מדליקים את האש של רבי שמעון בר יוחאי בכל בתי ישראל - עם הידברות

"היו רודפים אחריהם כמאן דרדיף בתר חיי" (על פי זוהר, פרשת תרומה)

ל"ג בעומר שנת תשפ"א ייזכר לדורות כשנה שבה חזרנו לאתרא קדישא מירון בשמחה ובהודיה להשי"ת, לאחר שאשתקד לא התקיימה הילולת התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי ברוב עם בציון המצוינת, לראשונה מזה דורות, בעקבות מגפת הקורונה שהשתוללה בעוז באותה תקופה. רבבות אלפי ישראל יעלו ויבואו בערגת הלב ובכיסופי הנשמה להר מירון ביומא דהילולא רבא, להודות על עצירת המגפה, לבקש על העתיד ולשמוח בשמחת התורה, תורת הסוד שגילה לעולם מאור גליל העליון, אדונינו בר יוחאי.

באותו הזמן ממש יבקשו מאות אלפים מאחינו בית ישראל להתחבר לאווירת הרוממות והשתפכות הנפש, להבין את המראות המועברים לכל מקום ולהתחמם לאורם של להבות האש היוקדות ברחבי ההר לכבוד התנא האלוקי. הם מבקשים להבין את משמעות היום, להרגיש את החשמל באוויר, לפתוח את הלב ולרוות את הצימאון במעיינה של תורה הקדושה שחיים ומרפא היא למוצאיה. לאחר עמל רב ותכנון מרובה, יפעלו רבני ומרצי הידברות להסביר ולהעצים את יום ל"ג בעומר עבור העם שבשדות, על ידי עיסוק סביב דמותו ומשנתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי עליו נאמר בגמרא ש"תורתו אומנותו", ובכך לחבר יהודים מכל קצווי תבל לאורה של תורה ולומדיה.

בימים אלו, בהם כולנו הוגים בדברי תורתו של התנא הקדוש בעל ההילולא, מבקשים רבני הידברות להתבונן בדברי הזוהר הק' בפרשת תרומה על מעלת המקרבים את בניו של מקום לתורה וזכויות השותפים בכך להבטחות מופלגות בכל העולמות, וכפירוש הזוהר הקד': "אשרי מי שאוחז בידי החייב וכו' והקב"ה משתבח בו בכל העולמות". רק בקירוב רחוקים שייך שאדם יצבור זכויות רבות ועצומות, לא רק של עצמו, אלא גם שאחרים עשו בזכותו, עד כדי כך שרשב"י מכנה זאת כתועלת הגדולה ביותר, ומשיא עצה כי "מי שזכה צריך לרדוף אחרי ה"חייבים" כדי להשיב אותם, ואף לקנות זכות זאת ב'אגר שלים' – כלומר בכסף מלא".

עוד נאמר בזוהר הקד' "בוא וראה, כל מי שאוחז בידי הרשע, ומשתדל בו שיעזוב את דרך הרע, הריהו מתעלה בשלש עליות, מה שלא התעלה כך אדם אחר. גורם להכנעת הסטרא אחרא, וגורם שיתעלה כבוד הקב"ה, וגורם שיתקיים כל העולם בקיומו, למעלה ולמטה. ועל אדם זה כתוב "בריתי היתה אתו החיים והשלום". וזוכה לראות בנים לבניו, וזוכה לעולם הזה ולעולם הבא, נכנס בתריסר שערים ואין מי שימחה בידו. ועל זה כתוב: "גבור בארץ יהיה זרעו, דור ישרים יבורך, הון ועושר בביתו וצדקתו וגו'" (מטעמי גניזה, דברי הזוהר מובאים בלשון הקודש ע"פ פירוש "מתוק מדבש").

"גם מי שלא זוכה להיות בין האלפים העולים ומתעלים במירון, עדיין נחשף לדיווחים, למראות ולקולות העולים מן ההר בל"ג בעומר", אומר הרב ישעיהו וינד, המנהל הרוחני של הידברות, "והמשימה שלנו היא להסביר ולחבר את הקרובים והרחוקים לייחודו של היום, לספר על שגב קדושתו של התנא האלוקי כפי השגתנו הדלה, וכמובן להפיץ את דברי תורתו של רבי שמעון ממנו תצא תורה. ביום זה גם נתפלל שנזכה אנחנו ללכת בדרכיו ולהקשיב לצוואתו הגדולה, בה אמר שאם היו יודעים את הזכות של קירוב רחוקים היו רודפים אחרי זה כרודפים אחרי החיים, ומה לנו יותר מתאים לקבל על עצמינו ביום הזה את הסגולה המופלאה שנתן לנו רשב"י ולהשתתף בהיכי תמצי הגדולה ביותר כיום לזיכוי הרבים של קירוב, שזקוקים מאוד לתמיכת כלל ישראל, כפי שכבר המליצו גדולי ישראל שליט"א".