האם מיין הבדלה צומח זקן? האם מותר להרוג עכברים? והאם גם אבותינו גידלו פיאות?

1. שמעתי שכשבנות שותות יין של הבדלה יכול לגדול להן זקן. האם יש לזה ביסוס ביהדות?

אין לבנות לשתות יין הבדלה אלא אם הן מבדילות בעצמן. אין לחשוש לגידול זקן מיין ההבדלה - אין לזה שום מקור.

* * *

2. איך יש אנשים מסוימים שהם ציונים, וטוענים שהמדינה שלנו, אבל גם אתאיסטים? הרי להגיד שהמדינה שלנו זה בגלל סיבה דתית, שאלוקים הבטיח לנו את הארץ. אין זה נקרא הכחשה מצד האנשים האלו? זה כמו להגיד שאין אלוקים (חס ושלום), אבל הוא הבטיח לנו את הארץ...

אתאיזם וציונות הן אכן אמונות סותרות. מי שאינו מאמין בתורה, גם אינו מאמין שהארץ ניתנה לנו מידי אלוקים. כך שבעיניו איננו יותר מאשר כובשים ואין לנו זכות על הארץ. לכן רוב האתאיסטים בעולם הם גם אנשי שמאל.

ויקיפדיה, ערך: "ויליאם רוברט פיל": "הלורד ויליאם רוברט פיל שאל את בן-גוריון האם יש בידו מסמך או שטר מכר הנותן לו, כמי שבא מארץ רחוקה, זכות לתפוס את מקומם של בני הארץ הערבים הגרים בה מזה דורות. על דוכן העדים היו מונחים ספר התנ"ך והקוראן עליהם הושבעו העדים. בן-גוריון נטל את ספר התנ"ך בידו וענה: "זה הקושאן שלנו !"

* * *

3. הבנתי שיש 7 שאלות שהנשמה נשאלת לאחר הפטירה. אני יודעת רק שאלה אחת - נשאת ונתת באמונה. מה השאר?

יש שש שאלות ששואלים בבית דין של מעלה, וכפי שאמרו חז"ל: בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר?

מקורות: מסכת שבת (דף לא עמוד א'). וע"ע בתוספות מסכת סנהדרין (דף ז עמוד א', ד"ה אלא). וכן ע"ע בתנא דבי אליהו (פרק א') ובמדרש משלי (פרק י').

* * *

4. האם מותר להרוג חולדות, עכברים, ג'וקים ושאר מזיקים?

סתם כך, ללא שום תועלת, אין להרוג חולדות וכו'. אולם אם הם מפריעים לך - מותר (ראה משנה ברורה סימן תקל"ג סק"כ, שו"ת אגרות משה חלק חושן משפט חלק ב' סימן מ"ז אות א', שו"ת תשובות והנהגות חלק ב' סימן תשכ"ו, חזון עובדיה יום טוב עמוד קפ"ח ד"ה והנה, ומעשה איש חלק ז' עמוד קס"ג).

ויש מי שכתב, שאם אפשר - טוב לא להרוג אותם בידיים ממש, אלא על ידי הנחת דבר ההורגם - כדי שלא ישפיע עליו לקנות מידת האכזריות בנפשו (אגרות משה שם ד"ה אבל, והובא בחזון עובדיה שם).

(צילום: shutterstock)

* * *

5. האם מותר לאכול שום מקולף שהיה בתוך קופסא סגורה?

אם עבר עליו הלילה, דהיינו זמן עלות השחר, כשהוא קלוף לגמרי, אסור לאוכלו, ולא מועיל מה שהיה מונח בתוך קופסא סגורה.

כדי ששום קלוף לא יאסר - העצה היא להשאיר עליו חלק מהקליפה או השורש, או לערב אותו בתוך מאכלים אחרים לפני שיעבור עליו זמן עלות השחר.

מקורות: כן הוא בגמרא מסכת נדה (דף יז עמוד א') בשם רבי שמעון בר יוחי שמי שאוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה שעבר עליהן הלילה מתחייב בנפשו ודמו בראשו. ואפילו אם הם צרורים וחתומים רוח רעה שורה עליהן. והובא להלכה בשלחן ערוך הרב (הלכות שמירת הגוף ונפש סעיף ז').

והעצה לערב אותם בתוך מאכלים אחרים, מקורה בסמ"ק (סימן קע"א). וכ"כ הבן איש חי (שנה שניה פרשת פנחס אות י"ד) והכף החיים חלק יורה דעה (סימן קט"ז אות צ"ב) ובשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק יורה דעה סימן ז' אות ט') ובשו"ת אבן ישראל חלק ט' (סימן קכ"ו אות ג'). וכן הובא בשם החזון איש זצ"ל בספר שמירת הגוף והנפש חלק א' (בשולי עמוד כ"ה).

ומה שמבואר בדברינו שנקודת עלות השחר היא האוסרת, אמנם בשו"ת דברי יציב חלק ב' (סימן ט"ז) סובר שדווקא שום, בצל וביצה קלופים שהיו במצב זה במשך כל הלילה נאסרים באכילה. וכך נראה שסובר בשו"ת שרגא המאיר חלק ח' (סימן צ' אות ז').

אולם דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שהשעה הקובעת ללינת הלילה, היא שעת עלות השחר, ולכן מפעלים הפתוחים עשרים וארבע שעות, ונקלפו שם בצלים קודם עלות השחר, יש לטגנם קודם שתעבור עליהם שעת עלות השחר (שלחן יוסף עמוד צ"ד).

וכ"כ בשו"ת שבט הקהתי חלק ב' (סימן רמ"ז) שיש ליזהר שלא לקלוף בסוף הלילה ביצים ושום, באופן דברגע עלות השחר יהא השום והביצה קלופה. ושכן שמע מעד מהימן דהרב הצדיק רבי יעקב לאנדוי ז"ל אב"ד דבני ברק הקפיד דבבתי חרושת שהיו תחת השגחתו דלא ישאירו בשעת עלות השחר ביצה קלופה ואל יפתחו אז הביצים.

* * *

6. כולם מדברים על כך שהאסון במירון לא קרה סתם כך אלא מתוך סיבה אלוקית, אבל אולי פשוט היו צריכים לשמור על כללי הבטיחות? היו שם הרבה בעיות בטיחותיות.

אין שום סתירה בין הדברים.

חובה על כל אחד ואחד להיזהר בכל כללי הבטיחות, חובה זהו היא חובה מן התורה וכמו שלמדנו בתורה ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך.

אבל כל זה לפני שהדברים קורים שחובה לעשות כל השתדלות למנוע כל דבר שיכול לגרום לסכנה. אבל לאחר שקרה מה שקרה אין כל ספק שהפטירה של פלוני היתה גזירת שמים ובכל זאת איו זה פוטר את האחראי, דבר זה מפורש בתורה בעניין הורג נפש בשוגג בספר שמות פרק כ"א פסוקים י"ב-י"ג: "מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת:  וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה". זאת אומרת ה' זימן לידו להרוג את פלוני וכפי שרש"י מסביר את הסיבה שה' אינה לידו דבר זה, ובכל זאת ההורג בשוגג חייב גלות כעונש כי הוא לא נפטר מזה שה' זימן לידו את הדבר כי בידו אשמה שה' זימן זאת לידו ומגלגלים חובה על ידי חייב.

לסיכום: על האדם לעשות הכל למנוע שלא יקרה שום דבר רע באשמתו. אם משהו קרה זה בגזירת הבורא ואשמת האדם היא שהוא היה הגורם לכך שהדבר יקרה באשמתו.

* * *

7. האם גם לאבותינו היה מנהג שלא לגלח את הזקן ולהשאיר פאות?

מסתבר שמימות אבותינו לא קיצצו את הזקן, וכן השאירו את הפיאות כפי ההלכה. על כן ודאי למשה רבנו וכן לאהרן הכהן היה זקן, וכך כתבו בפסוק בתהילים "זקן אהרן שיורד על פי מידותיו".

* * *

8. כבעלת תשובה עם השקפה חרדית, הייתי שמחה לדעת מדוע לא מציינים את יום ירושלים אצל החרדים. יש בעיה עם היום הזה? זה לא יום שמח? לא יום שראוי לציון והתייחסות?

מאותה סיבה שלא חוגגים את יום העצמאות. ראי כאן.

וראי דבריו של מרן הרה"ג עובדיה יוסף זצ"ל כאן.

ובמילים ספורות,

עדיין לא זכינו לגאולה, ולא למלכות כשרה בישראל, ועומדים בפני סכנות גדולות מאוד בפתח (מלחמת גוג ומגוג). אין זה הזמן הנכון לחגוג. הקב"ה מזכיר לנו זאת: כיום יהודי אפילו אינו יכול ללכת בביטחה בחוצות ירושלים (ולא נפרט מצעדים של טומאה ופריצות בעיר הקדושה, שלא להם ייחלו אבותינו בבניין ציון).

דומני שיש כיום תמיהה על יהודים שחוגגים 'ישועות' ו'גאולות', ולאחר מכן קוראים בתפילת שמונה עשרה:

"רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ. וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. כִּי אֵל גּואֵל חָזָק אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' , גּואֵל יִשְׂרָאֵל:"

"תִּשְׁכּון בְּתוךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה בְתוכָהּ תָּכִין וּבְנֵה אותָהּ בִּנְיַן עולָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' , בּונֵה יְרוּשָׁלָיִם:"

"אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ וְקַרְנו תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ וְצִפִּינוּ כָּל הַיּום: בָּרוּךְ אַתָּה ה' , מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה:"

כיצד ניתן להתפלל תפילות לגאולת ישראל ולבניית ירושלים וקרן ישועה, ואחר כך לחגוג ולשמוח כאילו נגאלנו ונושענו וכבר נבנתה ירושלים הקדושה?

עם זאת,

לאחר שיתגלה המשיח ויבנה את בית המקדש ותיכון מלכות בית דוד, אז ודאי נחגוג ונשמח. אמרו הנביאים יותר מכך - שימי הצומות והתעניות של עם ישראל לזכר החורבן יהפכו בעתיד לימי חג ושמחה!

כך אמר שלמה המלך החכם באדם: "עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד. עת להשליך אבנים, ועת כנוס אבנים; עת לחבוק, ועת לרחוק מחבק... עת מלחמה ועת שלום." (קהלת פרק ג').

לעניות דעתי עומדת מאחורי החגיגות בעיה השקפתית שורשית יותר אצל דתיים שרוצים להידמות בכל לבם ומאודם לכל הישראלים בארץ. שהרי יום העצמאות ויום ירושלים לא נקבעו על ידי חכמי תורה ותלמידי חכמים, אלא על ידי יהודים רחוקים מדרך התורה והמצוות - הם שקבעו את התאריכים ואת החגיגות. הכול יודעים שאת יום העצמאות לא קבעה המדינה כדי להודות לקב"ה על ההצלה אלא במטרה לפאר את כוחו וגבורתו של צבא ההגנה לישראל ולהציג לראווה כלי הנשק המשוכללים בתהלוכות. יום ירושלים לא נקבע בתור יום הודיה לקב"ה אלא כיום של כבוד ללוחמים שכבשו בחזרה את העיר.

צריך לראות מה עומד מאחורי החג, את סיבתו השורשית, כדי להחליט אם ראוי לחגוג אותו או לאו. האם זהו חג יהודי או חג חילוני כחגיהם של הגויים?

חגי ישראל הם חגים של קדושה והודיה אמתית לקב"ה, ולא כימי חגיהם של הגויים שעושים את ה-"4 ביולי" על ניצחונות צבאיים ועצמאות מדינית.

לדעתי, רוב הדתיים שחוגגים ימי חג מדיניים לא עושים זאת מטעמי דת, אלא במטרה לא לחוש עצמם מנותקים משאר הישראלים. אך לנו יש כלל נקוט בידינו: "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". אנו הולכים עם תורנו הקדושה, ולא סוטים מדרכה.

צריך לאהוב את עם ישראל, ולאהוב כל יהודי באשר הוא, אך אל לנו להצטרף לחגיגות שאין מטרתן קודש. אהבת ישראל היא זכות גדולה מאוד, אך לא כל הדרכים כשרות בהשגתה.

* * *

9. האם יש בעיה בשירות לאומי כיום?

כן, ראי לדוגמא לראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א בספר אוצר דינים לאשה ולבת (פרק ס' סעיף ל"ב) שכתב, אסור באיסור מוחלט לבנות להתגייס לשירות צבאי, ואף לשירות לאומי, וכל כבודה בת מלך פנימה, להיות תחת השגחת הוריה. וכבר הורו כן כל גדולי הדור, ושמרת לעשות ככל אשר יורוך.

* * *

10. האם חשובה יותר בשמיים הצניעות או אהבת ישראל? אם יש אישה צנועה שאין בה אהבת ישראל, או לחילופין אישה עם אהבת ישראל, אך לא צנועה. מי בדרגה גבוהה יותר?

רק בורא עולם מחליט בזה. כך אמרו חכמים, "הווי זהיר במצווה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות". לא ידוע לנו מה הוענש ומה השכר של כל דבר.