ההבדל בין נרקיסיזם בריא - לפגוע (פתולוגי): מספר דברים שחשוב לדעת

בהמשך לכתבות הקודמות, ולפני שאתחיל לתאר את המניפולציות והשיטות הסמויות של אנשים עם קווים נרקיסיסטיים על מנת לשלוט באחר, בכתבות ההמשך, ברצוני להקדים כמה נקודות:

1. הנרקיסיסט, בין אם הוא גבר או אישה, פיתחו אישיות זאת עקב טראומה מוקדמת בילדות. לרוב הם אינם מודעים למניפולציות, וזו אחת הסיבות שקשה מאד לדבר איתם על זה. נדירים אותם אלה עם מודעות, והמעוניינים בטיפול.
2. אנחנו לא מאשימים. לא מאשימים הורים, ילדים וכו'. אנחנו מאתרים את נסיבות הסבל והפגיעה, ורוצים לעצור את ההתעללות. מאחר שרוב הנרקיסיסטים מתקשים מאד לקבל ביקורת, התוצאה תהיה הפרדה וגבולות שצריך לשים להם, ולצערנו לא חיבור.
3. קיימים סוגים שונים של נרקיסיזם. יש סוגים שמאפיינים יותר נשים ויש את אלו שמאפיינים יותר גברים.

המניפולציות הנרקיסיסטיות הן בעצם צורות התקשרות אנושיות שכולנו משתמשים בהן בעת כזו או אחרת, בפרט כאשר אנו מודעים פחות לעצמנו ולהתנהגות שלנו.

מהו נרקיסיזם בריא?

לכל אחד ואחת תחושה עצמית גרעינית וייחודית, בסוד ההשגחה הפרטית. זהו גרעין העצמי, אותו חלק המייחד אותנו והוא בסיס תחושת הקיום שלנו בעולם. הוא מהווה בסיס לזהות שלנו, לחלק באישיות שמאיר על האופי שלנו, הבחירות והפעולות.

נרקיסיזם ילדי מתואר בספרות המקצועית, ככוח נפשי מולד שיש לכל ילד או ילדה כשהם פעוטות ממש. זה זמן שבו הם חווים חוסר נפרדות מהעולם והמציאות סביבם, מרוכזים בצרכיהם וכן אומדים דברים לא נכון ממקום זה. לדוגמה, ילד קטן שמושיט יד לעבר ארון המטבח הגבוה כדי לפתוח אותו, אך לא מגיע. ייקח זמן עד שיבין כי עליו לטפס על כיסא על מנת להגיע. הוא חווה עצמו גדול הרבה יותר ממה שהוא באמת, ולכן עושה טעות זו.

התפתחות בריאה גורמת לנרקיסיזם הילדי להתפוגג עם גדילתו של הילד, ולפנות מקום לתפיסת המגבלות שלו. מכאן שנרקיסיזם בריא הוא תחושה מאוזנת של העצמי מול האחר, הכרה במגבלות וגבולות העצמי, יכולת לאמפתיה, יכולת לקבל ביקורת, יכולת לתובנה עצמית, התחשבות באחר, יכולת לשהות בטוב של עצמי מבלי להוריד את האחר, חיבור לעצמי אותנטי, לקיחת אחריות על התנהגות ועוד.

נרקיסיזם פגוע, פתולוגי, יכול להיראות, להידמות לאהבה עצמית, אלא שאין המציאות כזו. נרקיסיזם פתולוגי מתפתח כתוצאה מטראומה, מדחייה מההורה או מדמות משמעותית מאד בחיי הילד בימי הינקות והילדות, קושי להרגיש אהוב כאשר אותה דמות לא מקבלת את שונותו של הילד, כאשר אותו אדם החשוב לילד אינו מקבל את הטבע שהקב"ה נטע בו, ובעצם משתמש בילד או הילדה יותר ככרטיס ביקור, יותר בכיוון ה"מה יגידו". אין הכוונה לשימת גבולות חינוכיים לילדים אלא בגבולות לא מאוזנים, מוגברים יתר על המידה עד אימה ממש.

הנפש מייצרת מעין פיצוי לתחושה הקשה, בדמות האדרה עצמית. דחיית הדמות העיקרית את הילד עצמו היא קשה מנשוא וטראומטית, ולכן נוצר מעין ניתוק עמוק מהעצמי האותנטי, ומתגבשת דמות כוזבת דרכה הילד לומד לתקשר עם הסביבה.

חשוב לדעת שגם לגנטיקה ולתכונות אופי מולדות יש השפעה על פיתוח הקווים הנרקיסיסטיים.

אלה הם מעין פיגומים סביב ריק, מפאת הניתוק מהעצמי האמיתי, האותנטי, רק שמשהו חיצוני, כוזב - אין בו חיות, ולכן הנפש דוחפת אותו לחפש הזנה רגשית מאחרים. זה בד"כ לא מודע, ואז הוא משתמש בצורות ההתקשרות המניפולטיביות יותר, הישרות פחות, הסמויות והפוגעניות.

רמת החרדה של אדם עם קווים נרקיסיסטיים היא גדולה ומודחקת מאוד גם כן. זו אחת הסיבות שהוא אינו מסוגל לקבל ביקורת וליצור תובנה עצמית לשינוי מידותיו, מפני שכל שינוי מעורר את הריק, את האימה וחרדת קריסה פנימה ולכן אין בכלל על מה לדבר!

נדע אם אדם הוא נרקיסיסט רק סביב גיל 25 -30, כאשר האישיות מסיימת להתגבש.

גברים ונשים עם קווים נרקיסיסטיים מעטים מצליחים לשים לב לבעייתם, ומעוניינים בשינוי.

האם אפשר להירפא מזה?

בעיקרון, מהידוע לנו תמיד יישארו הקושי והנוקשות - מאחר שהנרקיסיזם קשור גם לקווי אופי יש דברים שלא ניתן לשנות. אך אפשרי ללמוד כיצד להזיק פחות, לווסת כעסים ותוקפנות ולהיות פחות אימפולסיביים וקשובים יותר לאחר.

נרקיסיסט רציני בטיפול יכול לשפר את איכות חייו וחיי סביבתו החשובים לו, אך עליו לדעת שמדובר בדרך ארוכה שחובה להתמיד בה, מלווה בטיפול מאנשי מקצוע המנוסים בעבודה זו.

בכתבה הבאה נתחיל בע"ה לפרט את המניפולציות אליהן צריך לשים לב.