איך אביתר בנאי עשה תשובה?

1. "הגמרא ואני ביחד כבר כמה שנים. הרבה פעמים, ככה בתוך הדיון והפלפול הכי מדויק, אני יכול להרים ממש עיניים דומעות אל ארון הקודש. דווקא בגמרא שיורדת אל השורש היהודי בצורה מיוחדת שקשה להסביר. אני מתפלל שלא משנה מה שאעבור ובאיזה מקומות אלך – תמיד אשאר דבוק בתורה. יש בה משהו שהוא מעל הכל. התורה היא בית, היא דת האמת, היא קרקע. היא נותנת המון בסיס, המון משען, המון כוח".

2. בנאי תיאר את יחסו עם היהדות, עוד לפני שהכיר אותה לעומק. "לא ממש ידעתי שאני פוחד מהדת – זה פשוט לא דיבר אלי... המפגש עם היהדות חשף משהו זר לכאורה שלא מבין אותי, לא מדבר אלי. לאורך שנים היה לי חיפוש – הייתי קופץ ידי כנגד השמים, ושואל מה התכלית. מאסתי ברעל ובקושי של החיים. היה נראה לי כאילו אני מוסר את גופי ונפשי למען המדע. אבל לא רציתי להיכנע לתפיסה שהחיים טובעים לשומקום בעיניים עצומות. אז חיפשתי".

3. "האוצר היהודי, אין דומה לו בספרות העולם. זה לא יאומן שכל הספרים האלה בארון הספרים היהודי הם שלנו, כתובים בעברית בלשון הקודש, מסורת אבותינו", אמר. על מסכת אבות: "לא ידעתי על האוצרות הצפונים ביהדות. לא ידעתי שמתחת למרצפות הבית שלי מסתתר כזה אוצר. התייחסתי לזה כפולקלור של בית כנסת ורק אחר כך גיליתי שזה יכול להגיד לי איך לחיות את החיים שלי".

4. בנאי מתייחס לחברה הרחוקה מיהדות, שעד תקופה קצרה קודם היה חלק ממנה, ויחסה למתקרב ליהדות: "כן, זה לא נעים, אתה חושש שיפערו עליך פה ויבלעו אותך. אין לך אומץ בגלל זה. לכן בסופו של דבר, אני חושב שזה אומץ אדיר לעשות מהלך כזה. מי שלא מתנסה בזה מפסיד התמודדות אדירה. לבוא פתאום ולהפנות את הגב לתנועה השוטפת של החיים, לשחות נגד פתאום, ולהגיד 'חבר'ה, אני לא ממשיך' – זו גדוּלה בעיני".

5. בראיון בהזדמנות אחרת תיאר את הרגשות שחש כאשר התחיל ללכת עם כיפה באופן קבוע. "זה היה מוזר. אנשים חושבים שהתחרפנת. בתחילת החזרה בתשובה יש תהליך קשה של לשחות נגד הזרם, ולקח לי זמן להגיד, 'בסדר, זו הבחירה שלי ואני הולך עם זה'. בהופעות, פה ושם הייתי עם כיפה, את הציציות לא הוצאתי. פעם החלטתי להוציא רק טיפה, ממש קצת, וכל פעם זה היה מלווה בדמיונות ובפחדים של 'מה יגידו'. בסוף אתה פוגש אנשים, מסתכל להם בעיניים, ואם אתה מצליח ליצור מגע אנושי – כל הפחדים מתאדים.

6. "היום אני כבר הולך ברחוב בגאווה. זה מוזר: אני מסתובב עכשיו בתל-אביב בלי להתבייש - בזמן שאפילו עם הלוק הישן, הקודם שלי, הייתי מפוחד עד העצם".

7. "אם לא היית מקרב ליהדות - איפה היית היום?", נשאל בנאי והשיב: "וואו, בטח הייתי ממש אבוד. בטח הייתי עושה שירים איכותיים-עצובים. ברמה האישית בטח הייתי בודד, ובוודאי שלא מאושר".