טורים נשיים
סודות בזמן מלחמה להמשיך עלינו רחמים וחסדים מגולים
המצב הזה קורא לכל אחת מאיתנו לחזק את הלב עוד יותר במדרגת האמונה. לא משנה לאיזה דרגת אמונה הגעת עד כה - עדיין אפשר להמשיך עוד ולהגיע לרבדים עמוקים יותר
- חוה שמילוביץ’
- פורסם ז' סיון התשפ"א |עודכן
(צילום: Avi Roccah / Flash90)
כל אחת מאיתנו כמעט, מתמודדת עם תחושה של פחד.
הרבה נשים מרגישות חרדה בעקבות המצב הביטחוני והאזעקות.
כל מי שנמצאת באזורים ה"פחות בטוחים" - תדעו שאנחנו איתכם כולם איתכם.
אנו כאיש אחד בלב אחד אנחנו ומרגישות ביחד את הצער, וזה אומר בפועל שנחוש אחריות משותפת לעשות ביחד את המיטב, על מנת למשוך את חסדי הבורא הגלויים עלינו.
במאמר זה אתן לכן עצות מעשיות: כיצד לצאת מהפחד? כיצד להתחבר לקב"ה? כיצד להבין מה הקב"ה רוצה מאיתנו? ואיך לצאת מחוסר אונים וממעגל של דאגה, למעגל של השפעה רצינית על עם ישראל?
השפת אמת נותן לנו כלי אדיר וסוד גדול שיכול לעזור לנו בזמן אמת: "לפי גודל האמונה, דהיינו הדבקות באמונה, ריבוי המחשבות והרהור הלב באמונה, כן תגדל ותתגלה השגחת השם בעולם עד כדי שינוי הטבע!".
אחד משמות השם "א-ל אמונה", שאלוקותו של הבורא מתגלה בעולם, כפי האמונה שנמצאת בבני האדם!
שימי לב, זה דבר חזק כל כך, כל אישה יכול להיכנס למעגל של השפעה. לא רק להישאר במעגל של פחדים ודמיונות.
"אל אמונה", האלוקות של הבורא, ההשגחה שלו, מתגלה כפי האמונה שנמצאת בלב שלנו, בני האדם!
מסר ברור עבור כולנו בתוך המציאות הזו, שהקב"ה בוחן אותנו, בוחן את האמונה שלנו.
המצב הזה קורא לכל אחת מאיתנו לחזק את הלב עוד יותר במדרגת האמונה. לא משנה לאיזה דרגת אמונה הגעת עד כה - עדיין אפשר להמשיך עוד ולהגיע לרבדים עמוקים יותר, עד שנגיע ממש לאמונה החושית, שנצליח להרגיש באברים את הנוכחות של הבורא.
אם הגוף שלנו חש רעד, נשימות קצרות, זה מעיד שהוא בהישרדות, מה שאומר שטרם הפנמנו ברובד של הגוף את הנוכחות של הבורא.
המצב הזה קורא לנו לעבודה חזקה ועמוקה מאוד על האמונה והביטחון.
הפחדים שכולנו סובלים מהם נובעים מדמיון שלילי עתידי. יצירת תמונה שלילית דמיונית שהאדם מאמין בה.
הפתרון היחיד שיכול באמת לעזור הוא להתחזק באמת במידת האמונה והביטחון.
מטרת הפחד היא דחף, אותן אותיות.
בשורש, מטרת הפחד היא לדחוף אותנו להיות קרובות לקב"ה.
אבל כאשר הפחד לא מאוזן ויוצא מהאיזון שלו, אז הוא גורם לנו לריחוק וניתוק מהבורא.
לכל יהודייה יש אחריות עצומה למשוך הנהגה על טבעית של הבורא על עמ"י, או חלילה לגרום להסתר פנים.
"א-ל אמונה", אלוקותו והשגחתו וחסדיו מתגלים בעולם הזה – כפי האמונה שנמצאת בלב שלנו, בני האדם.
"וכל מעשהו באמונה", הקב"ה מנהיג את העולם כפי האמונה שיש בעולם.
הניסיון שכולנו מצויים בו בא לגלות את פנימיות לבנו.
כל ניסיון מגלה לנו את המדרגה שלנו באמונה.
אנו יכולות ממש להיפגש עם מדרגת הלב שלנו עכשיו, איפה הלב שלי נמצא עכשיו?
שאלי את עצמך: האם הלב שלי מדובק בהשגחת השם, או בכל מיני שמועות שאני שומעת בחדשות ותמונות מזעזעות?
איפה הלב שלי נמצא?
האחריות האדירה שיש לכל אחת מאיתנו, האם להתקרב לקב"ה או חלילה להתרחק ממנו, זו בחירה גורלית מאוד, כי היא מושכת דינים או חסדים על עמ"י. ויש לנו כוח למשוך חסדים!
הקב"ה תמיד מחייה את הכל. אבל יש 2 אפשרויות: או שהקב"ה מנהיג את העולם ב"הנהגת המשפט", ע"י דינים וצמצומים ובשורות קשות, או שההנהגה של הבורא היא מעל הטבע ממש, "הנהגת הייחוד", כך שכל רקטה ששולחים אלינו לא תגיע ליעדה. ובשביל זה כל אחת מאיתנו צריכה לעזור בזה ולהתחזק באמונה!
וכך כל אחת תשפיע לגמרי ובאופן חזק על הנהגת הבורא איתנו.
כי כפי שאמרנו מהשפת אמת, "כי לפי גודל האמונה, היינו הדבקות באמונה".
המצב הזה קורא לנו, לכל אחת מאיתנו לעלות שלב, לעלות דרגה באמונה, להגיע לדבקות האמונה, היינו: "ריבוי מחשבות והרהור הלב באמונה".
מה שאנו צריכות לעשות כל היום, במקום לקרוא חדשות ולחפש אחרי בשורות, הוא לפתוח ספרים של אמונה, לשנן פסוקי אמונה, להתחבר לקב"ה בתפילה, לנצל כל רגע להמתיק דינים מעל עמ"י.
"ריבוי מחשבות והרהור הלב באמונה". ככל שכל אחת מאיתנו תהרהר באמונה, ותבקש גם מכל בני ביתה להתחבר לאמונה ולדבר אמונה, כך תגדל ותתגלה השגחת השם בעולם עד כדי שינוי הטבע.
הקב"ה רוצה להתנהג איתנו בהנהגה ניסית, למשוך עלינו ניסים וישועות וחסדים.
כל אחת היא חיילת בצבא השם!
העניין הזה, לפי השפת אמת, הוא גם בפרטיות וגם בכלליות.
כל אחד, לפי מה שהוא מאמין ובוטח בבורא, כך הוא נושע.
וכך גם כהנהגה כללית על עם ישראל, שמובילה לישועה.
"באמת השגחת הבורא יתברך בעולם, הוא כפי האמונה, והרשעים שאין מאמינים נמסרו לטבע בלבד".
אנו לא רוצות להימסר לטבע וביד האויבים.
"ובני ישראל כפי האמונה שבהם, משתנה להם הטבע, כעניין אין מקרה ואין מזל בישראל".
"ברוך הגבר אשר יבטח בה'" - ברגע שאנחנו מרגישות שהקב"ה הוא המבטח שלנו, כפי הביטחון הזה שנחזק בו ונחסה תחתיו, כך באמת מובטחת לנו ישועה, כמו שכתוב: "במידה שאדם מודד בה מודדין לו".