ביומטריים, כדי שהם יוכלו להבין ממה הם צריכים להיזהר".

אם אקדחים מודפסים עדיין לא הלחיצו אתכם, אל תקראו את המאמר שפרסם צזנה במגזין האמריקאי 'Homeland Security Today', שעוסק באפשרות של פריצה לתוך הגוף. למשל דרך קוצב לב. "אפשר לעבור את המגננות הכמעט לא קיימות של הקוצב ולהגיד לו: 'שדר עכשיו זרם ללב של האדם שיהרוג אותו'. אפשר אפילו לשגר וירוסים באלחוט מקוצב לב אחד לשני. הדגשתי את הבעייתיות של עתיד כזה, שכבר מתחיל לקרות. צריך למצוא דרך חדשה לגמרי לעבוד עם מכשירים ביו־רפואיים. זה מקור ללא מעט תרחישי אימה".

עבודתו של צזנה, לא נגמרת בישיבה במשרד הממוזג. הוא גם יורד אל השטח, או נכון יותר, יוצא אל העתיד ועושה ניסויים בעצמו. אחרי שהדפיס לו אקדח, הוא יצא לבדוק את האפשרות לחמוק עמו למקומות מבוטחים. וכמו שפתחנו, עם סכין אחת מודפסת, הוא אפילו הצליח לעבור בנמל התעופה ברוסיה. "בארץ, יש נהלים אחרים, ואני ממש לא מעוניין לפרט".

אחרי ההדפסה, הוא לא הפסיק לחשוש מהשלב הבא: הכירו את הרחפנים. מדובר בכלי טיס זעירים וזולים ("למתעניינים: פחות מ-100$"). "בשנה האחרונה העלינו את האפשרות לטעון את האקדחים המודפסים על רחפנים זולים ולשגר כך, דרך האוויר, נשק חם גם למתחמים שמאובטחים על הקרקע". צזנה וחוקר עתידים נוסף יצאו לשטח לערוך את הניסוי. הם התקרבו לבניין שהשקיף ממרחק של פחות מחמישים מטר על המקום שבו הרצה ראש הממשלה באותו זמן. הם הטעינו אקדח על הרחפן, ושילחו אותו לקומה שלישית.

"עקרונית, זה היה ממש מסוכן", הוא מסכם את הניסוי, "ומה שהכי מטריד, זה שאת כל הניסוי הזה עשינו ממש מול עיניהם של שלושה מאבטחים שעמדו בחוץ והסתכלו בנו מטיסים את מה שנראה להם כהליקופטר צעצוע נושא אקדח צעצוע. הם הצביעו וצחקו. לא רק מהנדסים יודעים לצחוק על מה שהם לא מכירים...".

חדירת המדפסות לשוק הפרטי תביא לשינוי ייחודי בהיסטוריה של דרכי הייצור. כל אדם שיחשוב על מוצר חדש ומיוחד, יוכל להדפיס אותו תוך שעות ספורות. "אנו עומדים בפתחו של עידן חדש, שאותו כינה מגזין 'אקונומיסט' לאחרונה בשם 'המהפכה התעשייתית הבאה'", מסביר צזנה, "כשיתממשו ההבטחות, הייצור הסדרתי צפוי להפוך ל'ייצור אישי', שמפירותיו יוכלו ליהנות כל שכבות החברה: מהתעשיינים הגדולים ביותר, דרך העסקים הקטנים וכלה באדם הפרטי".

כיצד תשפיע המהפכה במלואה על חיי היום־יום של כל אחד מאתנו? כמה שורות מהעתיד - שמנסח צזנה בספר - יסייעו לנו להבין: "קמתי בבוקר, צחצחתי שיניים ופתחתי את דלת הארון בשביל להגיע לחולצה. הידית נשארה לי ביד. לא נורא. הלכתי למחשב, נכנסתי לרשת וקיבלתי את קוד העיצוב של הידית מאיקאה. תוך עשר דקות, המדפסת יצרה לי ידית חדשה."

שיקול והגיון רובוטי

"האם אתם מוכנים לסמוך על חוקרי העתידים בעיניים עצומות?", שואל צזנה בהקדמת הספר, ומשיב: "אני מקווה שלא! כפי שכבר הסברתי, איש אינו יכול לנבא את העתיד בוודאות. מאורע יוצא דופן אחד יכול לשנות את התמונה כולה מקצה לקצה. זו הסיבה שאיננו מנסים לנבא את העתיד במדויק, אלא להצביע על מגמות קיימות ולעקוב אחריהן עד לשיאן בעתיד.

"אפשר להשוות את הדבר לצפייה במסלול מרוץ מכוניות: אם תשאלו חוקר עתידים מה יהיה צבעה של המכונית שתגיע ראשונה לקו הסיום, מה יהיה מצב גלגליה או מה גובה הנהג - הוא לא יוכל לענות לכם. אבל הוא יוכל לספר לכם בוודאות גבוהה מה צורת המסלול, היכן נמצאים הסיבובים המסוכנים וכמובן כיצד לזהות את קו הסיום. באופן דומה, אני וחוקרי העתידים האחרים איננו מנסים לחזות בספר זה אילו חברות ישרדו וישגשגו בחמישים השנים הקרובות, או לזהות במדויק כל המצאה שתפותח במהלכן. במקום זאת, נעבור ביחד על התמונה הגדולה".

בגדול הוא מדבר על שלוש מהפכות שישנו כליל את הדרך שבה אנו חיים וחושבים. אחרי ששמענו מעט על 'מהפכת הייצור האישי', כמה מילים על שתי המהפכות הנוספות: 'המהפכה התבונית' ו'המהפכה הטבעית'. גם הן, ככל שנשמעות מופרכות, כבר כאן מעבר להווה. מה שקשה לצזנה, זה בעיקר לנסות לדחוס את הדברים שפרסם בעשרות מאמרים ארוכים לכתבה אחת קצרה. גם הבעיה הזו, תיפתר ככל הנראה בעתיד...

אז משהו על המהפכה התבונית, או על ה'בינה מלאכותית'. אם אתם אוהבים להרשים, צזנה התחשב בכם, ובראש כל פרק, הוא נותן קטע תמצית שתוכלו לצטט בשיחות סלון. בפעם הבאה תצטטו ככה: "בשנים הבאות, המחשבים יהפכו להיות מתקדמים מספיק כדי לתקשר עם בני־אדם בשפת הדיבור, לתפקד כספקי שירות מתקדמים ולהחליף חלק מבני־האדם בעבודותיהם".

עכשיו ננסה קצת להבין: מה שקורה - וזה כבר קורה - זה שהתפתחות המחשבים מגיעה למקום שבו המחשבים יקבלו בינה עצמאית. הם כבר לא יצטרכו את עזרת בני האדם. בדיוק תחזית הבלהות של הגולם שקם על יוצרו. בשלב העתידי, המחשבים יקנו לעצמם חזקה על מטלות ופעולות מסוימות שבעבר היו מוגבלות בלית ברירה לאדם בלבד: דיבור עם אנשים אחרים, נהיגה, שירות לקוחות ועוד. המחשבים יהיו מסוגלים לבצע חיקוי של החשיבה האנושית. המשמעות של זה לחיים שלנו היא עצומה. לפני שנדבר על מונית ללא נהג שירביץ בנו פוליטיקה, או על ניתוחים בלי רופא, חשוב להבין את המגבלה.

"אחת הבעיות האקוטיות שלנו", מסביר צזנה, "שאנחנו מתקשים להבין איך הבינה המלאכותית של העתיד תחשוב. אנחנו מתחילים כבר לראות רמזים. נחשוב על ווייז(Waze)  של עוד 5 או 10 שנים. הוא כבר מחובר ללו"ז שלך. הוא יהיה מסוגל לתאם בין הרבה מאוד אנשים. הוא ימליץ לקחת נתיב מסוים, כי זה יעזור לכולם. הוא יתחיל לעצב בעצמו את התנועה בכבישים ולהשפיע על העתיד. הבעיה הגדולה תקרה, כשהווייז ינווט את המכוניות ללא נהג. אם יום אחד, תנסה להתנגד לו ולנסוע בנתיב אחר, הוא עלול לגרום לך לתאונה רק כדי להשאיר את הציר פתוח. אני נותן דווקא דוגמאות פשוטות, שקל יהיה למנוע על ידי מעורבות אנושית בלולאה. השאלה האמתית היא, אילו טעויות לא נצליח למנוע".

תחשבו על הסיטואציה הבאה: רכב-ללא-נהג יוצא לכביש. אלא שפתאום המחשב שלו מזהה כתם שמן על הכביש. עכשיו יש לרכב בחירה: להמשיך לדהור קדימה בלי שליטה ולדרוס גבר שעובר במעבר חציה, או לסטות ימינה ולדרוס זקן שעומד על המדרכה. מה ההחלטה הנכונה?

"אנחנו לא שואלים בני אדם את השאלה הזאת, כי בלאו הכי אין להם יכולת להגיב בזמן. למחשב יש. הוא יכול להחליט, בהתאם לתכנות שלו, שיותר מוסרי לדרוס את הגבר במעבר החציה, כי הוא ירד לכביש, ולא את הזקן שעל המדרכה. אבל מה אם יש שני אנשים על הכביש? ומה אם יש ברווז על המדרכה? או גן ילדים? יש כאן הרבה משתנים, והרכב יצטרך לקבל החלטה. אנחנו נותנים לרובוט את היכולת להחליט על החיים שלנו. בשביל זה אנחנו נצטרך לתת לו מוסר. מוסר אנושי. ומה זה המוסר האנושי?".

נשמע מפחיד? חכו כשתקראו עוד כמה דוגמאות בספר: המחשבה על היום שבו ראש ממשלה ממוחשב יקבל החלטות לפי ההיגיון, או על גנרל מחשב שיש לו שליטה על נשק קטלני וב'היגיון' שלו הוא מקבל החלטה שמוחקת מיליוני אנשים, מטרידה קצת יותר. "זה בדיוק התפקיד שלנו, לנסות לתכנת את המחשבים ולהצליח לשמור את המאזן הנכון של בני האדם מולם", מסכם צזנה.

עכשיו נסו להיזכר בבעלי עגלות של פעם. איפה הם היום? הם פשוט נעלמו. אין צורך בהם. יש מוניות ורכבים פרטיים. בעתיד, נתמצת את מה שעולה ממאמרים ארוכים של צזנה, עשויים הרבה מקצועות אנושיים לעבור לרשות המחשבים. "חוקרי העתידים מהססים לקבוע מתי בדיוק ייעלם לפחות שליש מהמקצועות האנושיים הקיימים כיום, ויוחלף בפעילות ממוחשבת. עם זאת, 92% מתוכם סבורים כי המהפך הזה יתחולל עד לשנת 2038. המשמעות של תחזית זו מהממת בעוצמתה, וצריכה לרגש וגם להפחיד כל אחד מאתנו: 30% מהמקצועות שנלמדים היום באוניברסיטאות ייעלמו תוך 25 שנה.

"אילו מקצועות יחליפו אותם? על כך עדיין אין בידינו תשובות ודאיות. לכל היותר אנו יכולים להבין כי הדרך להתמודד עם השינויים חייבת להיות באמצעות תנועה מתמדת קדימה, השתפרות והתייעלות בלתי פוסקות. הממשלות יהיו חייבות לספק תמריצים לאזרחים להשתלם במקצועות שיחליפו את אלו הקיימים כיום: שירות לקוחות, כתיבה עיתונאית ואחרים".

סיכוי לחיים ארוכים

מכל המהפכות, המהפכה הטבעית נשמעת הכי מופרכת ואולי גם מעודדת. בקצרה: לא מדובר על התפתחות מפתיעה ביכולת של הרפואה, אלא במשהו מרחיק לכת הרבה יותר. מדובר על אפשרות של התערבות בצופן הגנטי, מה שיאפשר לג'ינג'י להפוך לשחרחר ולהיפך, גמדים יתפסו גובה, והחלש יאמר גיבור אני.

ויש עוד בשורה: "האם אתם מאמינים שיש לכם סיכוי להגיע לגיל 200?", שואל צזנה, "אני יודע בדיוק כמה מגוחכת נשמעת השאלה, וכל ניסיון להשיב עליה ברצינות עלול להיראות מגוחך גם הוא. אבל לפני שאתם מגלגלים עיניים ועוברים למאמר הבא, הנה שאלה נוספת: האם הייתם מאמינים לפני 20 שנים, אילו הייתי טוען שבשנת 2014 יהיה לכל אדם מחשב-על, שיאפשר לו לתקשר עם 800 מיליון בני-אדם מסביב לכדור הארץ, במהירות שמוגבלת רק בתנועת אצבע על המסך? האם הייתם מאמינים שתוכלו לראות כל תמונה, לשמוע כל מנגינה, לקרוא כל ספר, בכל מקום ובכל עת?".

מהזינוק הבלתי יאומן בעבר, הוא מותח חוט וירטואלי לעתיד. אחרי שהוא מסביר את פריצות הדרך המדהימות של הרפואה בעשור האחרון, הוא מעז לחזות שבעולם הרפואה העתידי, ימוגרו רוב המחלות, ואולי גם יצליחו לעצור את ההזדקנות ולמנוע רבים מהנזקים שמתלווים אליה.

מתי כל זה יקרה? החישובים של צזנה מובילים את התקווה אי שם לשנת 2075, שישים שנים מהיום. הוא סבור שזה פחות או יותר היעד שבו תוחלת החיים תתארך משמעותית. "המשמעות היא", הוא כותב באופטימיות זהירה, "שאני אישית צריך להגיע רק לגיל 94 כדי להיכנס לאותה תקופה מיוחלת. מאחר שכיום גילי עומד על 34 שנים, ומכיוון שתוחלת החיים היום בישראל לגברים ניצבת על 80.2 שנים, אני סבור שיש לי סיכוי". מה שהוא לא ממש מזכיר בהקשר הזה, זה את יכולות הטרור והסכנות המתוחכמות הרבה יותר, שעלולות לגדוע את החיים הרבה לפני הסטטיסטיקה.

אחרי כל תחזיות הבלהות הללו, על טרור מתוחכם והשתלטות המחשב על האדם, אתה עוד ממשיך לחייך?

"זה כבר עניין של פרשנות. דווקא משום שאני מתעסק בעתיד, אני מתעקש להישאר אופטימי. ברור שיש סכנות ובדיוק בגללן אני וחבריי עומדים על המשמר. ההיסטוריה הוכיחה שבסופו של דבר מוצאים דרך להתגבר על הקשיים ולעמוד באתגרים. במקביל, נוכל ליהנות מהפיתוחים והשכלולים".

מה שברור לנו, שמי שמאמין באמונה שלמה, שיש בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה, עושה ויעשה לכל המעשים, יש לו את כל הסיבות והביטחונות להישאר אופטימי. המביט לאחרית מראשית, צפה וראה דור דור וגלגוליו, הרפתקאותיו ואתגריו. ובכלל, עוד הרבה לפני 2075, יבוא בן דוד ויגאלנו.

הבחירה הלא טבעית

הבחירות האחרונות, תפסו את צזנה ואת צוות מחקרו רגע אחד מוקדם מדי. בדיוק בימים אלו הוא שוקד על פיתוח אלגוריתם ממוחשב, שייתר את כל צוות הפרשנים הפוליטיים, יעזור למתלבטים לבחור את המפלגה ויאפשר לראש הממשלה להקים קואליציה. מסתבר שיש בעיה בשיטת הבחירה המסורתית, משום שגם אם אתם אוהבים את דרעי או שונאים את לפיד, הבחירה שלכם לא מאפשרת לכם להשפיע על המטרה הסופית: יצירת ממשלה בכיוון המועדף עליכם, בין שמדובר בממשלת שמאל, מרכז או ימין.

"את הבעיה הזו", מסביר צזנה, "ניסינו לפתור באמצעות יצירת פרשן פוליטי ממוחשב, שיוכל לסייע לכל אדם לקבל החלטה מושכלת, ומתוך ראייה מערכתית והבנת ההשלכות של בחירותיו הפוליטיות. אנו מאמינים כי הפרשן הממוחשב יוכל גם לעזור לכל מצביע לקבל החלטות שאינן ברורות מאליהן ולהצביע למפלגה שאינו מאמין במצע שלה בהכרח, על מנת להטות את הקואליציה לכיוון המועדף עליו.

"כדי ליצור את הפרשן הממוחשב, ביצענו מספר שלבים: 1. מיפוי המפלגות, צרכיהן והאידיאולוגיות שלהן לפי פרמטרים כמותיים. 2. שקלול הצרכים והאידיאולוגיות לתוך משוואה המפיקה את ההפרש האידיאולוגי בין כל שתי מפלגות. 3. הרצת אלגוריתם הבוחן צירופים שונים של מפלגות ומזהה את הצירופים הנוחים ביותר לשבת ביחד בקואליציה, בטווח מנדטים המוגדר ע"י המשתמש.

"כל השלבים הללו התבצעו במסגרת ניסוי פיילוט שבחן את בחירות 2013. השלבים ישוחזרו גם עתה בעונת הבחירות. כך יוכל כל משתמש בתוכנה 'לשחק' עם מספר המנדטים הצפוי לכל מפלגה ולראות באופן מידי כיצד משפיע השינוי על הרכבי הקואליציות המיטביים".

בקיצור: "בבחירות 2015 אנו מתעתדים להפיק תחזיות שוטפות של הרכבים קואליציוניים אפשריים בהסתמך על סקרי תוצאות הבחירות, ובסופו של דבר גם לפי תוצאות הבחירות הממשיות. אנו מאמינים כי התוצאות שנפיק יהיו מדויקות לא-פחות מאלו של הפרשנים האנושיים, ואף רחבות יותר באופקן".

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין "בקהילה". למבצע מנויים מיוחד, עבור גולשי הידברות,הקליקו כאן.