25 דרשות בשבת אחת, והספקים של 500 שנה: הרב ירחמיאל קראם זצ"ל

הגאון הרב ירחמיאל קראם זצ"ל נפטר בערב חג הפסח האחרון, בי"ב בניסן תשפ"א, כשהוא בן 75 שנה. המנוח זצ"ל היה מבכירי עולם הקירוב בימינו, ודורות רבים של בני תורה חבים לו את חייהם הרוחניים.

הרב זצ"ל נולד בכ' בכסלו תש"ו. במלחמת השחרור, בהיותו בן 3, נהרג אביו מרסיס של פגז שפגע במשאית בה נהג בירושלים הנצורה. הוא למד בישיבות קול תורה, פוניבז’, וגרודנא באשדוד, שם נישא בשנת תשכ”ט לרעייתו נילי, הם התגוררו באשדוד עד שנת תשמ”ח אז עברו לירושלים לשכונת הר נוף.

כבר בשנות לימודיו בישיבת גרודנא החל בפעולות קירוב, ולאחר נישואיו ניהל את משרד ‘יד לאחים באשדוד. במסגרת פעילות זו הכניס ילדים ללמוד במסגרות על טהרת הקודש, ועסק בפעילות של מעשי חסד.

סדר היום שלו היה עמוס לעייפה, הוא ניהל במקביל בית ספר, מוסד פנימייתי, ישיבה, תלמוד תורה, כמה ארגונים קטנים וגדולים, והיה שותף באותה העת בפעילותם של עוד ארגונים רבים אחרים.

בשנת תש”ן עבר להיות מפקח בארגון ‘תא שמע’ שמפקח על בתי ספר בחינוך העצמאי לבוגרי ח’ לכוון לישיבות. שם כיהן 7 שנים,  לאחר מכן פתח את פרויקט טורונטו בתמיכת ר’ אהרן צבי גסטטנר, ר’ דוד הופשטטר ור’ מוטי קרוייזר, ואחרי 5 שנים פרויקט זה הפך למסגרת ‘אחינו’, שחברה לארגון ‘דרשו’ שם כיהן כמפקח בפרויקט הלימוד לפני התפילה.

בהר נוף, פתח כולל ערב לבעלי בתים, כולל יום שישי ופרויקט קעמפים לבחורי ישיבות קטנות ובוגרי ח’ שנמשך 17 שנים והתקיים 3 פעמים בשנה בחופשת בין הזמנים, תשרי, ניסן ואב.

במקביל משנת תשנ”ח מונה למנהל בתיכון בנות באשדוד ‘בית יעקב אבות’ ואותו ניהל במשך עשרות שנים. ב-30 השנה האחרונות נסע לארצות הברית ולמקסיקו למען עמותת ‘קרן עזרה לילדים’ שאותה פתח עם ר’ חיים פוקס.

הסתחררתם? גם אנחנו. כך היו נראים חייו של אדם שכל חפצו היה לקדש שם שמים. "בשביל מה באנו לעולם הזה? בשביל לשתות קוקה קולה?", היה שואל בדרשותיו שיצאו מעומק ליבו. "הנושא את התואר 'יהודי' צריך לדעת שלעשות חטא בעולם הזה זו בושה נוראה. זה להישרף באש. כל חיי העולם הזה ותענוגותיו אינם שווים לדבר אחד מן התורה. יהודה נתן לנו את הכיוון ואת הדרך איך צריך לחיות בעולם הזה על מה צריך להתאמץ. מה חשוב ומה לא חשוב.

"יהודי צריך לחיות תמיד בהכרה שהוא כל הזמן בדרך למקום התענוג האמיתי והעידון הגדול. שהוא עכשיו בפרוזדור המוביל אותו לטרקלין. כשהוא מגיע להכרה הזו הוא יודע באיזו מידה יש לו להחשיב את חיי העולם הזה לעומת חיי העולם הבא. לחיות כמו יהודי זה לקבל פרופורציות על מה חשוב ומה לא חשוב. במה כדאי וצריך להשקיע ועל מה אפשר וכדאי לוותר", היה חוזר ואומר בדרשותיו, שהקסימו את כל שומעיהם.   

הספקים של 500 שנה

 "הרב קראם הצליח בתקופת חיים אחת, לא ארוכה במיוחד, לעשות מה שאנשים אחרים לא יספיקו לעשות גם ב-500 שנה", אמר עליו הרב יעקב לוסטיגמן, בדברי הספד שכתב לאתר 'דרשו'.

"'זיכוי הרבים' לא היה עבורו רק אתגר או יעד שאליו הוא חותר, זאת היתה דרך החיים שלו, וגם כשעסק בהפצת תורה ויהדות לכל רחבי העולם, לא הזניח אפילו לרגע אחד גם את הצורך לזכות את עצמו. כל רגע פנוי נוצל על ידו כדי לזכות בעוד זכויות, לחטוף עוד רגע של לימוד תורה, כוד רבע שעה של לימוד תורה", מתאר הרב לוסטיגמן, ומצטט כי מכרו, הרב יהושע לייבזון, אמר כי "הכרתי אותו אולי יותר מ-40 שנה, ושמתי לב לדבר מדהים, הוא לעולם לא ראה במישהו משהו רע. כשהוא היה פוגש יהודי שומר מצוות הוא מיד ראה את העומד מולו כאדם הטוב ביותר שיש, בלי שום מחשבות שליליות, ולכן כל מי שפגש אותו הרגיש טוב לידו, באופן מדהים ביותר. פשוט לא היה לו שום ביקורת שלילית על הזולת'.

"זוכרני תקופה שבה היו חילולי שבת נפוצים באחד מגני השעשועים שבקרבת ביתו של הרב קראם", מספר אחד ממכריו, "התושבים בשכונה כעסו על כך מאוד, והיו גוערים בנערים הפוחזים ומנסים לסלק אותם, אבל הרב קראם פתר את הבעיה בדרך מקורית ויעילה הרבה יותר… הוא פשוט לקח איתו קבוצה של אברכים, נכנסו לבית הכנסת, וכל אחד הוציא אתו סטנדר וגמרא.

"כך, עם הסטנדרים והגמרות הם צעדו אל גן השעשועים, נעמדו שם ובמשך שעות למדו תורה בקול רם ובהתלהבות גדולה. בתוך מספר שבתות, התופעה נעלמה לחלוטין. אותם נערים התביישו לחלל שבת על יד לומדי התורה. הרב קראם פשוט הרבה קדושה במקום וכך סילק את ההתנהגות ההפוכה".

הרב קראם היה כל ימי חייו 'בן עולם הבא' – תמיד, אבל תמיד היה טרוד בלחטוף מצוות – עוד דרשה ועוד שיעור, להכניס עוד ילד חילוני לבית ספר תורני, לקרב אחים טועים לאבינו שבשמים.

"הפעילות של הרב קראם נעשתה בכל מקום בעולם. היו תקופות שבהן הוא פשוט הסתובב בקהילות יהודיות ברחבי העולם, מגיע, בודק את מצב הרוחניות, מאתר את הנערים שעתידים ליפול חלילה ללימודים במקומות שאינם יהודיים, מקרב אותם ודואג להם לישיבות מתאימות. כך הציל מאות מיהודי מקסיקו מרדת שחת, כך הציל יהודים בעוד מדינות רבות אחרות, ובדרך זו היה פועל בכל מקום אליו הגיע", ממשיך הרב לוסטיגמן לתאר בגעגוע.

"כשהיה 'פנוי' ולא היה לו עיסוק מיוחד של קירוב לבבות, היה מקליט דרשות והרצאות אותן היה מפרסם ב'קול הלשון' ובפלטפורמות נוספות, כדי להעמיד תלמידים נוספים, וירטואליים, כאלו שלא פגש פנים אל פנים, אבל כן השפיע עליהם, אם רב ואם מעט, כל אחד באופן שבו התקבלו הדברים בליבו. כך העמיד הרב קראם רבבות תלמידים שהאזינו לדרשותיו המוקלטות לאורך השנים.

מהי מעלת זיכוי הרבים, למה זוכה מי שמשתדל בה ומדוע חשוב שכל איש ואישה מישראל יחתרו לעשייה למען קירוב לב האחר? הרב זמיר כהן בשיחה מלב אל לב

לא פעם גירשו אותו בבושת פנים, אבל הוא לא נרתע

הרב לוסטיגמן מספר כי כאשר פגש אותו במשרדי 'דרשו' בירושלים, היה הרב קראם מגיע בשעת בוקר מוקדמת אל המשרד, תופס עמדה פנויה בכל חדר אפשרי במשרד, פורס על השולחן ספרים ודפים שבהם כתב ראשי פרקים וציטוטים שונים, ובמשך חצי שעה או שעה היה מוסר הרצאה בעודו מעיין בדפים והספרים שלפניו ומרצה תוך כדי בשטף מדהים, בלי לעצור אפילו לרגע אחד. בעודו מרצה בריכוז מדהים את דרשתו, היה עוקב בעיניו ואם הבחין בעובד שהגיע ושזקוק לעמדת העבודה, היה מזנק ממקומו ומפנה עבורו את מקום העבודה, כשהוא עצמו עובר לעמדה אחרת על מנת שלא להפריע לשטף העבודה הסדיר במשרד. כך ראינו אותו עובר מעמדה אחת לחברתה, וחוזר חלילה. ולמרות שעבודתו היתה עבודת קודש, ועל אף שהנהלת המשרד נתנה לו אישור גורף להשתמש בכל משאבי המשרד לצורך זיכוי הרבים, הוא עדיין הרגיש כאורח בארגון שהוא עצמו היה שותף פעיל מאוד בהקמתו.

הפעילים שעבדו איתו בתקופת מגוריו באשדוד מתארים אדם עדין נפש ואציל מידות, שברגע אחד היה לובש עזות דקדושה, למען ילדי ישראל. "הוא היה נוקש על הדלת, שואל את בעל הבית אם יש לו ילדים, ונכנס פנימה לביתו כדי לשבת איתו ולשכנע אותו לשלוח את הילדים לבית ספר תורני. בלי שיזמינו אותו, בלי שיציעו לו להיכנס, הוא פשוט היה מאבד ברגע אחד את הביישנות, והופך ל'איש מכירות' הטוב ביותר בעולם. לא פעם גירשו אותו בבושת פנים, אבל הוא לא נרתע, מיד היה עובר לדלת הבאה, נוקש ושואל את בעל הבית אם יש לו ילדים שלומדים בבית הספר. כך הצליח להעביר מאות ואלפי ילדים ללימודים תורניים, וזאת היתה רק ההתחלה, כשהוא עוד היה צעיר וחסר ניסיון…".

סיפור מפתיע נוסף מספר הרב לוסטיגמן בשם הגאון רבי אליהו דיסקין. היה זה באחת ממערכות הבחירות באשדוד, במהלכה היה הרב קראם פעיל מרכזי מאוד. פעילותו הצליחה מאוד, ואכן הקמפיין הניב תוצאה מפתיעה של שלושה נציגים במועצת העיר, הישג היסטורי שנחשב אז לבלתי צפוי בעליל.

"במוצאי יום הבחירות כשהתקדמה ספירת הקולות והתוצאה הלכה והתבהרה, פצחו מתנדבי הקמפיין בריקודי שמחה וערכו חגיגת ניצחון מאולתרת. כשחיפשו את הרב קראם כדי לקרוא לו לבמת הכבוד, גילו שהוא אינו נמצא במקום.

"למחרת בבוקר הגיע הרב קראם דרכו בשעה מוקדמת לבית המדרש. שאלו אותו איפה היה ומדוע נעדר מחגיגות השמחה, השיב הרב קראם שהוא לא ידע על החגיגות ולא שמע עדיין על תוצאת הבחירות משום שהוא הלך לישון בשעת לילה מוקדמת כדי שיוכל לקום מחר ליום רגיל של עבודת ה'.

"אני את שלי עשיתי", אמר בפשטות, "ברגע שנסגרו הקלפיות, הפעילות כבר לא תועיל ולא תסייע. עכשיו זה בידי הקב"ה להחליט מה תהיינה התוצאות, ואני קיוויתי מאוד שאכן יתקדש שמו הגדול ברבים ותהיה הצלחה ליהדות הנאמנה לה' ולתורתו, אבל מאחר ולא יכולתי לסייע עוד בעניין הלכתי לישון…".

הרב יגאל כהן – מה זה זיכוי הרבים, ואיך גם אתם יכולים לעשות זאת מהנייד?

"רק בזכותו ועוד כמה כמוהו רציתי להמשיך ללמוד תורה"

הדאגה העמוקה של הרב זצ"ל לכל יהודי מישראל, לא עצרה רק בדאגה לרוחניות. גם צרכיהם הגשמיים של יהודים אחרים היו חשובים לו ולא פעם מסר את נפשו למענם.

הרב נח שיינר, ידידו מילדות, מספר את הסיפור הנפלא הבא: "יום אחד לפני יובל שנים, אני צועד ברחוב הפסגה תפוס הרהורים, למולי אני רואה את ר' ירחמיאל זצ"ל, נתן בי מבט קצר ואומר לי: 'למה אתה דואג?'

"סיפרתי לו שלפני כמה ימים עברתי דירה והיום עלי לשלם לקבלן סכום ניכר, ובשעה זו עדיין אין לי את הסכום.

"מחייך ר' ירחמיאל ואומר לי, בדיוק מונח בכיסי סכום הגון שאין לי צורך בו בימים אלו, הוציא מכיסו חבילת שטרות ותחב לי ביד, עוד לא התחלתי לספר את הכסף ור' ירחמיאל שם ידו על כתפי וגורר אותי לחנות אחת ואומר לי חכה כאן כמה דקות, לא עברו מספר דקות והנה ר' ירחמיאל רץ לקראתי ומוסר לי חבילת שטרות, ואומר לי: 'אל תשאל שאלות. רוץ לקבלן…'. בעודו דוחק בי לגשת לקבלן ולשלם את הכסף הוסיף, 'לכשירחיב, תחזיר לי…'.

הרב לוסטיגמן מצטט את דבריו של אחד מאלפי תלמידיו: "הייתי תלמיד שלו הרבה שנים ב'חזון יחזקאל'. הוא היה גם מנהל בית הספר וגם ראש הישיבה הקטנה והמתיבתא שלושה תפקידים בבת אחת. לא יאומן כי יסופר כמה חסד עשה עמי באופן פרטי. ממש המון זמן וכסף חום ואהבה. רק בזכותו ועוד כמה כמוהו רציתי להמשיך ללמוד תורה".

האם זיכוי הרבים הוא בזבוז זמן? הרב עובדיה יוסף בתשובה מכריעה

הרב ישראל ליוש בהספד שהעניק לאתר 'דרשו' מתאר את היכרותו הקרובה עם הרב קראם זצ"ל: "הוא היה תלמיד חכם ממש, ועל כך יעידו אלפי דרשותיו, שלא היתה אחת מהן שלא היה בה דבר חידוש, וספריו הרבים שהפכו לאבן פינה ויסוד לכל מורה ומחנך, הרוצה לשלב בשיעוריו השקפה ברורה עם אמרה נאה.

"זכיתי שהוא התארח בביתי באחת משבתות החיזוק הרבות שערך ב'מודיעין עילית'. הוא דרש באותה שבת לא פחות מ-25 דרשות (!), לפני כל תפילה, באמצעה ובסופה, בבית ראשון ובבית שני, לפני הארוחות ואחרי הארוחות, דרשה לנשים ודרשה לילדים, לבחורים מתמודדים ולבחורי ישיבה מתעלים, הוא דיבר בשפה של כולם, כולם הבינו אותו והוא הבין את כולם, כי מה שדיבר מתוך גרונו, היה אכפתיות, כנות ורצון עז באמת לחזק את כל מי שרק מוכן לשמוע אותו, ובמידה שהדברים יצאו מן הלב, הם נכנסו אל הלב…

"כאשר נאלץ לשבות ב'בני ברק', כי אשתו תחי' סעדה את אמה ע"ה, לא ניצל זאת למנוחה, אף שעבר עליו שבוע גדוש ועמוס פעילות. הוא היה מחזר אחרי בתי מדרש וישיבות שיוכל לדרוש ולהלהיב את השומעים לתורה ויראת שמים. ולא, לא כי הוא אהב לדרוש, הוא פשוט ראה בזה את שליחותו בעולם הזה, הוא הכיר את כוחו, ומיראת בוראו רצה לנצל זאת למען שמו יתברך", ממשיך הרב ליוש לתאר את גודל האבידה.

"הרב קראם זצ"ל היה מורם ורבם של כל מי שנשמה של 'קירוב' פועמת בקרבו, כי הוא לימד אותנו מהי מסירות נפש לכל נשמה ונשמה. הוא לימד אותנו שכאשר איכפת באמת מכבוד שמים, לא רואים אף מכשול בדרך. הוא לימד אותנו שהמרחק הרחוק ביותר, הוא קרוב מאוד כשמדובר בלקרב יהודי…

"פעם התייעצתי איתו כיצד אצליח לשכנע הורים לשלוח את ילדם היחיד לישיבה, הם הרי קשורים אליו מאוד, וכלל לא מעלים בדעתם אפשרות שהוא ילון בפנימיה", מספר הרב ליוש, ומוסיף: "הוא שאל אותי היכן הם גרים? 'בקריות!', עניתי בפשטות, אינני מבין כלל מדוע מידע זה חשוב, כדי לדעת איך משכנעים הורים לילד יחיד לרשום את בנם לישיבה, 'מה הכתובת המדויקת?' המשיך ר' ירחמיאל להתעניין. אמרתי לו את הכתובת המדויקת, והוא נפרד ממני לשלום, למחרת שמעתי שהוא היה אצלם בבית…

"בהזדמנות אחרת, התייעצתי איתו בדבר בחור שנאלץ לעזוב את הישיבה, כי הוריו לא שילמו שכר לימוד. אני התכוונתי שיעזור לי להסביר לישיבה שאם יתעקשו על השכר לימוד, הבחור עלול למצוא את עצמו מחוץ לעולם הישיבות, אך הוא היה יעיל עוד יותר ומעשי בתכלית, הוא יצר קשר עם מזכיר הישיבה והעביר לידיו את שכר הלימוד לחודשים הקרובים"...

אחת המצוות החשובות ביותר ביהדות היא מצווה זו של זיכוי הרבים ועשייה בפועל, למען האחר. מהו זיכוי הרבים, מהי מעלתו של מי שזוכה להיות 'מזכה הרבים', וכיצד ניתן לצאת מגבולות עצמנו ופרטיותנו - כדי להיות מזכי הרבים?