השמאלנית שעברה לימין: "תמיד הצבעתי מרצ, עד שחשפתי את השקר שבשמאל"

"אני אשכנזייה, משכילה, גדלתי ברמת אביב והייתי בתנועת הנוער של השומר הצעיר. לכן הצבעתי מאז ומעולם מרצ, והייתי בטוחה שהם הטובים", פותחת דלית סוטר את השיחה בינינו. אלא שעם הזמן, האידיאולוגיה השמאלנית עליה גדלה, לא בדיוק הסתדרה עם המציאות, וסוטר מצאה את עצמה תוהה לגבי הדרך אותה חשבה לאמת המוחלטת. סטירת הלחי האמיתית הגיעה כאשר היא העזה להחמיא לממשלת הימין בכמה מילים ספורות ברשתות החברתיות. מרבית חבריה ניתקו איתה קשר באופן מיידי, לא לפני שהטיחו בה מילים קשות ופוגעות. אלא שמעז יצא מתוק, וסוטר גילתה שהיא לא לבד. היא הקימה את "פורום קפה שפירא" יחד עם עוד שמאלנים לשעבר וכן ימנים מבית, ביניהם אורי בן אמוץ ז"ל, שבימים אלו מציינים שנה לפטירתו. הפורום נותן במה למי שעבר לימין ולכאלה שעדיין חוששים מאימת השמאל, ובעבר היו חברים בו אפילו שמאלנים, עד לרגע בו הם פעלו לחסימתו ברשתות החברתיות.

אורי בן אמוץ ז''ל

"הסתכלתי על מצביעי הימין מלמעלה, כאילו הם קופים"

זה החל לפני כשש שנים, במהלך מבצע "צוק איתן". סוטר, פרסומאית ועורכת ספרות, הידועה גם בכינויה "גלי בת חורין", פרסמה רק כמה מילים בפייסבוק, ולא שיערה לעצמה איזו דרמה הן יחוללו. "כתבתי שכל חיי הצבעתי למרצ, אך כשצריך לפרגן לממשלת הימין על ניהול המערכה בדרום, אני מפרגנת", היא נזכרת. "בתוך כמה דקות מרגע ששחררתי את השורה לרשת נפתחו עליי שערי גיהנום. כל חברי הילדות שלי ניתקו איתי קשר. חצי מחברי הפייסבוק שלי חסמו או ביטלו איתי את החברות, וזאת כמובן אחרי שקיללו אותי והטיחו בי שאני פשיסטית, מטורפת, הזויה וחולת נפש". 

אלא שמנגד, עלה גם משב רוח חדש. "המייל שלי התמלא במאות תגובות של אנשים שאינני מכירה, שכתבו לי רק שתי מילים: 'גלי תודה'. פתאום גיליתי שיש לא מעט אנשים שחושבים אחרת מהשמאל, אבל לא מעזים לומר את דעתם הפוליטית בקול. הם מרגישים מאוימים, ויודעים שאם רק יעזו להרים ראש, הם עלולים להיפגע חברתית ואפילו כלכלית. מאוחר יותר, למשל, סיפר לנו חבר, איך אחרי שהוא אמר כמה מילים בעד הימין במקום העבודה שלו, התגובה המיידית של הבוס שלו היתה שהוא מפוטר. לא פיטרו אותו בסוף כי היו זקוקים לו, אבל היחס הרודני הזה פירק אותו ממש". 

גלי, מצידה, הבינה טוב מאד על מה מדובר. "אחרי שכל חיי הייתי בשמאל, הכרתי היטב את הבוז אותו חשנו כלפי מצביעי הימין. ראינו בהם אנשים נחותים ופרימיטיביים, ודווקא התודה שפתאום קיבלתי מהם, הבהירה לי עד כמה טעיתי. לאורך כל חמישים שנות חיי הסתכלתי עליהם מלמעלה, כאילו הם קופים. כלפי חוץ הפגנתי אמנם יחס מנומס, אבל בתוך תוכי ראיתי בהם תת-אדם. ההכרה בטעות שחייתי בה, היתה מטלטלת מאד".

עם זאת, השינוי שהתחולל בתוכה, החל להראות את אותותיו כלפי חוץ. "התחלתי לכתוב על כך בדף הפייסבוק שלי, והתגובות התומכות לא פסקו מלהגיע". אנשים ביקשו ממנה להיפגש ולדבר פנים אל פנים אולם גלי, שהיתה אז בתקופה עמוסה, דחתה את כולם לקיץ. כאשר הגיע הקיץ של אותה שנה, היא כבר לא זכרה עם מי דיברה. לכן החליטה לפרסם בפייסבוק תאריך שבו תשב ב"קפה שפירא" בדרום תל אביב, והזמינה את כל מי שרוצה לבוא ולדבר. "הגיעו 40 איש בערך", היא אומרת בחיוך, "עשינו סבב בין המשתתפים, ומהר מאד התברר שכמעט כולם שותפים לאותן תחושות. אנשים הסבירו שהם כבר לא בשמאל, אך מרגישים שאין להם לגיטימציה להביע את דעתם, וזאת בגלל החשש להצטייר פרימיטיביים או גזענים, וכן בעקבות הפחד להינזק חברתית או כלכלית". 

כתוצאה מכך, קם "פורום קפה שפירא" כקבוצת פייסבוק תוססת ופעילה, המביאה את קולם של אלה שעברו מהשמאל לימין, וכן של אנשים החיים בסביבה שמאלנית ומרגישים מאוימים. כיום חברים בפורום כבר מעל 10,000 איש, ועם הזמן, נוצרו דרכו גם קורסים, הרצאות ואירועים. בתקופת הבחירות האחרונה, פעל הפורום לקיום חוגי בית מידי ערב.

חוסר הגיון שמאלני

האמונה בדרך עליה גדלה גלי החלה להיסדק עוד שנים קודם. "בתקופת אוסלו משהו זז אצלי, אבל בדיוק אז ילדתי את שלושת ילדיי, כך שלא היה לי זמן לחשוב על זה. אחר כך הגיע הגירוש מגוש קטיף ושוב עלו אצלי ספקות, אבל הייתי עסוקה בעבודה עד מעל הראש. השינוי האמיתי החל כשהילדים קצת גדלו, אני חזרתי לעשות תואר שני בפילוסופיה באוניברסיטה, ושם חטפתי הלם אמיתי. ישבו בקבוצה הזו אנשים מכובדים ביותר, עם המרצים הכי אינטליגנטים, ודנו בכובד ראש בתפיסת העולם המרקסיסטית, השואפת לפרק כל מוסכמה והגיון, כדי ליצור תרבות אופורית חדשה, ללא מגדר, דת ולאום. מדובר בעצם בסוג של קומוניזם, בו כולם שווים ואין שום שוני, המציאות עצמה כבר הוכיחה שהמצב הזה לא יכול להתקיים, ובכל זאת - לשם הם שואפים. היו שם אינספור דיבורים על כך, אבל מה שהם דיברו עליו נשמע לי לא הגיוני. כבר התחלתי לשכנע את עצמי שאני היא הטיפשה והם החכמים, אבל השכל הטבעי והפשוט לא הניח לי לעשות זאת. היה שם חוסר הגיון שגובל בחוסר שפיות, של אנשים שיצאו לדרך עם השאלות הלא נכונות ומשם לא הפסיקו להתברבר".  

מה למשל לא הגיוני בשיח השמאלני?

"למשל, העובדה שאפשר להסתיר את האמת. אתן לך דוגמא. חבר הכנסת אלעזר שטרן אמר לא מזמן שאין לחשוף את דוח הביקורת על ועדת הבחירות, כי הדבר יפגע באמון הציבור בטוהר הבחירות ובוועדת הבחירות. בעצם, אדם שהוא נבחר הציבור אומר כאן ברצינות גמורה, שאם נחשוף איך התנהלה המערכת, אנשים עלולים לגלות שהיא אולי לא התנהגה כשורה ויאבדו בה את האמון. זה נשמע לו הגיוני להסתיר את הכשלים, כי השקר בשמאל הפך לחלק מהאידיאולוגיה עצמה".

איך שקר יכול להפוך לחלק מאידיאולוגיה?

"לאנשי השמאל ברור שהם צודקים, אבל פשוט מעט אנשים מצליחים להבין את הצדק שלהם. זאת מכיוון שהתודעה של מי שחושב אחרת מהם היא כוזבת, או במילים פחות מכובסות: הוא טיפש. כך למשל, לדעתם, אישה נשואה שנותנת כבוד לבעלה ויש לה תפקידים ברורים בבית, רק חושבת שטוב לה, אבל באמת היא שפחה, שלא מבינה את המצב העגום בו היא נמצאת. כל מי שלא מסכים עם האידיאולוגיה שלהם הוא בתודעה כוזבת, אלא שאין שום דרך בעולם לשכנע אותו לעזוב אותה. לכן צריך לכפות עליו את האמת, או לשקר לו כדי לעקוף אותה. חברת הכנסת יולי תמיר, למשל, אמרה בראיון לעיתון 'הארץ' בשנת 99', כי בתקופת הסכמי אוסלו, נעשו דברים בצורה לא דמוקרטית, כדי להוביל מהלך שבסוף העם ירצה להצטרף אליו. בראיון נוסף לאותו עיתון לפני ההתנתקות, היא הוסיפה כי 'למען השלום אפשר להשעות את הדמוקרטיה לתקופה מסוימת'. מה שהיא אמרה בעצם זה 'שיקרנו לעם ועקפנו אותו לגמרי, כי ידענו שזה מה שטוב לו ושבסוף הוא יבין את זה'. המיעוט השמאלני רואה את עצמו כמבוגר היחיד בגן של ילדים מופרעים, שהם שטופי מוח ברעיונות כוזבים כמו קפיטליזם ולאומיות, והוא בטוח שעליו לגאול את ההמון הנבער הזה מאותם רעיונות בכל דרך אפשרית, גם אם היא דורסנית". 

כנס על מערכת המשפט

זה נשמע קצת קשה, מי שרוצה להיטיב עם העולם לא עושה דברים כאלה

"נכון, והם עושים זאת כי הם משוכנעים שזהו הדבר הטוב ביותר. הרבה מהם, בעיקר האשכנזים, שרויים בהזייה כאילו הם 'הגרמני שלא שתק', כלומר שהם הגרמני היחיד שיוצא נגד משטר הזוועה הנאצי. בהקשר זה, המשטר הנאצי הוא מדינת לאום יהודית, הדוחה כל מי ששונה ממנה. והרי, מי שחי במשטר נוראי כזה, יכשיר גם את השקר כדי להביא צדק, כי מבחינתו אין דרך אחרת לעצור את הזוועה". 

הבעיה, לדבריה של גלי, היא שמי שמכשיר את השקר, הוא הקורבן הראשון שלו. "המוח שלו מפסיק לחשוב בהגיון, הוא מבטל את תפיסת המציאות הנכונה ומאבד את יכולת השיפוט", היא מסבירה. "אצל אדם שפוי יש איזון בין הרגש והשכל הישר, וכך לדוגמא, כאשר עושים חיסון לתינוק והוא בוכה, הרגש צועק, אבל השכל מאזן אותו בידיעה שזה לטובת הילד. לעומת זאת, אצל מי שלא מפעיל כבר חשיבה הגיוניות, רק הרגש פועל ואומר שיש כאן התעללות בחסר ישע. באותו אופן, מי שדוגל בתפיסת עולם השואפת לטשטוש מוחלט של הזהות, כך שלא יהיו לאום, דת או אפילו מגדר, כבר לא חושב בצורה הגיונית, ומוכן לדרוס אפילו חיי אדם בדרך אל היעד. כך למשל, כדי לייצר מדינת כל אזרחיה, הוא מוכן להשאיר בארץ אפילו מסתננים, למרות כל הפשע שהם מביאים, וחוסר הזיקה המוחלט שלהם לתרבות המקומית".

על המציאות הזו רוכבים גם אמצעי התקשורת. "בתקשורת יש אינסוף הסתה שלא פונה לשכל אלא לרגש, והיא מצליחה בכך בגלל שאנשים איבדו את יכולת השיפוט הנכונה שלהם. אלו שיטות תעמולה שהנאצים העתיקו מהמהפכנים הרוסים, של שיטת חיבור בין שני דברים, על מנת ליצור זיקה רגשית. לדוגמא, חיבור תמונה של יהודים עם תמונה של מקקים, מביאה לגועל מהמקק, שמשליך על היהודים. באותה מידה, בכל תקופת הקורונה, האולפנים ליווי את המגפה בתמונות של חרדים, ומשם אפשר להגיע למעשים נפשעים נגד הציבור הזה". 

אלופים נגד אלפים

דוגמא נוספת שמביאה גלי לעניין, היא סביב הגירוש מגוש קטיף. "כשחשפו את הפרוטוקולים של הגירוש, אפשר היה לראות איזו סדנא עשו שם כדי להנדס את התודעה של כולם. את הטרנספר שעשו ליהודים כיבסו במילה העדינה 'התנתקות', כשהמילה המזעזעת 'טרנספר' ממשיכה לככב רק כשמדובר על התנגדות לגירוש האויב היושב בתוכנו. אחר כך בית המשפט התערב בחוק, והחליט שזה בסדר להפר זכויות אדם של 8,000 חפים מפשע. הפכו את המדים של החיילים לשחורים כדי להפחיד, עשו תהלוכות של שוטרים וחיילים כדי לדכא מחאה, ושמו דגל על המדים כדי שלתושבי הגוש יהיה קשה להילחם מול מי שנושא את סמל מדינת ישראל. לימדו את השוטרים לחטוף ילד מידי אימו כדי שהיא תרוץ אחריו, הסבירו להם איך לעמוד מנותקים מול אנשים בוכים, וכל זה עבר בצורה מתקבלת על הדעת, בגלל שהשמאל החליט שזה הצדק האמיתי. המטרה של "פורום קפה שפירא", לעומת זאת, היא לעודד שיח פתוח לכל בעלי הדעות, אבל תוך שימוש בחשיבה הגיונית ומנומקת, המבוססת על עובדות תקפות".

מפרשים את החוק כרצונם

איפה נכנס בג"ץ בכל הסיפור הזה?

"בג"ץ הוא מערכת חוקית באופן מוחלט, ולכן היא לא חוקית בכלל. השופט אהרון ברק אמר בזמנו כי למילים אין משמעות לפני שפירשו אותן, ובעצם הוא התכוון לומר כי לשופט יש מונופול מוחלט על פרשנות החוק. מי שבוחר את השופטים בסופו של דבר אלו שופטים, כי יש להם רוב בנושא הזה, והם העניקו לעצמם את הסמכות להתערב בכל נושא בלי הגבלה. אין כיום שום דרך לעקוף את הטוטליטריות המוחלטת של בית המשפט, כי הוא חולש על הכל. כך לדוגמא, אם הכנסת מחוקקת את פסקת ההתגברות ברוב של 61 אצבעות, בית המשפט בא ומחליט שזה לא חוקי. גם כאשר יש חוק שאומר ששר הפנים רשאי לפסול אשרות שהייה בארץ לפי שיקול דעתו, בא בג"ץ ואומר שזה אסור, ובכך מונע גירוש מסתננים, ואפילו ראשי חמאס. בית המשפט גם מפרש את החוק בכל מקרה כרצונו, וכך אפשר לפרש שאסור להרוס בית מחבל כי להוציא אדם מביתו זו עבירה שאי אפשר לעבור עליה, ובאותה נשימה לקבוע כי 8,000 תושבים שהם קורבן לתוקפנות האויב, אפשר לגרש מביתם מבלי שזה יהיה פשע נגד האנושות. זה שלטון טוטליטרי מוחלט". 

אבל האזרח הפשוט לא מרגיש שהוא נמצא תחת דיקטטורה

"גם תחת 80 שנות שלטון קומוניסטי בברית המועצות רוב האנשים הרגישו שזה בסדר. כי כשהמערכת חולשת על התודעה דרך התקשורת, אז אפשר לנרמל כל דבר. אבל מי שמסתכל סביב, רואה שזה קיים. לא מזמן, שלושה 'חברים' שלי דיווחו עליי לפייסבוק כדי שישתיקו אותי. למה הם היו צריכים לעשות את זה? מה אכפת להם ממה שאני אומרת? כי הם יודעים שהם משקרים, וכדי ששקר יחזיק מעמד, צריך לטפח אותו, לשמור עליו מכל משמר ולדכא כל דעה אחרת. כאשר מגיעים אלינו לבית הפורום ברמת גן אנשי שמאל לשעבר, אחרי 10 דקות של שיחה, הם מגלים שיש מקום שבו הם יכולים לומר את דעתם בלי לפחד, ורק אז עולה להם ההבנה שהם חיים תחת משטר אימה חברתי. זו דכאנות נפשעת ורודנית שאנחנו לא תמיד מודעים אליה". 

"לא בג"ץ ולא הקרן

על החולצה שלובשת גלי נכתב "לא בג"ץ ולא הקרן, אנחנו העם". בהקשר זה אני מבקשת ממנה הסבר קצר על הקרן החדשה לישראל. "כלפי חוץ זה נראה גוף פילנתרופי", אני כאילו מצטדקת, וגלי מזדעזעת מעצם המחשבה. "הקרן החדשה לישראל אולי נתפסת כגוף פילנתרופי, אבל בפועל היא מעולם לא נתנה גרוש כדי להציל אדם מעוני או לעזור לו לרכוש כלים על מנת לצאת ממצבו הכלכלי הקשה. כל הפעילות שלה נועדה כדי לממן מאבקים כנגד הממשלה, ולמעשה, כנגד המדינה עצמה. המטרה היא ליצור 'תודעה מהפכנית' בקרב כל סוג אוכלוסיה שאפשר לשכנע אותה שהיא 'מדוכאת', כדי שהם יזכו לקבל את הזכויות שלהם, ועל הדרך להרוס את החברה בכללותה. כזו היא למשל מלחמתן של הפמיניסטיות. השיח על שוויון מגדרי לא נועד על מנת לחתור ליותר נאורות במערכת היחסים בין גברים לנשים. אפשר לראות, למשל, איך הן נלחמות בנחישות כדי להחדיר את  הנקודה של הם.הן. אם זו רק נקודה, אז למה להילחם? משום שמי שנותן להן לעשות זאת הופך שותף לכל האידיאולוגיה כולה, גם אם אין לו מושג מהי, שכוללת טשטוש מוחלט של המגדריות, כוח פוליטי מוחלט לאנשים ממגדר מסוים, וחוקים שמבחינים בין מגדר, דת ולאום. זה מתחיל בהסכמה לקבל את הנקודה הקטנה הזו, וממשיך בחוק נגד אלימות כלכלית. אף אחד מאיתנו לא רוצה שתתקיים 'אלימות כלכלית', אבל החוק הזה מקנה לבית המשפט את  זכות ההכרעה עליונה בכל ויכוח ביתי על תקציב המשפחה. כך שתאורתית, אדם יודע אם הוא האשם או הקורבן רק לאחר פסיקת שופט. וזה חוק שכולל סעיף שמקנה לבית המשפט זכות לכפות 'שוויון מגדרי', מה שהוא לא יהיה –בתוך המשפחה הפרטית. אותן אג'נדות רדיקליות של חוגי המגדר כוללות גם את העצה לנשים להפיל עוברים זכרים, וכיום הסטטיסטיקות בארה"ב מתחילות לשקף זאת".

כוחה של הקרן החדשה לישראל, לדברי גלי, הוא אדיר. "הם אוחזים במשרות בכירות באו"ם, באקדמיה, בממשל ובתקשורת בכל רחבי העולם, והמטרה שלהם היא ליצור דור חדש של קומוניזם, המונע משנאה תהומית למה שמייצג המערב - דת, לאום, גברים, הכל. כשעשיתי את התואר השני שלי, לימדו אותנו עד כמה הקפיטליזם הוא רע, ועד כמה המדינה היא חסרת חמלה כלפי כל מי ששונה, כולל ערבים, נשים ובעלי נטיות הפוכות. הסבירו לנו שאנחנו חיים בחברה הגרועה ביותר שהיתה אי פעם עלי אדמות, ולנו לפחות יש גאולה כי למדנו על זה. זה כמובן מכשיר את העובדה שבאותם מקומות, כמעט בכל שיעור זרקו בדיחה על ימנים, מזרחיים, מסורתיים ודתיים לאומיים. ישראל נתפסת כמדינת הרוע המוחלט ומקור כל בעיות העולם, וחרדים – עליהם  אפילו לא לועגים – סביבם מייצרים פחד קמאי שאין בו מקום אפילו מקום לבדיחה" 

הפלורליסטים האמיתיים

לגבי החרדים, אני תוהה באוזניה של גלי מה המקום שלהם בתוך כל זה. "יש כאן אידיאולוגיה שמרגע היווסדה דוגלת בכך שרגש לאומי הוא תודעה כוזבת, וכי רק אנשים נמוכי מצח, פשיסטים ונוכלים הצליחו לשכנע ברעיון שבני אדם נבדלים ביניהם בדת ולאום. מבחינתם, כל האנושות אמורה לחיות יחד בהרמוניה, ומה שמונע את זה ממנה ומביא מלחמות, אלו מנהיגים והוגי דעות שמבדילים בין בני אדם דרך לאומים ודתות. הדת היהודית בעיניהם, היא כזו שמתנשאת על כל מי ששונה ממנה ומדירה אותו, ומה שהם הכי שונאים בדתיים זה את העובדה שהם חושבים שהאמת היא רק אצלם. מול זה, השמאל תופס את עצמו כמי שמקבל את כל הרעיונות, וכולנו יודעים שזה כמובן רק בתנאי שהם לא שונים מהרעיונות שלו. ברגע שמישהו חושב אחרת ממנו, הם מנתקים ממנו קשר בשנאה, מלשינים עליו ברשתות החברתיות, מעלילים עליו עלילות - מה שנתפס כמוצדק בעיניהם, וכך הם שומרים על ה'פלורליזם'. זה מה שמלמדים את הסטודנטים באקדמיה, והם שוללים לא רק דת ולאום, אלא אפילו את הקביעה שבן שנולד הוא באמת זכר. השקר הזה הוא רכבת למהפכה כלל אנושית, שמיעוט קטן ומודע של אידיאולוגים רוצה לחולל, על ידי החדרת רגש שנאה לקיים בקהל השבוי שלהם. לצערנו, זה מצליח להם".

כמי שהיתה באותו מקום ממש, כאשר החלה גלי לפגוש אנשים מן הצד שמעבר, היא נפעמה לגלות מציאות אחרת ממה שהכירה. "בעבר הייתי מלאה בעוינות כלפי כל מי שיש לו איזשהו קשר לדת, אבל לאט לאט התחלנו להתקרב - לדתיים לאומיים, חרדים, ואפילו נוער גבעות, ופשוט התאהבנו. פתאום גיליתי שרעיונות רבים אצלם קרובים לשלנו. גיליתי לתדהמתי, שפלורליזם, שבכת השמאל הוא רק מס שפתיים, קיים דווקא בקרב דתיים - כי ביהדות יש מקום לדעות ופסיקות שונות, וכל אחת מהן מתקבלת באופן אמיתי ומכבד. השיח עם דתיים מכבד באופן שכבר בלתי נתפס היום".

אז מהו הפתרון מבחינתך?

"מבחינתי, 'פורום קפה שפירא' הוקם כדי לעסוק ב'סור מרע', ולא לתת אלטרנטיבה של 'עשה טוב'. ברור שיש לי דעות משלי, ואני  מאמינה בהן ונלחמת עליהן. אבל הפורום הזה לא נועד להציע לעולם את הדעה שלי, אלא להעניק לכל אחד את האפשרות לבטא את הדעות שלו, ולבחון אותן מול דעות וביקורת של אחרים".

איך יכול לפחות אדם דתי או חרדי להתמודד מול המצב הזה במדינה?

"לדעתי, חייבים ללמוד את הטרימינולוגיות ואת המונחים האידיאולוגיים של השמאל ושל התנועה השלטת כיום בעולם, כדי לדעת איך להתמודד מולם באופן נכון. אחרת זה יגיע בצורה קשה מאד, וציבור שומרי המצוות ימצא את עצמו המום מול מה שיפול עליו". 

ובכל זאת, חשוב לגלי לסיים בנימה אופטימית. "הציבור החילוני הוא ימני ברובו והלב שלו נמצא במקום הנכון, אבל אין לו אפשרות להתארגן נגד כל המציאות הזו. לכן רק מציבור שעדיין חי במנותק מכל השקרים האלה וחושב בצורה הגיונית ובריאה, יכולה לבוא ההצלה. זה דורש הבנה של המציאות הקיימת, ובשביל זה אנחנו מקיימים מידי ערב הרצאות, אבל חשוב לדעת -  אתם בעצם מהווים את הפתח לכל השינוי הזה".