פסח, מצה ומרור – בזוגיות

אחת מגולות הכותרת של ליל הסדר היא קריאת ההגדה על כל תכניה ונפלאותיה, וזאת על מנת לחזק אצלנו את האמונה על ידי הפנמת סיפור יציאת מצרים והמסר העצום הגלום בו. גם מי שאינו יכול לומר את כל ההגדה, צריך לכל הפחות לעסוק בשלוש מצוות האכילה העיקריות המובאות בה (קרבן פסח, מצה ומרור). ומדוע? כיוון שכָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָּהוּמָרוֹר (מקור הדברים במשנה במסכת פסחים). ונשאלת השאלה, וכי יעלה על הדעת שאדם אמר את כל ההגדה למעט דברי המשנה הזו, ולא יצא ידי חובת קריאת ההגדה וסיפור יציאת מצרים? מבלי להיכנס לפולמוס ההלכתי, נאמר בפשטות שהסיבה לכך היא כיוון ששלושת הסממנים הללו הינם המרכזיים בסיפור יציאת מצרים על כל המשתמע בכך, ובלעדיהם העיקר חסר מן הספר, וכפי שממשיך בעל ההגדה:

• פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.
• מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוֹ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מַה? עַל שׁוּם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ.
• מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מַה? עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת־חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.

יוצא שפסח, מצה ומרור בעצם מקפלים בתוכם אבני יסוד בסיפור יציאת מצרים, וממילא גם במסר לדורות שחובה עלינו להעביר. אז הבה ונראה כיצד נוכל ללמוד ברמז מדברי חז"ל הנפלאים, מספר יסודות חשובים בזוגיות, וכשם שכל מי שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, כך כל בן זוג שלא מתנהל לפי היסודות הללו "לא יצא ידי חובתו".

פסח

יסוד ראשון שניתן ללמוד, הוא מעצם ההשגחה הפלאית שבה פסח הקב"ה על בתי ישראל. בזמן מכת בכורות בתי ישראל נעלמו כביכול מעיניו של הקב"ה, בנגפו את בתי מצרים.

פעמים רבות קורה שבני זוג מגיעים בשעת כעס או מחלוקת לוויכוחים ואף מעבר לזה, שיכולים היו להימנע אם אחד מבני הזוג היה מעלים עיניו מדברים מסוימים או פוסח על דיבורים מסוימים מצד בן הזוג שלו.

אין הכוונה שאין אנו יכולים להציף את מה שמפריע לנו, כפי שיבואר בהמשך. אלא הדגש הוא שהאינסטינקטים שלנו לרוב מפעילים תגובות מידיות, כשפעמים אפילו מספר שניות של המתנה יכולות לגרום לאווירה להישאר רגועה ולא להתלקח במהירות.

מצה

היסוד השני טמון במצה, שהינה סמל הענווה. לעומתה, החמץ התופח הינו סמל הגאווה. הרבה קונפליקטים בין בני זוג מתפתחים כתוצאה מהרגשה של "מגיע לי", או "לא נותנים לי" וכו'. ענווה היא קרקע פורייה להעריך כל מה שעושים בשבילי, וכן לגרום לבן הזוג על ידי זה, לרצות להעניק עוד ועוד. מובן שאין משמעות הענווה לספוג עלבונות וכד'. אכן במקרים חריגים יש לעשות כל מה שנדרש כדי להגיע לכבוד הדדי. הדגש הוא לשמוח על מה שמקבלים, ולצפות לדברים מעבר, ממקום זה.

מרור

המרור, כשמו כן הוא, סמל לאותה מרירות קשה ונוראה שספגו אבותינו, ואותו טעם מר שהיה מנת חלקם כל שהותם תחת ידם המשעבדת של המצרים. המרור מרמז לנו על היסוד השלישי שהוא נדבך תשתיתי בחיי נישואין, בהיותו אחד הנושאים שיותר מראים על קשר וקרבה רגשית בין בני זוג, וזו היכולת להכיל ולדבר על דברים מרים, דברים שקשה לנו או לבן הזוג שלנו איתם. בין אם מדובר מתוך מקום של לקבל עצה או פתרון, ובין אם מדובר במקרה של שיתוף בלבד, שתועלתו היא להסיר מועקות שמלוות אותנו ומשפיעות עלינו בחיי היום יום. הנכון הוא ליזום שיחות על בסיס קבוע, כדי להתעניין אחד בשני ולא להגיע לדברים מרים שמתפתחים אט אט בזוגיות מבלי שמייחסים להם את החשיבות המתאימה. וכמובן, אם יש משהו קונקרטי שמעיק, להשתדל להשאיר דלת פתוחה לבן הזוג להיכנס ולפרוק את שעל לבו. כאשר אדם יודע שיש לו אוזן קשבת, יש לו הביטחון הנצרך כל כך, שלא משנה בפני איזה קושי הוא עלול להתייצב, הוא לא נמצא לבד במערכה, יש איתו מישהו שמרגיש אותו, מבין אותו ויודע גם להכיל.

אמנם ישנם ערכים נוספים עליהם מושתתת מערכת יחסים בריאה ויציבה, אך אין ספק שאם נחזק אצלנו את שלושת היסודות הללו של: פסח - להעלים עין ברגע של כעס או הצפה רגשית ולבחון את האירוע שקרה מנקודה אובייקטיבית, האם נכון להגיב על מה שהיה, ואם כן אז כיצד לעשות זאת; מצה - ענווה שעיקרה הערכה של כל מה שעושים למעני, אפילו אותם דברים טריוויאליים שברור מאליו שעל בן הזוג שלי לעשותם, ובקשה על העתיד ממקום כזה; ומרור - שיתוף והכלה של חוויות שליליות, ושיח תדיר ומחבר שנועד לחזק את הקשר הרגשי בינינו. כך בע"ה נזכה גם אנו להנחיל מסר לדורות הבאים, מסר של בניית תא משפחתי יציב ומאושר.

פסח כשר ושמח!

מחלקת שלום בית עם מיטב המומחים בפריסה ארצית כאן בשבילכם - חייגו 072-2221310 או פנו למייל eliyahun@htv.co.il