מקבצי שו"ת - שאל את הרב
האם מותר להסתפר בראש חודש אייר? האם מותר לשמוח ביום העצמאות? והאם מותר לשאול טלית לחופה?
מקבץ שו"ת 174 – השאלות הכי מעניינות שפורסמו השבוע במדור שאל את הרב באתר הידברות
- מקבץ שו"ת
- פורסם ל' ניסן התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)
1. האם אפשר לעשות טיפול שיניים על ידי שיננית (אישה)? כבר שנתיים שאיני מטפל בגלל הספק, ואין גבר שעושה.
מובן שלכתחילה עדיף ללכת לשינן גבר. אולם במקרה צורך כמו שלך תוכל להקל ללכת לשיננית, ובתנאי שאתה נזהר מאיסור יחוד, ואין חשש להרהורי עבירה.
מקורות: יעויין להרב נסים קרליץ זצ"ל בספר חוט שני על שלחן ערוך אבן העזר סימן כ"א (עמודים ס"ג-ס"ד).
* * *
2. אני שומעת שירים של הזמר ישי ריבו. בחלק מהשירים שלו יש מילים משיר השירים. השירים שלו גורמים לי להתחזק בעבודת השם, וכמובן אין בזה עניין של קלות ראש, בכל ההופעות שלו הוא מדבר על התקרבות להשם וכו'. גם הזמרת יובל דיין השתמשה באחד השירים שלה בפסוק משיר השירים. כששמעתי אותה מדברת על השיר היא דיברה על הקדושה של שיר השירים וכמה זה מחזק אותה לשמוע כל שבת בבית הכנסת. השאלה היא האם אני יכולה לשמוע את השיר שלה? ואת השירים של ישי ריבו?
באופן כזה שאת לא שומעת את השירים בקלות ראש, אלא אדרבה הם מחזקים אותך בעבודת ה', את יכולה לשמוע (כמובן עכשיו בזמן ספירת העומר אין לשמוע שירים בליווי כלי נגינה).
מקורות: יעויין בשו"ת יביע אומר חלק ג' (חלק אורח חיים סימן ט"ו אות ה') וחלק ד' (חלק יורה דעה סימן כ' אות י') ובשו"ת ציץ אליעזר חלק כ"ב (סימן י').
* * *
3. מהי דעת הרב עובדיה על יום העצמאות והמדינה, ומה לגבי אמירת הלל ביום זה?
מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א עצמו לא אמר כלל הלל ביום העצמאות.
בעבר, כששירת הרב שליט"א בתפקידים ממלכתיים אמרו אצלו פרקי ההלל ללא ברכה אחרי עלינו לשבח בגמר התפילה [וזה השורש לשמועות הסותרות בדבר הנהגתו של מרן שליט"א לעניין הלל ביום העצמאות].
לצפייה בדברי מרן זצוק"ל ביום העצמאות, לפני מספר שנים, הקליקו כאן.
דעת הרב על המדינה כתובה באופן ברור בספרו "יביע אומר" חלק ו', וזה לשונו:"רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, וכעין מה שכתוב בירושלמי (ריש ברכות), רבי חייא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין וראו איילת השחר שהיה בוקע אורה. א"ל ר"ח לר"ש בן חלפתא ברבי כך היא גאולתן של ישראל בתחלה קימעא קימעא כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת, מ"ט, כי אשב בחשך ה` אור לי. ...והגר"מ כשר שליט"א בספרו התקופה הגדולה (עמודים שעד - שעח) הביא כרוז בשם דעת תורה, שחתומים עליו כמעט כל גדולי הדור, וקוראים את הקמת מדינת ישראל בשם אתחלתא דגאולה.
"מכל מקום הואיל ועדיין רב הדרך לפנינו כדי להגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הן מבחינה מדינית וצבאית, והן מבחינה מוסרית ורוחנית, לפיכך אין לחייב לגמור ההלל בברכה. הרי מנהיגי צבאות ערב, למרות התבוסות והמפלות שנחלו, עודם מאיימים השכם והערב לצאת למלחמה נגדנו. ומנפנפים בחרבותיהם ובקשתותיהם, חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה, אני שלום וכי אדבר המה למלחמה. וכמה מדינות נאורות שהיו נחשבות כידידותיות לישראל, פנו עורף ולא פנים במלחמות שעברו עלינו, מלחמת הקוממיות, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, והאחרון הכביד מלחמת יום הכפורים, לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז. ועודנו תכלינה עינינו אל ישועת ישראל האמתית ע"י צור ישראל וגואלו השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלינו, לולא ה` שהיה לנו אזי חיים בלעונו.
"ומבחינה רוחנית, אשר ירוד ירדנו אלף מעלות אחורנית, ועדים אנו להתדרדרות מוסרית מדהימה, המתירנות גוברת וההתפרקות משתוללת בראש כל חוצות, חוסר צניעות, בגדי פריצות, ספרי פורנוגרפיה, וסרטי קולנוע מבישים, חילולי שבת בפרהסיא, פתיחת איטליזי טריפה בממדים מבהילים, ועוד כהנה וכהנה, ועל הכל שמאות אלפי ישראל, מתחנכים במוסדות חינוך לא - דתיים, ולומדים שם להתנכר לכל קדשי ישראל, ולפנות עורף לצור מחצבתם, ולהיות ככל הגוים בית ישראל, עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים, ונתקיימה נבואת ישעיהו: ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד, וכדרשת חז"ל בחגיגה (יד) ובעקבות משיחא חוצפא ישגא, ועמא דארעא אזלא ומדלדלא, נערים פני זקנים ילבינו וכו` (סוטה מט).
הלזה צפינו וקוינו במשך כאלפיים שנות גלותינו??? והרי כתב הרמב"ם (בפ"ט מה` תשובה ה"ב): לא נתאוו ישראל לימות המשיח אלא כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להם לעסוק בתורה ובמצות כראוי, ובימי המשיח תרבה האמונה והדעה והחכמה והאמת, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה` כמים לים מכסים, כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם.
"ומסיבות אלה הרבה משלומי אמוני ישראל אשר רואים שעדיין שכינתא בגלותא, נוהגים שלא לומר הלל בכלל ביום העצמאות, וטעמם ונימוקם עמם לרוב יגונם וצערם על מצבינו הרוחני אשר אנו נתונים בו כיום, ואין לזה כל דמיון לנס חנוכה שכל העם הכירו וידעו בהשגחת השי"ת עליהם, וכולם היו עובדי ה` באמת ובתמים.
"כיוצא בזה ראיתי בשו"ת ישכיל עבדי ח"ו (או"ח סימן י' אות ז') שג"כ העלה שאין לגמור ההלל בתוך תפלת יום העצמאות אפי` בלא ברכה, מפני שעדיין אויבינו קמים עלינו לכלותינו, ואין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו, ועונותינו הטו אלה, כי היצר הצורר בעוכרינו להסית את ישראל מדרכי ה' וכו', ומכיון שאין כאן אלא אתחלתא דגאולה, ואינה גאולה שלמה לכל עם ישראל, לכן אין לתקן לומר הלל גמור בתוך התפלה אפי` בלי ברכה, ורק אפשר לומר מזמורי ההלל לאחר סיום התפלה, בלי ברכה, כי פשוט שאין לנו להכנס בספק ברכה לבטלה. עכ"ד".
"ולא אכחד, כי באמת עם כל הצללים הנ"ל, ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם, כי מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו, ורבבות בחורי חמד מטובי בנינו היקרים עוסקים בתורה יומם ולילה בישיבות הקדושות, והתורה מחזרת על אכסניא שלה, שאין לך תורה כתורת ארץ ישראל, ובירושלמי (פ"ו דנדרים סוף ה"ח), אמר הקב"ה, חביבה עלי כת קטנה שעוסקת בתורה בא"י, מסנהדרין גדולה שבחוץ לארץ. ורבבות משלומי אמוני ישראל מחנכים את בניהם ובנותיהם ע"פ תורתינו הקדושה, כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה', וכאמור: כי לא תשכח מפי זרעו. ואף אצל המון העם אנו מוצאים אזן קשבת שוקקה וכמהה לשמוע תורה ודעת מפי גדולי ישראל, כחזונו הנפלא של עמוס: הנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'. (וע` שבת קלח). ואנו תפלה שהשי"ת יערה עלינו רוח ממרום, וידעו תועי רוח ובינה, ונשוב כולנו בתשובה שלמה".
עד כאן לשונו הנפלא וכולל כל מה שיש לדבר בעניין הזה.
* * *
4. כמה רבנים צריכים להחליט משהו כדי שההלכה תשתנה? או שתהיה הלכה חדשה?
כל רבני העולם גם יחד לא יכולים לשנות קוצו של יוד בהלכה.
* * *
5. רכשתי מכנסיים לפני חג פסח וגם מדדתי אותם, אך נמצא שהם גדול. אחרי החג החלפתי אותם למידה מתאימה. האם אפשר להסתמך על המדידה הראשונה וללבוש אותו בימים אלה של ספירת העומר?
יש להקדים שאין איסור לקנות וללבוש בגדים חדשים בימי ספירת העומר. אלא שאם מדובר על בגד שמברכים עליו שהחיינו, טוב ממידת חסידות להימנע. וכשיש צורך, כדאי לחדש אותו בשבת. ומעתה, אם לא מדובר במכנס שאתה מברך עליו שהחיינו - תוכל ללבוש ללא חשש. ואם אתה כן מברך עליו, יש מידת חסידות להימנע.
מקורות: ראה בספר אשרי האיש חלק ג' (פרק ס"ה סעיף י"ב) ובספר חזון עובדיה הלכות יום טוב (עמודים רנ"ט-רס"א).
* * *
6. מה העניין לשים אבן על קבר של נפטר?
העניין הוא מצד כבוד הנפטר, וכמו שכתב הבאר היטב אורח חיים (סימן רכה סק"ח) בשם דרשות מהר"ש, מה שתולשין עשב או צרור ומשימין על מצבה, אינו אלא משום כבוד המת, להראות שהוא היה על קברו.
והעולם אומרים שהנחת האבן מסמנת את ההמשכיות של הנפטר, כי במילה אבן יש שתי מילים, אב ובן, וכמו שכתב רש"י על התורה (בראשית פרק מ"ט פסוק כ"ד).
(צילום: shutterstock)
7. האם מותר להסתפר ולהתגלח ב-א׳ באייר?
אין היתר להסתפר בראש חודש אייר, וכמו שכתב השלחן ערוך (סימן תצ"ג סעיף ג').
* * *
8. בקרוב הבן שלי מתחתן בע"ה. הבן שלי חילוני לחלוטין. אין לו טלית. האם הוא יכול להשתמש בטלית של האח שלו רק לחופה?
כן, בנך יכול לשאול טלית מאחיו. אלא שלפי מנהג הספרדים מברכים שהחיינו על טלית חדשה בשעת החופה, וזה לא שייך כאשר הטלית אינה שלו. ומכל מקום הוא יכול לכוון בברכה זו על שאר הבגדים החדשים שלובש לכבוד חתונתו ויום שמחת לבו.
* * *
9. אני אוהב מאוד את המדינה ואני רוצה לחגוג את היום שהיא הוקמה, אבל הבעיה היא שבספירת העומר אסור לשמוח... אז רציתי לדעת אם זה בסדר לחגוג את היום שבו מדינת היהודים הוקמה ויש לנו מדינה סוף סוף אחרי אלפי שנות הגלות, אף על פי שבספירת העומר אסור לשמוח.
אין איסור לשמוח בספירת העומר, אלא שנוהגים בו מנהגי אבלות. מותר לך לשמוח ביום העצמאות ולהודות לה' על כל הטוב. אלא שאתה צריך להמשיך להקפיד על מנהגי ספירת העומר - לא לשמוע מוזיקה ולא להתגלח.
* * *
10. כתוב לעניין הגאולה שאליהו לא בא בשבת בגלל איסור תחום שבת. אז איך הוא מופיע בכל הבריתות בעולם בשבת?
זכית לכוון לקושיית רבינו החתם סופר חלק ו' (סימן צ"ח, ד"ה ת"ש) שהרי נהגו העולם במילה לומר זה הכסא של אליהו זכור לטוב, וגם מתפללים המוהלים שיעמוד אליהו על ימינם לסמכם, וזה אומרים אותו אפילו בשבת, ולכאורה לפי דברי הגמרא במסכת עירובין (דף מג עמוד ב') אליהו הנביא לא יכול לבוא בשבת משום ספק תחומין למעלה מעשרה.
ותירץ שם (ד"ה אבל) שיש הבדל באיזו צורה מופיע אליהו הנביא, מלובש בגופו או בדמות מלאך, כי ביום הבשורה במהרה בימינו תתלבש נשמתו בגופו הקדוש, ואז הוא ככל אדם, וחייב במצוות, ואינו יכול להגיע מחוץ לתחום בשבת. אך כשמתגלה בנשמתו כמו ביום המילה, הרי הוא מלאך, ואז איננו מחויב במצוות, וכמו שכתוב (תהלים פ"ח, ו') "במתים חפשי", ויכול להגיע מחוץ לתחום בשבת. ע"ש.