זוגיות ושלום בית
בעלי לא מעניק לי את הצרכים שלי. האומנם?!
אין ספור רצונות ובקשות קטנות, חולפות לנו בראש במהלך שיגרת היום יום, וכאשר הנטל הוא בלתי נסבל, פוקעת הסבלנות שלנו
- הרב דניאל פנחסוב
- פורסם כ"ב אייר התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)
אני לא מבינה, מדוע בעלי לא מבין שצריך לקנות לאשה לפעמים מתנות, ובעיקר בחגים? מתי בעלי יקלוט שאין לו לדבר בטלפון כשאנו יושבים לאכול יחד? מתי הוא כבר יבין שאני כבר נקרעת מהעול הבית והילדים? מה ניתן לעשות כדי שיבין מה הצרכים שלי?
* * *
כולנו מוצאים את עצמנו לא מעט פעמים, מתריסים ללא מילים כנגד בן הזוג, כאשר דבר הנראה לנו טבעי ומובן, איננו נתפס כך לצד השני. אין ספור רצונות ובקשות קטנות, חולפות לנו בראש במהלך שיגרת היום יום, וכאשר הנטל הוא בלתי נסבל, פוקעת הסבלנות שלנו, ואז נותנים אנו ביטוי למשאלות אלה בצורה תוקפנית או קנטרנית.
במצב כזה, אין סיכוי שהצד השני באמת ישמע ויקלוט את המשאלה. וללא קליטה והפנמה של הבקשה, גם אין סיכוי שינסה השומע לשפר את המצב, זאת מפני שהצד השני עסוק מידי בהתגוננות מול המתקפה.
יש דרך בדוקה וקלה יחסית להשמיע את הבקשות, באופן שהצד השני אכן ישמע וישתדל למלאן. לדוגמא: "אפשר בבקשה לקבל כוס תה?", או "אני צריכה בבקשה עזרה עם הילדים". בקשות אלה הן צרכי החיים היומיומיים, כל מה שרצוי לזכור זה להוסיף שתי מילים: "בבקשה" בזמן הבקשה, ו"תודה" לאחר מילויה. כשמתרגלים לומר את המילים האלה, אמירתן הופכת לנו לטבע שני.
ואם היא בקשה שמתייחסת למציאות הרצויה בעתיד שעדיין אינה קיימת, אזי יש לנסח את הבקשה בנוסח זה: "הייתי שמחה שנאכל בערב יחד ללא מפריעים, כדי שיהיה לנו זמן איכות משלנו". או "הייתי שמחה אם כל ערב תשכיב את הילדים, בזמן שאני מנקה את הבית". או "הייתי שמחה אם תגיד דבר תורה בסעודת שבת".
על הבקשה להיאמר רק פעם אחת בשבוע, אם לא הייתה היענות בכלל, אז יש להשמיע אותה שוב בתחילת השבוע השני וכן הלאה. חשוב להמשיך ולתפקד באופן חיובי על מנת שהבקשה תתבצע, ולא להפוך אותה לנשק וכלי נקימה. אם למרות הכול עבר חודש והבקשה לא נתמלאה, כדאי לשוחח על כך ולראות מדוע ואיך אפשר לסייע לבן הזוג למלאה. אם הבקשה אכן נענתה, יש לתגמל את המבצע מיידית על ידי מחמאה, או מעשה משמח אחר.
הבקשה הנכונה יעילה, משום שהיא גורמת לבני הזוג לדבר על צרכיהם בצורה כנה, חופשית ופתוחה. ללא תחושה של שתלטנות, או תחושת כפייתיות, או איזשהו הרגשת איום. אלא אדרבה בקשות נכונות מעין אלו, נותנות תחושה לצד השני, שמבקשים ממנו עזרא וסיוע בתור אדם שזקוקים לעזרתו, ושרק הוא יכול לסייע, ומאוד יעריכו אותו אם אכן יבצע את הבקשה.
ומתוך כך בקשות מעין אלו מאפשרות לבני הזוג, להביא את רצונותיהם ואת ציפיותיהם אחד מהשני, מבלי להיאחז באשליה המדומה, שכל אחד אמור לדעת מה הם רצונות הזולת.
הרב דניאל פנחסוב הוא מרצה, יועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט, מחבר הספר "כיצד לבנות זוגיות טובה" Dp0533165281@gmail.com