"היית באסון במירון ויש לך חרדות? קחי כדור וזהו"

"לא, לא, לא, לא ולאאאא!".

"אבל ממש לא".

זה מה שהוא אמר לי תוך שהוא מסתכל עלי בבעתה.

הם הגיעו בעקבות קשיים עם הילדים, זוג שבאמת הרבה שנים לומדים חינוך, בקטנה אבל לומדים, שומעים הרצאות של הרב יעקובזון, משתדלים, מבינים עניין אבל הכל תקוע ממש ולא הולך להם.

תוך זמן קצר ה' זכינו לעלות על הבעיה האמיתית. הם לא צריכים ללמוד חינוך או טכניקות בכלל. הבעיה המרכזית היא חרדות קשות שהבעל סובל מהן, שמזעזעות את כל הבית כמה פעמים ביום, בצורה בלתי רגילה.

כל כמה שעות הוא חוטף התקף בהלה פנימי (לרוב בלי להיות מודע למה שקורה לו), וכשהוא לא חוטף התקף - הוא בלחץ מההתקף הבא, או מייצר אותו.

איך זה קשור לבעיות בשלום בית וקשיים עם הילדים?

פשוט ביותר. אין לו יכולת וסבלנות להכיל עוד משהו. הבטרייה הפנימית שלו נמצאת כל הזמן מתחת לאפס, רק בניסיון לשרוד. לעבור את היום.

ואז, כל דבר שלא מסתדר עם הילדים - הוא כועס עליהם, וגם אשתו מסכנה, שאין לה בעל להשעין עליו את הראש, וגם עליה הוא כועס... וכבר יש לה פחדים ממנו, וגם כעסים עליו, וזה הולך להיגמר לא טוב...

וזה קשה. הבן אדם באמת עבר טראומה דומה למה שעברו הניצולים היקרים מהאסון הנורא במירון, והלב שלו באמת מפחד (מכלום במציאות, אבל זה לא משנה. זה מה שהוא מרגיש), וזה טבעי שהוא מפחד, אבל תכלס, ביום יום, הוא סובל. הילדים סובלים, אשתו סובלת.

הרבה פעמים אנשים מגיעים אלינו לקבל עזרה והנחיית הורים, והם חושבים שמדובר בבעיה של חינוך ילדים, או רק באיזו טכניקה שהם רק צריכים ליישם, ו"הופ", זה ייפתר. אבל פעמים רבות מדובר בקושי אישי שיש לאחד ההורים, או לשניהם, שברגע שהוא נפתר - כל שאר הדברים מסתדרים מעצמם או בצורה פשוטה וקלה יותר.

אבל למה כדורים פסיכיאטריים??? רק השם הזה מפחיד אותי...

כן, לפעמים צריך טיפול תרופתי, כי עד שהוא יעשה עבודה רגשית וינקה את החרדות, יעבור זמן... זה לא נפתר בטיפול אחד. ובינתיים, מה יהיה על הבית? האישה? הילדים?

עד היום עבר כבר הרבה מאד זמן שזה לא מטופל ולא מאובחן, ואשתו כבר לא יכולה ועוד מעט עוזבת, והילדים כבר מפתחים בעיות, ועוד מעט יהיה צריך לטפל בכל המשפחה, ולא רק בו... וכל זה בלי הסבל שהוא עצמו עובר יום יום, כשהוא נבהל ממש מכל מיני דברים שלא אמורים להבהיל באופן רגיל, והתסכול מכך שבכל תחום בחיים הוא נעצר בגלל זה.

"עזוב, יקירי, סמוך עלי", אני אומר לו.

"אני גם מטפל טבעי, אתה יודע, אני לא מתלהב מכדורים, ולא ממליץ לך לקחת אותם לאורך זמן. אבל גש לפסיכיאטר ספציפי שאני אגיד לך, הוא רק ייתן לך משהו להרגעה, שלא ממכר. זה יקל עליך לעשות את העבודה הרגשית, עד שתרגיש ממש טוב, ותוריד את גם הכדורים, אוקי?".

הוא מסתכל עלי, עדיין מבועת, ונראה שהוא בחרדה מהכדורים יותר מאשר מהבהלות שהוא עובר כל יום.

הוא מניד בראשו לשלילה, ואומר לי: "אם אני לוקח - זהו זה, אני עם חותמת של משוגע...".

ואני, בניסיון להסביר לו שכדור להרגעה לא מעיד על שיגעון, מהר מאד הבנתי שאי אפשר לעשות עבודה רגשית על כל כך הרבה דברים בבת אחת (בשביל לשחרר לו גם את החרדה מכדורים), אז פניתי לחפש פתרונות אחרים.

ואז, חמוש בנשק החדש, הגעתי לפגישה הבאה...

אחרי שבוע, בפגישה הבאה, אמרתי לו: "תקשיב, יש לי בשבילך פתרון מעולה". הוא תלה בי עיניים מלאות כאב בציפייה.

"בא נלך על משהו טבעי לחלוטין, פשוט תוספי תזונה רגילים שכל אחד יכול לקחת. מה דעתך?".

"אין בעיה, בשמחה. אם זה יועיל, למה לא?" אמר לי בפשטות.

יופי, עקפנו את הבעיה, ברוך ה'.

"בטח שזה יועיל, רק תיקח בדיוק את הכמויות שמפורטות במחקרים שאביא לך, ותקנה רק מיצרנים מסוימים, שבטוח שמה שיש בתוך הקפסולה זה מה שכתוב עליה מבחוץ. וכמובן תברר עם הרופא שלך ליתר ביטחון שזה בסדר בשבילך, סגרנו?".

"עשינו עסק ועוד איך!", הוא חייך בהקלה ושמחה.

הוא קיבל הסבר מפורט, כולל את המחקרים עצמם, מסקנות, זמנים, מינונים וכו', הבטיח לברר עם הרופא שלו, ונפרדנו כרגיל.

מה אומר ומה אדבר, אחרי שבועיים הוא כבר הרגיש הקלה ניכרת, ואחרי חודש - הקלה ניכרת מאד ובשילוב עם העבודה הרגשית (לא לטעות - אי אפשר בלי זה!), תוך תקופה לא ארוכה הוא יצא מזה לחלוטין וחזר לעצמו, לאשתו ולילדים שהוא אוהב כל כך, ויודע כל כך לחנך ולהשקיע בהם.

* * *

מאז, אנחנו נותנים את המרשם הזה, ששודרג מאז, כמעט לכל מי שצריך, במינונים שונים, ולפי הצורך. גם לכמה שעברו מה שעברו במירון לפני כמה ימים נתנו במינונים שונים.

פשוט נפלא.

לסיכום, פעמים רבות אנשים מרגישים קשיים בתחומים מסוימים שתוקעים אותם בחיים, כמו חינוך, זוגיות או פרנסה. לפעמים הגורם הוא משהו שהם לא יודעים להסביר ולשים עליו את האצבע. הרבה פעמים זה גם לא קשור לתחום הספציפי בו קיים הקושי, זה מגיע ממקום אחר, ורק משפיע על התחום הזה.

ואכן, יש דברים שאפשר להתעלם מהם, אבל יש גם דברים שאסור להתעלם ויכולים רק להחמיר. המדד הוא עד כמה זה פוגש אותי ביום יום ומשפיע עלי בחיים היומיומיים.

לגבי המרשם, כיוון שצריך לפרט גם רקע והסבר כללי בצורה שכל אחד יוכל להשתמש בו, וכדי שזה לא ייחשב המלצה רפואית אלא רק הסבר כללי והמלצה רק לקרוא את המחקרים הרלוונטיים ולהחליט בעצמכם, נפרט עליו במאמר נפרד בצורה מסודרת, בפעם הבאה בעז"ה.

שיהיה בהצלחה.

הרב יוחנן ויוכי דנחי – תומכים רגשיים רב תחומיים ומנחי הורים, מומחים למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת Yd0548414745@imahut.org.il