זוגיות ושלום בית
עד עכשיו הייתי מול עצמי. עכשיו אני עם הפנים לזוגיות
על האדם לצאת מעצמו למען המערכת הזוגית, לקחת אחריות ולטפל בקשיים האישיים שהוא מתמודד איתם. כמובן, בן הזוג שם לתמוך, לעזור ולעודד, אך לא לקחת אחריות במקומו
- חנה דיין
- פורסם כ"א אייר התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)לפי הזוהר הקדוש ותורת הקבלה, בעל ואישה אינם שתי נשמות שחוברו על ידי אקט הנישואין, אלא הם בעצם נשמה אחת שחצאיה התלבשו בשני גופים.
המהות האמיתית של החתונה היא איחוד ראשוני של האיש והאישה, באמצעות הכוח הטמון בנשמתם, כך ששני החצאים מתחברים למציאות הראשונית - נשמה אחת מושלמת.
"כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח (דברים כ"ד, ה').
לוקח שנה שלמה של התמקדות בבנייה נכונה של הנישואין, כדי להגיע לכך שהמציאות של בן זוגי תביא לי תענוג, והמציאות שלי תביא לבן זוגי תענוג.
לשם כך, יש לעבור מעולם הרווקות לעולם הנישואין.
אם בעולם הרווקות הייתי שקועה בעצמי, ברגשותי, ברצונותי, אז בשנה הראשונה לנישואין עלי להרגיל את עצמי, שאני כבר לא לבד בעולם.
יש לי בן זוג, אני צריכה כל הזמן להתאים את עצמי אליו, לחשוב עליו, לאהוב אותו ושיהיה לי אכפת ממנו.
מעבר כזה מתקן אותי ומוציא אותי מהאנוכיות שלי, וכך מתרחשת התכללות, והשניים הופכים זוג, ואז הם מוכנים לצאת יחד למלחמת החיים.
מרגע זה ואילך, כל אחד מהם כבר לא אותו אדם שהיה. השתנתה תפיסת הזהות שלו. ברית הנישואין עושה שינוי מהותי, חקוק בנשמתו ובאישיותו של האדם. זה לא משהו זמני שנכנסים ויוצאים ממנו, כמו לעוד תפקיד בחיים.
על האדם לחשוב בצורה זוגית ומשפחתית, מתוקף זהותו החדשה, הנצחית והמשודרגת. לעבור שלב התפתחותי חשוב מאוד באישיותו.
לצער הלב, היום יש לגיטימציה גבוהה מאוד לאינדיבידואליות, ותפיסה שמעודדת אפילו זוגות לחיות כל אחד עם הפנים לחוץ הזוגיות. זה מייצר זוגות שחיים זה לצד זה, כל אחד בענייניו.
לצערי הרב זו לא זוגיות אמיתית, אלא שותפות בלבד.
על מנת שבני הזוג יוכלו להבין שהם בכיוון הנכון כל הזמן, אפשר להיעזר במצפן, שהוא הבנת כיווני המבנה הזוגי והמשפחתי.
מצרפת כמה טיפים נבחרים, שיאפשרו לכם לבחון איזה כיוונים צריך לתקן בתוך הזוגיות:
אחד מבני הזוג לא מרוצה - אחד מהברומטרים הבולטים ביותר לבעיה בזוגיות, הוא שאחד מבני הזוג אינו מרוצה. אז מה? כל מי שאינו מרוצה בזוגיות צודק?
יתכן שזה נובע מכך שהוא מרגיש שפניו אל תוך הזוגיות והצד השני נמצא מחוץ לזוגיות (כמו תחביבים המתקיימים בצורה קיצונית, חברים שתופסים מקום גדול מדי, עבודה שהופכת להיות מרכז החיים -וורקוהוליות ובעצם כל מה שמתקיים בצורה לא מתוקנת ולא מאוזנת, שמוציאה את האדם מתוך המבנה הזוגי.
חשוב לציין! הכרחי וראוי שיהיה לאדם עולם של קשרים עם חברים, מימוש בעבודה, תחביבים למען בריאות הגוף והנפש. אבל יש לשים לב מאין מתבצע אותו מקום. לוודא שהמקום הזה לא משמש למקום בריחה. זה סימן שדורש התייחסות רצינית מאוד.
כשאחד מבני הזוג מרוכז בעצמו - אחד הסימנים המתסכלים, הוא כשאחד מבני הזוג נמצא עם הפנים מחוץ למערכת הזוגית, כאשר היא או הוא מרוכזים בעצמם.
זה יכול להיות אדם מצליח בעסקים, והוא עסוק מהבוקר עד הלילה סביב ההצלחה שלו בעבודה.
מנגד, בקצה השני, כאשר אחד מבני הזוג שוקע בעצבות, בדיכאון, ובמקום לטפל במצב הרגשי שלו - מפיל את האחריות על הצד השני.
זה בדיוק התיקון בברית הנישואין.
על האדם לצאת מעצמו למען המערכת הזוגית, לקחת אחריות ולטפל בקשיים האישיים שהוא מתמודד איתם. כמובן, בן הזוג שם לתמוך, לעזור ולעודד, אך לא לקחת אחריות במקומו.
המערכת הזו היא מעל הכל, גם מעליך. זה עיקר הנישואין - לחזק זה את זה, ללכת יחד (בדיוק כמו בהורות - אם אני מרגיש שזה שיש לי ילד מפריע לי לממש את עצמי, אז המקום בו אני נמצא אינו מקום מתוקן).
ביטול האני - "אין אני והוא יכולים לדור בעולם" (מסכת סוטה) - ביטול הגאווה בתוך מערכת זוגית. כאשר אחד מבני הזוג מכניס את האגו שלו לתוך המערכת הזוגית, המקום הגאוותני הזה יוצר חוצץ בין בני הזוג ולא מאפשר למערכת הזוגית להתקיים בצורה תקינה ונכונה, המערכת מתעקמת כי נכנס פנימה עצם זר גדול ולא אמיתי שתופס נפח ובא על חשבון הזוגיות.
עולם דמיוני טוב יותר מעולם מציאותי - הרבה פעמים, אחד מבני הזוג לא מעוניין לחיות ולהרגיש את המציאות האמיתית שהוא חי בה.
לפעמים זה תוצר של משקעים ותפיסת חיים קדומה, שאימץ אותה עוד בילדות וגורר אותה איתו כל חייו.
אותו בן זוג מדמיין תמיד שהיו יכולים להיות לו חיים טובים יותר עם בת זוג אחרת, עם עבודה שונה, עם ילדים אחרים... רק אז, הוא יכול היה להיות מאושר.
דבר זה מפר את האיזון של המערכת הזוגית, כיוון הפנים שלו, נפשית, יוצא החוצה, הוא לא נמצא עם הפנים לתוך המערכת הזוגית.
מסירות נפש - כל ההשקעה והמאמצים אמורים להיעשות לכיוון מטרה אחת, גדולה מעצמי, והיא הזוגיות והתא המשפחתי.
מסירות נפש, הכוונה: להילחם על הקשר, כלומר: להיכשל ולנסות שוב ושוב עד שתצליחו.
זה יעד חשוב, שחובה להגיע אליו ואין דרך אחרת.
להילחם שיהיה קשר ראוי, מתוקן, עם כבוד, אהבה ותמיכה זה בזו.
מי שבוחר בגירושין או באדישות כלפי הזוגיות, בעצם מוותר.
כל אחד מבני הזוג צריך לעמוד יציב, עם דרישות לקשר של אמת, כתנאי להמשך הנישואין.
ברכה והצלחה.
חנה דיין, M.A, hanna.tipul@gmail.com
ליצירת קשר, לחצו כאן