אמונה
איך מתחזקים באמונה מול כזה אסון? הרב זמיר כהן משיב
לאחר האסון הכבד שפקד את עם ישראל, משיב הרב זמיר כהן תשובות לשאלות הבאות: מה הקב"ה רוצה מאיתנו בשעה קשה כל כך? מה המשמעות של קבלה, בכל תחום שהוא? איך דווקא במקום כה קדוש, דווקא שם קורה אסון כה גדול? ואיך מתחזקים באמונה מול כזה אסון?
- נעמה גרין
- פורסם כ' אייר התשפ"א |עודכן
(צילום: דוד כהן / פלאש 90)
בשיחה מיוחדת שהעניק הרב זמיר כהן לאחר האסון הכבד, הוא התייחס לשאלות הבאות, אותן העלה המראיין: מה הקב"ה רוצה מאיתנו בשעה קשה כל כך? מה המשמעות של קבלה, בכל תחום שהוא? איך דווקא במקום כה קדוש, דווקא שם קורה אסון כה גדול? ואיך מתחזקים באמונה מול כזה אסון?
"המקובל הרב דוד בצרי אמר לי פעם, אם היינו נביאים, בורא עולם היה מדבר איתנו כמו שהוא דיבר עם דניאל, יחזקאל, ישעיה וירמיה. אנחנו לא נביאים, ולכן הקב"ה מדבר איתנו מתוך המציאות", פותח הרב זמיר כהן את דבריו, ומסביר שעל האדם לשים לב לכל פרט ופרט. תמיד צריך לעשות חשבון מתוך הפסוקים, מתוך המסר, מה לא בסדר
"יש פסוק בתורה: 'וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ'. המילה 'מה', היא גמטריה של המספר הכואב של הרוגי האסון. בתקופת דוד המלך, כשהיתה המגיפה, תיקן דוד שיאמר כל אחד 100 ברכות בכל יום. כעת, המספר הנורא 45 מסמל לנו את המלה 'מה'. מה ה' אלוקיך דורש מעימך?
"על המילים בהמשך הפסוק 'לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו' משיבה הגמרא בספרי: 'מה הקדוש ברוך הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום; מה הקדוש ברוך הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון; מה הקדוש ברוך הוא נקרא צדיק, אף אתה היה צדיק; מה הקדוש ברוך הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש'.
"האדם צריך להידבק בדרכי ה'", קורא הרב זמיר. "מדברים על וועדת חקירה, מי אשם. אבל האמת היא שצריך להקים וועדת חקירה בעצמנו. כל אחד צריך להקים וועדת חקירה פנימית בליבו פנימה. במה הוא בסדר, במה הוא לא בסדר.
"צריך לתת את הדעת לנושא של האחדות, שבשנה האחרונה היו הרבה התקפות – אלו כנגד אלו, והממשלה - עד היום לא מאוחדת. לפני כמה שנים כשמרן הרב עובדיה יוסף היה איתנו, היה גוש ימין וגוש שמאל, ומרן היה מכריע מי יהיה ראש ממשלה. היום, מי שמכריע הוא מנסור עבאס. להבדיל אלף אלפי הבדלות, זה ממש מה שכתוב 'והגוי אשר בקרבך יעלה מעלה מעלה'. זה מחייב את חברי הכנסת ומקבלי ההחלטות – מיהו יהודי?
"על פי הלשכה המרכזית לסטטיסיטיקה, 70% מהעולים לארץ הם גויים. כך הממשלה כורתת את הענף שהיא יושבת עליו. איך אפשר להעלות לארץ רוב גויים, ולצפות שאחר כך תהיה ממשלה יהודית? אלו דברים שגם העם צריך להתעורר. רוב העם מאמין, אוהב מסורת, אך מעט שמקבלים תקציבי ענק מאירופה מסיתים את העם נגד התורה, נגד המצוות. יש פסוק בתורה: 'והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה ויבכו גם בני ישראל', כשהשוליים מתחילים לחטוא – הם משפיעים לרעה גם על עם ישראל.
"אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש עם עצמנו. הקדוש ברוך הוא מעורר אותנו לעשות חשבון נפש עצמי ולתקן", מדגיש הרב זמיר.
איך דווקא במקום כה קדוש, דווקא שם קורה אסון כה גדול?
"איך דווקא במקום כה קדוש, דווקא שם קורה אסון כה גדול?", נשאל הרב זמיר כהן, והשיב: "התשובה נמצאת בפסוקי התורה עצמם. בחנוכת המשכן שם מתו נדב ואביהו, שני הבנים של הכהן הגדול, שהיה חתן השמחה. אהרן שתק, אבל משה אמר לו: 'בקרובי אקדש'. זה הכי גורם זעזוע. אם פושעים ורוצחים היו מתים כולם היו מבינים שפושעים ורוצחים הורגים אחד את השני.
"דווקא במקום הזה, עם האנשים הקדושים האלו, במקום קדוש, ביום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי – אדם שנפטר לפני 2000 שנה, יותר מחצי מיליון עולים לקברו. הזעזוע הזה נועד לעורר את עם ישראל. דווקא התהייה הזו: איך יכול להיות דבר כזה? ילדים קטנים, צעירים, זקנים, ילדים, מכל העדות. אלו דברים שמזעזעים אותו, והם צריכים לעורר אותנו.
(צילום: דוד כהן / פלאש 90)
"מהי אחדות? כולנו יודעים כמה יש לפעמים סכסוך בין אחים על ירושות. סכסוכי ירושות, סכסוכי שכנים. הוצאת מרפסת, תוספת בניה. זה הזמן שכל אחד צריך לעשות חשבון נפש. להסיר את הכעס. את ההקפדה. אפילו עכשיו להרים טלפון אחד לאחיו ונאמר: בואו נעזוב את כל הנושא הכספי, רוצה את הכסף הזה? קח. העיקר שיהיה בינינו אחדות ואהבה. כך גם בין שכנים.
"אדם שמקריב בשביל האחדות, אין ספק שהקב"ה ייתן לו כפל כפליים ממקומות אחרים. גם אם הוא מרגיש 'אני צודק, ומפסיד כסף שלא כדין'. אבל כשאבא רואה שילד אחד וויתר לילד שני כדי שתהיה אחדות – האבא יפתח את הארנק וייתן לילד שוויתר", מדגיש הרב זמיר.
מה המשמעות של קבלה, בכל תחום שהוא?
הרב זמיר כהן מסביר: "יש שני מסלולים שהתורה מלמדת אותנו, שהאדם צריך לשאוף להיות מתוקן בשניהם: במצוות שבין אדם לחברו, ובמצוות שבין אדם למקום. יש אנשים שמאוד טובים לזולת, אך לא מקפידים על תפילין, שבת, מקווה וטהרה ועוד, ויש אנשים שמקפידים על מצוות שבין אדם למקום, אך מזלזלים במצוות של בין אדם לחברו. כל אדם צריך להיות מושלם בשניהם, ולעשות חשבון נפש.
"יש הרבה סודות במגן דוד היהודי", אומר הרב זמיר כהן ומציין כי בסיסו של המגן דוד היה חקוק על מנורת המקדש. "יש פרח שושן שהוא 3 עלים על 3 פרחים. המשולש הישר וההפוך זה חומר ורוח, וכן זכר ונקבה. אם נמחק את האלכסונים נקבל שמים וארץ. אנחנו נמצאים בארץ. כל פעולה שאנחנו עושים כאן – היא עולה לשמים – ואחר כך השפע יורד לאדמה ומשפיע למטה.
"הזוהר הקדוש אומר על הפסוק: 'סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה'. האדם מוצב כאן, ומרגיש: 'קיבלתי על עצמי קבלה קטנה, שמירת שבת, תפילין, לברך על האוכל, אישה מתחזקת בצניעות, כיסוי ראש, כיפה, ציצית. כל אדם מתחזק במשהו, וחושב שזה דבר קטן. אך כמו שבפיזיקה – ממעט חומר אפשר להפיק הרבה אנרגיה, כך כל דבר שאדם פועל כאן – הוא מיד מפעיל מערכות רוחניות. על כך מדבר הזוהר הקדוש בפרשת אמור. אדם פועל מטה – וזה משפיע למעלה – וכך יורד עלינו שוב שפע גדול מאוד. כל פעולה חומרית שאדם עושה, מניח תפילין, נותן צדקה – הוא מתעסק עם חומר, אבל מיד מפעיל מערכות רוחניות.
האם אסון כה גדול מהווה נורת אזהרה?
"לא נעים לדבר על נורות אזהרה", משיב הרב זמיר, "אבל זו נקודה חשובה. התורה בעצמה אומרת שכן. אבא לא אוהב להכות את הילדים, כשאין ברירה הוא מזעזע אותם על ידי מכה. התורה אומרת: 'והיה אם תלכו עמי בקרי – והלכתי עמכם בחמת קרי'. אם אנשים יגידו 'קורה, קורה שאנשים נופלים'. אם לא מתייחסים לנורת האזהרה הקטנה, הקב"ה מגדיל את נורת האזהרה.
"כשעם ישראל מתחזק – אנחנו אומרים לקב"ה אנחנו לא אומרים שזה במקרה. כשאדם לא אומר 'זה במקרה', אלא מתחזק. וכל אדם שמקבל על עצמו קבלה – מבטל את הצורך לנורות אזהרה נוספות. בזה עצמו יש תוספת שמירה והגנה לעם ישראל.
"הרמב"ן כותב על אנשים שאומרים שזה במקרה ולא קשור אליהם: 'הרי זו דרך אכזריות, כי הוא גורם לצרות גדולות יותר'.
איך מתחזקים באמונה מול כזה אסון?
"יש 2 נקודות מרכזיות שצריך לתת עליהם את הדעת, בפרט שהכל קרה בפתאומיות כזו", אומר הרב זמיר כהן. "יש בהם חיזוק גדול וגם נחמה גדולה, באסון הכבד הזה. אחד – היסוד הגדול של הישארות הנפש. בתורה כתוב: 'וייצר ה' אלוקים את האדם מן האדמה וייפח באפיו נשמת חיים'.
"האדם עשוי מגוף ונשמה. הארי כותב שהאדם עצמו הוא הרוחני, והגוף הוא רק לבוש. בהלוויה צריך לדעת שקוברים את הגוף, קברנו את הלבוש, לא את האדם עצמו. כל מה שאדם צריך את הגוף בעולם הזה – זה כדי שהגוף ישמש כמכשיר כושר, כי כשיש גוף יש יצרים וניסיונות, ועל ידי שהאדם עומד בניסיון – הנשמה הולכת ונבנית.
"אבל האדם האמיתי הוא לא גוף. כתוב בקוהלת: 'וישוב העפר אל הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה'. כשאדם מת – הוא לא מת באמת. וזה דבר שגם המשפחות וגם המכרים צריכים לתת את הדעת. אותו אדם שנפטר הוא חי וקיים, הוא פשט את הלבוש ואת הגוף, אך הוא עדיין קיים. אנחנו בוכים על הפרידה, אבל לא בוכים על כך שהוא לא קיים, כי הוא כן קיים.
"הנקודה השניה – אחד מ-13 העיקרים שיש לנו ביהדות זה תחיית המתים. הגמרא משווה את האדם שנטמן באדמה לזרע שנטמן באדמה והוא נובט וצומח, ומזרע אחד יכולים לצאת עשרה זרעים. אם אדם ישים לב, נס הזרע שצומח הוא נס גדול יותר מתחיית המתים, רק שלזרע שצומח התרגלנו, ולתחיית המתים – לא.
"הרי אם ניקח אדם שגדל כל ימיו בקוטב, ויראו לו שעל ידי זרע יוצר גבעול ועל ראשו עשרה, זה כמו לשים טלפון אחד באדמה, וממנו תצא אנטנה ובראשה עשרה טלפונים. זה נראה הזוי, אבל חז"ל משווים את הדברים.
"לקב"ה היו הרבה דרכים כיצד לספק לאדם מזון. מדוע בחר דווקא בדרך של טמינה באדמה ואחר כך צמיחה? כדי להשיב תשובה לאדם שתמה: 'קברנו אדם. נראה כעת שהוא לא קיים. האם שוב נחזור ונדבר? האם הוא יקום שוב לתחייה? אומר הקב"ה: אל תתפלא. תסתכל בעולם הצומח ותראה ששם – מאחד אני מצמיח עשר. וודאי שבכוחי להחיות מתים. וכן יש להתבונן: בורא עולם שברא את העולם יש מאין, קשה לו להחיות מתים?
3 פעמים ביום אנחנו אומרים: "ונאמן אתה להחיות מתים". צריך לתת את הדעת על זה שהפרידה היא זמנית. כמה זמנית? לא הרבה. בספר דניאל רואים שכל ההיסטוריה נמצאת שם – מאז הגלות הראשונה ועד ביאת המשיח, וחכמי ישראל תמיד בדקו באיזו תחנה אנחנו נמצאים. כעת אנחנו נמצאים בתקופה שדניאל רואה את המשיח רוכב על ענני שמים, ומקבל כבוד וגדולה, ומיד לאחר מכן כתוב: 'ורבים מישני אדמת עפר יקיצו'. הוא אפילו לא קורא להם מתים, כמו ילד שישן במיטה. אמא מדברת איתו והוא לא עונה, אבל היא יודעת: תיכף יהיה בוקר והוא יקום. כך מכונים המתים 'ישני אדמת עפר', ובקרוב יקומו. עלינו לחזק את עצמנו בידיעה בהישארות הנפש ובתחיית המתים.
הרב מסיים את דבריו בברכה לפצועים ולמתחזקים בשעה קשה זו: "ההתחזקות של כל הציבור בכל מקום שהם, הקבלות שמקבלים, האחדות והאהבה בין עם ישראל, שכל זה יעמוד לזכות לנחמה ולרפואה לכל הפצועים, ושה' ישמור את עם ישראל ואת חיילי ישראל, ושנזכה במהרה לגאולה שלמה".
צפו בדבריו המלאים של הרב זמיר כהן, בעקבות האסון במירון: