"כך אשבור את הצום"; יוצרים חושפים את השיר אליו הכי התגעגעו בספירת העומר

ברגעים בהם מסתיים חג פסח והשגרה מתייצבת בחיינו בכל הכח, מתחילים דיני האבלות של ספירת העומר בהם אנו מתאבלים על מותם של 24,000 תלמידי רבי עקיבא. כחלק מאבלות זו נהגו ישראל שלא לשמוע שירים שכלי נגינה לוקחים בהם חלק, ובוודאי שלא את השמחים והמקפיצים שבהם. 

בימים אלה, ימי ספירת העומר, רבים מרגישים געגוע גדול לשירים אהובים אשר אינם יכולים לשמוע, ומצפים לל"ג בעומר - יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי - אשר בו מותרת שמיעת השירים מכאן והלאה. יצאנו לשאול מספר יוצרים מעניינים מהו השיר אליו הם הכי מתגעגעים בתקופה זו, ומדוע בחרו הם דווקא בו. ההיענות הייתה מרשימה, והתשובות לפניכם. 

עומר בן רובי: "שיר מן השואה" 

עומר בן רובי, מגיש תכניות רדיו (כאן ב', גימל ומורשת) וטלוויזיה (כאן11): "בימי ספירת העומר אני מוריד פרופיל ונותן לשירים השקטים, הנוגים, להיות פס הקול שלי. תורמת לכך גם העובדה שבתקופה הזו חלים מדי שנה ימי האבל הלאומיים, יום השואה ויום הזיכרון. את צום המוזיקה הקצבית אשבור עם 'ואני קרבת אלוקים לי טוב' בקולו המיוחד ושירתו המרגשת של מוטי שטיינמץ - עם המילים הקדושות  מתהלים ע"ג והלחן של פינקי וועבער. 

"בחרתי דווקא בשיר הזה מכיוון שיחד עם התופעה המבורכת של חזרה לשורשים, גם שורשיי שלי - עם התפילות הספרדיות והפיוטים המזרחיים - אני מוצא את עצמי מחפש גם שורשים מוזיקליים חסידיים בנשמתי. ומי שהכי עושה לי את זה הוא מוטי שטיינמץ, חסיד ויז'ניץ, החסידות שאליה השתייכה משפחתו של סבי ניצול השואה, אריה איינהורן עליו השלום. העיבוד היווני - ים תיכוני של נפתלי שניצלער רק מוסיף לחוויית ההאזנה המשמחת, שלא לדבר על שילוב האידיש בשיר, שפה שגם אם איני דובר אותה - מצליחה לחדור לי ללב בכל פעם מחדש". 

חיים ולדר: "אוהב שקט ומרגיע"

חיים ולדר, סופר ומנהל המרכז לילד ולמשפחה: "השיר שאיתו הייתי שובר את 'צום המוזיקה' שלי הוא 'קרב יום' של הזמר משה פלד. אומרים שאנשים שקטים אוהבים שירים רועשים וקצביים, ובכן, אני לא אדם שקט, וזאת בלשון המעטה, ואולי בגלל זה אני אוהב שירים שקטים ומרגיעים. 'קרב יום' הוא אחד השירים הכי מרגיעים ששמעתי. גם בגלל קולו הרגוע של משה פלד וגם בגלל המרווח הבלתי יאומן של סולמות וצלילים של הלחן הנדיר.  

"בלי קשר ליופיו של השיר וקולו הערב והמרגש של הזמר, הייתי לוקח את השיר הזה כ'שיר מבחן' לכל זמר או מי שמעוניין להיכנס לעולם המוזיקה. הלחן של 'קרב יום' אינו לחן רגיל. הוא מחייב שליטה מוסיקלית מוחלטת הן בנגינה והן בשירה. אם הצלחתם לשיר את 'קרב יום', ללא ליווי המנגינה, אתם באמת יודעים לשיר. אבל גם אם לא - פשוט תקשיבו, תעצמו עיניים ותיכנסו לעולם של רוגע. גילוי נאות: משה פלד היה תלמידי לפני כעשרים וחמש שנה בתלמוד תורה 'זיכרון מאיר'. לא יאומן איך אישיות של בנאדם מתבטאת באופן השירה שלו". 

ריקה רזאל: "מחפשת באמת"

ריקה רזאל, יוצרת וזמרת: "וואו, איך התגעגענו למוזיקה! איך התגעגענו להפעיל מוזיקה בבית ולבשל לצלילי מוזיקה משמחים ומרגיעים שפותחים לנו את הלב. החוסר הזה גורם לי לגעגוע ולאהבה עוד יותר גדולה לכל העולם המופלא הזה שנקרא מוזיקה, שיכולה בן רגע לשנות את המצב רוח שלנו ולהכניס בנו אנרגיה חדשה.  

"בע"ה ארצה לשבור את הצום בשיר 'באמת' של יוסף נתיב, שהוא בעיני יוצר מדהים ועדיין לא מספיק מוכר. אני מאוד אוהבת את השירים שלו, את השיר הזה הוא שר עם אחי יונתן רזאל, אז זה בכלל מדהים ומרגש עבורי. מחכה כבר!". 

מני וקשטוק: "להגיד תודה"

מני וקשטוק, מיוצרי 'ברדק', קולנוען ואיש תקשורת: "השיר שאני בוחר לשמוע ראשון בל"ג בעומר הוא Thank You Hashem של Joey Newcomb, בדואט עם Moshe Storch. זה שיר שמלווה אותי כבר תקופה והוא תמיד מתאים - גם אחרי הצלחות וגם כשיש לי אכזבות, תמיד אני משתדל לזכור שעל הכל צריך להגיד תודה, על דברים טובים וגם כשלא מבינים למה זה טוב. זה שיר שתמיד מעלה לי חיוך, אז אומר עליו תודה לה'". 

אילן דמרי: "שיר חדש"

אילן דמרי, זמר ויוצר: "הכי הייתי רוצה לכתוב ולהלחין שיר חדש. שיר שנוגע ברבדים חדשים בלב והנפש. שיקח אותי למקום שלא הכרתי, מלודיה מפתיעה וטקסט שמאפיין את המקום העכשווי שבו אני נמצא. אין לי געגוע לשיר מסוים כי הכל היום זמין ברשת ואם יש שיר שבא לי מאוד לשמוע זה זמין ברגע. במידה מסויימת נלקח הגעגוע. 

"היו לנו כמה בעלי תפילה בבית הכנסת 'שערי שלום', שהלכו לעולמם לפני מספר שנים, ולקולם אני אכן מתגעגע. אחד מהם היה בעל קורא, ואחד חזן. היה להם קול עם הרבה רגש לבבי במיוחד, וגם לקולו של אבי מתגעגע, שהיה גבאי ופייטן בבית הכנסת. שנזכה לשיר חדש". 

אילן דמרי (צילום: אלה אורגד)

דן טיומקין: "לשיר ולהצטמרר"

הרב דן טיומקין, מחבר הספר 'בוסר המלאכים': "ההתלבטות קשה, קשה לנקוב בשיר אחד, ובכל זאת - נראה לי שהשיר הראשון שאשמע יהיה 'העולם כולו טוב' של הזמר אברהם אבוטבול ז"ל, חוזר בתשובה צדיק ומתוק. אברהם כתב את השיר בבית החולים, כשהוא מתמודד עם מחלת הסרטן. כמה חודשים לאחר מכן הוא נפטר. העיבוד וחלק מכלי הנגינה צורפו להקלטה רק אחרי מותו. 

"השיר הזה הוא מתנה גדולה כי המילים שלו מצליחות לצמרר אותי בכל פעם מחדש. רואים שזו הסתכלות של אדם שלא נמצא במרוץ הרגיל של כסף וכבוד, אלא במבט אמוני חד, של בן אדם שנמצא יותר שם מאשר פה, מצליח לעזור לרגש ולגעת, בביצוע מרטיט. באחד הערבים שנערכו לזכרו של אברהם, אהוד בנאי ביצע את השיר הזה, ובאמצע השיר התפרק בבכי. זה באמת שיר מרגש, אבל למרות הנסיבות, זה לא שיר עצוב, אלא מלא אופטימיות וחיזוק. אני ממש מתגעגע לקול העמוק והמצמרר שלו, ובעזרת השם כך אשבור את הצום". 

דן שפירא: "פסק זמן" 

דן שפירא, שחקן: "אני מאוד מתגעגע לשיר 'לקחת פסק זמן' של אריק איינשטיין. מעניין שדווקא השיר הזה עלה לי, כי כביכול תקופת הקורונה הייתה סוג של פסק זמן, וגם העומר הוא סוג של פסק זמן מכל מיני פעילויות ודברים שבשגרה. אבל בכל זאת, העולם מלא בכל כך הרבה רעש, והאדם צריך לעשות כל הזמן עבודה כדי להיות מדויק, נקי, לא להיגרר, לשמור על עצמו, על כבוד לזולת, לעצמו, למשפחתו, לבורא עולם. וזו עבודה. עבודה שלא נגמרת. וככל שאדם מעמיק יותר, כך גם העבודה נהיית יותר מורכבת, כי כשהבריאה קולטת שאדם מתקדם היא תמיד תעמיד אותו בעוד נסיונות כדי לאפשר לו לצמוח עוד.  

"השיר הזה של אריק לוקח אותי למקום של שקט אמיתי. מכיוון אחר. אפילו לא שקט של תפילה, כי גם התפילה היא עבודה מסוימת, יש בה פעולה אקטיבית גם אם היא מביאה למקום רוחני. פסק הזמן שהשיר הזה מדבר עליו הוא רגע אחד של באמת להרפות, לעזוב, לשחרר, לסמוך. הצליל של הים זה הדבר שהכי מרגיע אותי בעולם. וכן, לפעמים הבן אדם צריך פשוט לקחת לעצמו פסק זמן כזה, כדי לחזור לעבודה - עבודת החיים. ומעבר לכל זה - הקול של אריק זה אחד הדברים הכי מרגשים שיש". 

(צילום: יקיר שוקרון)

גיל ישראלוב: חוזר עם הזמן 

גיל ישראלוב, יוצר וזמר: "זו שאלה קצת מכשילה. זה קצת כמו אדם שרעב לאוכל, וכשהוא פותח את המקרר לא משנה מה יש שם - העיקר שיהיה אכיל - הוא ייקח ממנו מלא חופניו. אם כן, בהנחה שיש לי שליטה בנושא, יחד עם העובדה של"ג בעומר יוצא בערב שבת, סביר להניח שאשמע את 'בית אבי' של יהורם גאון, או 'ידיד נפש' של אברהם פריד, שירים שמחזירים אותי אחורה בזמן. אין כמו להתרפק על ברכי העבר, והמוזיקה ללא ספק מביאה אותי לשם". 

גלעד מסאמי: להתרגש מכל הלב

גלעד מסאמי, מפיק בין לאומי: "השיר שאשמע ראשון בל"ג בעומר יהיה כנראה 'ברחובות העיר' של חיים משה. לדעתי מדובר באחד השירים הכי גדולים שיש לאחד הזמרים הכי גדולים שיש לנו בארץ. לא לחינם בחרתי בשיר הזה. יש לו משמעות כפולה עבורי. השיר הזה גם מסמל את היציאה מהקורונה: 'ברחובות העיר סתם מסתובב, בבתי קפה שעות יושב'. היום, ברוך ה' כבר הכל פתוח, אפשר לשבת, ליהנות, וזה לא מובן מאליו. בעוד מדינות רבות ברחבי העולם סופרות מתים אנחנו נגאלנו, ישתבח שמו לעד. בנוסף לכך, מההאזנה לשיר אפשר ממש להרגיש את הכיף, השמחה והאהבה שכל כך מסמלים את עם ישראל. ובנימה זו אני מאחל לנו רק לשיר שירים מתוך הלב, גם כשלפעמים מאד כואב". 

דנה ורון: תלויה על בלימה 

דנה ורון, אשת תקשורת: "אני חושבת שאשבור את 'צום המוזיקה' עם 'סיבת הסיבות' של ישי ריבו. ראשית בגלל שישי ריבו הוא האמן הכי נוגע ואותנטי שיש לנו כרגע בארסנל ואני מאוד אוהבת את השליחות ואת היצירה המוזיקלית שלו. ושנית בגלל שנראה שאנחנו אחרי הקורונה - אבל אנחנו לא באמת אחריה. אני מרגישה שהקב"ה רוקח פה איזושהי מרקחה ואנחנו עדיין נמצאים באיזשהו חוסר ודאות והכל תלוי על בלימה. כל חוסר היציבות הזה נותן לי להרגיש שהעוגן היחיד והאמיתי בחיי הוא ההבנה שהקב"ה מנהל את כל הדבר הזה, שהוא עילת העילות וסיבת הסיבות". 

אמיר מויאל: מחיאות כפיים 

אמיר מויאל, קומיקאי ויוצר רשת: "אין ספק שאביתר בנאי התברך לא רק בכתיבת לחנים מערסלים, מהפנטים ומטלטלים - אלא גם זכה במנה גדושה של כישרון בכתיבת וחיבור מילים. השיר 'מחיאות כפיים' אמנם לא זכה להצלחה פלייליסטית כמו אחיו לאלבום: 'עד מחר', 'אבא', 'לילה כיום יאיר', אבל הוא מתאר חוויה שאני מאוד מזדהה איתה.  

"השיר מתאר את העבדות שלנו להכרה. למחיאות הכפיים. איך הן מובילות אותנו ושולטות בנו כאחוזי כישוף והופכות אותנו לעבד. אני מניח שאצל כל אחד זה במידה שונה, ואולי כאיש במה זה יותר חזק אצלי – אבל זו התמודדות שאני חווה באופן תמידי, והשיר של אביתר דוקר לי בדיוק של מנתח את הנקודה". 

אפי סקקובסקי: אל בית המדרש 

אפי סקקובסקי, כוכב 'איפה אפי' מבית הידברות, שחקן, מיוצרי 'ברדק': "האמת שזה לא משנה מה. איך שיהיה מותר אפתח ומה שיצא יצא. ובשיא הווליום כמובן, עד שאשתי תגיד לי להנמיך. אני יכול שנה שלמה לא לשמוע מוזיקה אבל בדיוק בספירת העומר פתאום יש לי חשק אדיר לשמוע. ואז כשפתאום אפשר אתה מוצא את עצמך נמשך לסוגי מוזיקה שבכלל לא ידעת שהם קיימים.  

"ועכשיו יותר ברצינות, אני מאוד מתגעגע לשיר של אהרון רזאל 'אני קבעתי את מושבי', ולא רק בגלל הלחן והקצב הטוב, ולא בגלל שאני קבעתי את מושבי בבית המדרש. הלוואי. העיקר כאן הוא המסר שהוא מביא, שכן, לא צריך לקפוץ ממסוקים או לחצות יבשות בשביל להיות מספיק שווה בדתיות שלך. עולמו הפנימי של האיש הפשוט גדוש בחוויות, לבטים, קשיים, עליות, ומורדות, גם אם יקבע את מקומו בבית המקדש. אתם, האנשים הפשוטים שעמלים בתורה - אתם מחזיקים את העולם. אשריכם". 

שרון רוטר: מתגעגעת לאתי אנקרי 

שרון רוטר, מוסיקאית, יוצרת, עיתונאית ומקדמת נשים יוצרות: "אני מתגעגעת לשמוע את השירים של אתי אנקרי, ובמיוחד מצפה לשמוע את השיר החדש שלה בפרויקט של פטריק סבג - שניהם יוצרים שאני מאוד מעריכה. הפרויקט של פטריק מרגש במיוחד מכיוון שהוא מצליח לאחד בצורה כה הרמונית, נקייה ותמימה, ומצליח לגעת במקום עמוק, מתוך כבוד לתרבויות שונות מרחבי העולם". 

איציק אורלב: "נדליק ת'אש"

איציק אורלב, זמר: "התקופה הזו של ימי ספירת העומר, ובכלל כל שנת הקורונה, היו מאוד מאתגרות בשבילי. אין ספק שיש בי כבר ציפייה גדולה לשבירת הצום המוזיקלי הזה, כדי להחיות קצת את הנשמה שבאמת מתעוררת ומוצפת שמחה ממוזיקה. אני די בטוח שהשיר הראשון שב"ה אני הולך לשבור איתו את ימי השקט הללו בהופעה שיש לי בל"ג בעומר לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, הוא שיר שלי שנקרא 'בוא נדליק ת'אש'. המילים בשיר הזה מסמלות עבורי את האמונה שבאה מתוך תחושת שמחה. כמה עוצמות יש באמונה מתוך שמחה, כמה כוחות יש בה על מנת להדליק את הניצוץ הפנימי שיש בכל אדם. תוסיף לזה את הקצב הכובש במנגינה שגורמת לקום על הרגליים, ככה שזה בדיוק השיר להדליק את הנשמה במקביל למדורה. 

"ובכלל, אני מתגעגע להמון שירים, אבל מודה שהשירים שהיו הכי חסרים לי במיוחד הם שירי החופה, השירים שממיסים לי את הלב בכל פעם מחדש כשאני זוכה להופיע איתם בחתונות ולהיות חלק משמעותי ביום הכי טהור של זוגות שמתחילים מסע חיים משותף יחד. אני מאוד שמח לחזור ולעשות את הדבר שאני הכי אוהב והוא לרגש ולשמח את כל עם ישראל בארץ ובחו"ל".