חדשות בארץ
התובעת במשפט נתניהו: "תיק משמעותי וחמור"
בתחילת שלב ההוכחות במשפט נתניהו, נשאה התובעת ליאת בן ארי דברי פתיחה. ראש הרכב השופטים, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, דחתה את בקשת פרקליטו של ראש הממשלה להגיב על הדברים
- גבי שניידר
- כ"ג ניסן התשפ"א
נתניהו בבית המשפט, מאי 2020 (צילום: עמית שאבי, פול)
בבית המשפט המחוזי בירושלים נפתח הבוקר (שני) שלב ההוכחות במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתחילת הדיון נשאה התובעת הראשית, עורכת הדין ליאת בן ארי, דברי פתיחה. נתניהו, שהתייצב לדיון בבית המשפט, יצא מהאולם בתום דבריה. לאחר מכן החלה להישמע עדותו של אילן ישועה, לשעבר מנכ"ל אתר וואלה.
"התיק שנמצא היום בפני בית המשפט הנכבד הוא תיק משמעותי וחמור בתחום השחיתות השלטונית", פתחה בן ארי את נאומה. "נאשם 1 (נתניהו) הוא ראש ממשלת ישראל אשר על פי כתב האישום עשה שימוש פסול בכוח השלטוני הרב שהופקד בידיו, בין היתר על מנת לדרוש ולהפיק טובות הנאה פסולות מבעלים של כלי תקשורת מרכזיים בישראל לשם קידום ענייניו האישיים, לרבות עת לנגד עיניו עמד רצונו לשוב ולהיבחר. נאשמים 4-2 (בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' והמוציא לאור של ידיעות אחרונות, ארנון מוזס) הם אנשי עסקים מרכזיים ומשמעותיים במשק הישראלי ששלטו בכלי תקשורת".
בן ארי ציינה, כי "כתב האישום מבוסס על מארג ראיות רחב הכולל ראיות ישירות ונסיבתיות. חומר הראיות מבוסס גם על סוג ייחודי של ראיות – הקלטות של שיחות וכן מסרונים והודעות ווטסאפ מזמן אמת. כל אלה יוכיחו בצורה מלאה וברורה את האמור בכתב האישום".
לדברי התובעת, "האישומים, ובעיקר שני האישומים הראשונים, אך לא רק, עוסקים באותם העולמות: כוח שלטוני שיש לראש הממשלה, אנשי עסקים מרכזיים המחזיקים בגופי תקשורת, מערכות בחירות, רצונו של נאשם 1 להשיג סיקור תקשורתי מוטה לטובתו. האישומים עוסקים בנקודת המפגש, בהצטלבות, בין רצונם של אנשי העסקים ליהנות מן הכוח השלטוני העצום שבידי ראש הממשלה, עם רצונו של ראש הממשלה לייצר לעצמו דלת פתוחה להשפעה על גופי התקשורת המרכזיים של מדינת ישראל. נאשם 1 השתמש בכוח השלטוני שלו – כראש הממשלה, כמחוקק וכרגולטור – כדי לגרום או לנסות לגרום לכלי תקשורת לסקר ולדווח בצורה שונה מכפי שהיה עושה, והכל במטרה לקדם את עניינו האישי".
בן ארי הוסיפה וטענה, כי כתב האישום מבטא "מפגש אינטרסים ייחודי" שהתקיים בין נתניהו ובין בני הזוג אלוביץ' ומוזס: "כתב האישום עוסק באנשי עסקים שהחזיקו בגופי תקשורת, נאשמים 4-2, אשר ביקשו מנאשם 1 בקשות שרק נאשם 1 יכול היה להיענות להן. אין עובד ציבור או נבחר ציבור בלתו של נאשם 1, שהיה בכוחו השלטוני לספק לאנשי עסקים אלה את מה שהיה דרוש להם. נאשם 4 (מוזס) ביקש חוק שבכוחו של ראש הממשלה היה לקדם עבורו. נאשמים 3-2 (בני הזוג אלוביץ') ביקשו רגולציה ואישורים שרק נאשם 1, בסמכויות הייחודיות שלו, יכול היה להעניק להם".
"נאשם 1 ובני משפחתו, בידיעתו, דרשו מנאשמים 2 ו-3 דרישות שקשורות לסיקור שלו, של משפחתו ושל אחרים בוואלה וכן ניתנה להם גישה וזכות וטו למינויים של עיתונאים ועורכים בוואלה. בתמורה להיענות לדרישות האלה, נאשם 1 פעל להיטיב עם העסקים שבבעלות נאשמים 2 ו-3, וזאת באמצעות סמכויותיו השלטוניות כראש הממשלה וכשר התקשורת". בן ארי הצהירה, כי "שני הדברים – הדרישות והתמורות – נכרכו זה בזה. ובזה מצויה ליבת הפסול בהתנהגותם של הנאשמים. כריכה זאת היא שהופכת את ההיענות לדרישות הסיקור של נאשם 1 למתת פסולה, והמודעות של נאשם 1 לכך הופכת את התנהגותו בהעברת הדרישות וההיענות להן ללקיחת שוחד".
עם סיום דברי הפתיחה של התובעת, ביקש סנגורו של נתניהו, עורך הדין בועז בן צור, להגיב עליהם, בטענה כי הם חרגו מהמקובל. גם עורך דינו של אלוביץ', ז'ק חן, השמיע בקשה דומה ואמר כי נאומה של בן ארי פגע בזכויותיו של מרשו. ראש הרכב השופטים, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, דחתה את הבקשות.
הדיונים בשלב ההוכחות ייערכו בימים שני, שלישי ורביעי בין השעות 15:30-9:00. התביעה תציג בהם את עדיה, ותנסה להוכיח באמצעותם את האישומים שייחסה לנאשמים בכתב האישום. כזכור, בתיק 4000 (תיק בזק-וואלה) נתניהו מואשם בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים. בתיקי 1000 (תיק המתנות) ו-2000 (פרשת נתניהו-מוזס) הוא מואשם בעבירות של מרמה והפרת אמונים. שאול ואיריס אלוביץ' מואשמים בתיק 4000 בעבירת שוחד, ומוזס מואשם בתיק 2000 בעבירה של ניסיון למתן שוחד. בית המשפט החליט, כי התיקים יתנהלו לפי הסדר אותו ביקשה הפרקליטות – תחילה תיק 4000, ולאחר מכן תיק 2000 ותיק 1000.