האם גם בני עדות המזרח צריכים לבצע בדיקות גנטיות לפני החתונה?

בקרב עדות המזרח עד לא מזמן היה מקובל להינשא בתוך המשפחה. הגמרא (יבמות סב ע"ב) מציינת לשבח איש שנושא את בת אחותו, עליו הכתוב אומר "אז תקרא וה' יענה, תשוע ויאמר הנני". אולם עם התפתחות המדע והטכנולוגיה, הוכח מעל כל ספק שנישואי קרובים מגבירים את הסיכון למחלות גנטיות בצאצאים.

ההסבר לכך נעוץ בכך שאצל בני זוג קרובי משפחה, החומר הגנטי (DNA) זהה, כיוון שהם צאצאים של אותו אב. המשמעות של זהות בד.נ.א. היא, שבמידה ואבי השושלת היה נשא של גן של מחלה קשה (מוטציה), שני בני הזוג עלולים לרשת את אותה נשאות, ועלולה להיווצר לידה של ילד בעל מחלה קשה, כיוון ששני בני הזוג נשאים של אותה מוטציה.

חשוב לציין גם אם שני בני הזוג נשאים של אותה מחלה, זה אינו מביא בהכרח להולדה של ילדים חולים, אלא מגביר את הסיכון. יש סיכוי של 25% ללידת ילד חולה, 50% ללידת ילד בריא נשא של המוטציה, ו-25% ללידת ילד בריא שאינו נשא של המוטציה.

ככל שקרבת המשפחה רחוקה יותר, כך קטנים הסיכויים שהד.נ.א. זהה, וככל שהקרבה קרובה יותר, כגון בני דודים ראשונים, או דוד ואחיינית, יש יותר סיכון למחלות תורשתיות בצאצאים. הנשאות עצמה אינה מחלה, אולם איתור מוקדם של נישאות אצל אחד מבני הזוג הוא שלב ראשון בדרך לאיתור הנשאות שיתכן שנמצאת אף אצל בן הזוג, המטרה של בדיקות גנטיות טרום נישואין היא למנוע מצב של הולדה של ילדים חולים, דבר שעלול להתרחש כששני בני הזוג נשאים של אותה מחלה.

אף בנישואים לבני אותה עדה יש יותר סיכון מאשר נישואים של בני זוג מעדות שונות, מפני שיתכן שהאבות המייסדים של אותם משפחות היו נשאים של אותה מוטציה. אם אחד מבני הזוג ממוצא ספרדי והשני – אשכנזי, החשש להולדת ילד שאינו בריא מזערי, אולם ישנן מחלות תורשתיות שאינן קשורים לשייכות עדתית, שהרי בסופו של דבר "כולנו בני אב אחד נחנו".

מוטציה גנטית יכולה לעבור בעץ המשפחתי במשך דורות, מבלי לבוא לידי ביטוי, מאחר שרק אחד מבני הזוג היה נשא של המחלה, ולא שניהם. למעשה, הנתונים מצביעים על כך שרוב הזוגות שנולדים להם ילדים חולים במחלה גנטית, היו ללא סיפור רקע משפחתי דומה.

מקובל לחשוב שבקרב עדות אשכנז ישנן יותר מחלות גנטיות מאשר בעדות המזרח וספרדים. יתכן שהסיבה לכך היא משום שבני עדות המזרח, במשך דורות, עד לאחרונה, היו נישאים בתוך המשפחה, ולמרות זאת לא היו נולדים ילדים עם מחלות תורשתיות.

אולם היום התברר מעל כל ספק שישנן מחלות מיוחדות לעדות המזרח, לצפון אפריקה, ליוצאי ארצות הבלקן ולתימנים. בפרט אם יש סיפור משפחתי של קרוב משפחה חולה, הסיכון גדול יותר.

פסיקה

ממומלץ להימנע מנשואי קרובים. במידה ובני הזוג החליטו להינשא, ניתן להציע בדיקות סקר מורחב לשני בני הזוג, במטרה לאתר נשאות משותפת. חשוב להדגיש שאין בכך ביטחון של 100%, אך זה עשוי להקטין משמעותית את הסיכון בנישואי קרובים.

בנוגע למחלות גנטיות הקשורות לשיוך עדתי ובין עדתי, כבר נודעה בשערים קריאתם של גדולי ומאורי הדור, ובראשם אורו של עולם מרן הרשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל לפעול למען הגברת המודעות, והחשיבות בביצוע בדיקות גנטיות.

לכן ראוי ונכון לבצע בדיקות גנטיות אף לבני עדות המזרח וספרד, ובפרט שישנן מחלות חשוכות מרפא הנמצאות דווקא בעדות המזרח וספרד וארצות הבלקן, מתוך דאגה לדור הבא, בהבאת ילדים בריאים לעולם, ובכך אנחנו אף תורמים לשלימות וליציבות המשפחה.

לסיום, בפרשת "אשה כי תזריע" המדברת בעניין טומאת לידה של יולדת, התורה כותבת את מצות מילה: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו". ושואל האו"ח, מה השייכות של מצוות מילה לאם היולדת? הרי את מצוות ברית המילה מבצעים ברך הנימול, וכיצד זה מתקשר ליולדת?

אפשר לומר שהתורה מדגישה שעל היולדת האם, כהורה, מוטלת החובה לדאוג לכך להביא צאצאים בריאים לעולם, ובכך יהיו אותם צאצאים ראויים לכרות ברית עם הקב"ה ביום השמיני, ולכשיגדלו יוכלו למלא את ייעודם ותפקידם הרוחני המוטל עליהם.

הרב גבריאל טולדאנו הוא רב מעבדות זר. gabriel@zerlaboratories.com