לכל ילד יש סיפור: גמ"ח לספרי לימוד משומשים

עמדתי בתור לשלם עבור הספרים שרכשתי. ערמת הספרים עמדה על השולחן לפני, גבוהה ומרהיבה: ספר גאוגרפיה, ספר טבע, ספר חשבון וגם נביא, כלם חדשים ומבהיקים. כמה נעים להביט בהם ולדעת שעוד מעט קט הם יהיו שלי. עוד מעט אעטוף ואדביק מדבקות, אסדר על המדף שבחדר ואקח בכל יום ספרים חדשים ונוצצים לכיתה.

מימיני עמדה גברת נפתלי, אמן של רותי ושל רחלי הלומדות בבית ספרי. היא דווקא לא נראתה מרוצה ביותר. בפניה נכרה דאגה. היא קראה למוכרת את רשימת הספרים שניצבו לפניה על השולחן.

"ספר היסטוריה".

"עשרים ושנים שקלים!", פסקה המוכרת ורשמה במכונת החישוב.

"ספר דברים".

"שמונה עשרה שקלים!".

"ספר ירמיהו".

"גם כן שמונה עשרה שקלים".

גברת נפתלי התבוננה בחשבונית, כשעל פניה עננה. מחירם של הספרים היה גבוה מאד, הם היו יקרים מדי. מידי פעם בררה אצל המוכרת אולי יש ספר אחר, משומש, שיעלה פחות, ובכל זאת, על אף כל המאמצים, עזבה הגברת נפתלי את החנות, כשהיא מותירה מאחוריה סכום כסף עצום.

עכשיו היה תורי. שלא כגברת נפתלי, אני לא בלבלתי את המוח יותר מדי. לא חשבתי בכלל על ספרים משומשים, הלא אלו החדשים יפים ומבריקים כל כך...

המוכרת ערכה  את החשבון, ורשמה בפנקס את הסכום הסופי.

היא הגישה לי את החשבון, ואני נשאתי בשמחה את שתי השקיות לביתי.

בבית חכתה לי הפתעה בלתי נעימה. אמא פשוט נבהלה למשמע הסכום. היא הוציאה ספר אחר ספר ובדקה את המחירים הכתובים, נדה בראשה ולבסוף שאלה: "לא היו משומשים?".

"משומשים?", העוויתי את פני, "לא שאלתי. אבל גם אילו היו, לא הייתי קונה, כי אינני יודעת אצל מי היו קודם. ובכלל, אין להשוות את המראה של ספר משומש למראה חדש".

אמא הוסיפה לשבת בשילוב ידים, על השולחן סביב מפוזרים הספרים מהחנות, ומולה יושבת בת שרוצה הכל שלם וחדש.

"אני חושבת", אמרה אמא, "אני חושבת שהמחשבה שלך פסולה. אפשר להשיג גם ספרים משומשים במצב טוב, והם נקיים ומסודרים כספרים שאת למדת בהם בשנה שעברה".

אמא השתתקה לרגע, ופתאום כמו נזכרה: "רגע, מה נעשה בכל הספרים מהשנה שעברה? אחריך, דבורי, יש לנו רק בנים, והם לומדים ספרים אחרים".

אמא הביטה בי, וכאילו סמכה עלי שאחליט מה לעשות. "אולי נכתוב מודעות בשכונה שאנחנו מוכרים ספרים משומשים?", חשבתי, אבל עוד לפני שאמרתי זאת, נצנץ רעיון  אחר במוחי.

"אמא", קפצתי מהכיסא ונעמדתי בהתרגשות, "אולי נקים גמ"ח, גמ"ח לספרי לימוד משומשים במצב טוב?".

"גמ"ח?", שאלה אמא, ועדיין לא הבינה איך בדיוק.

"כן, כן, נאסוף מכל ילדי השכונה ספרי לימוד שאין זקוקים להם עוד. תמורת סכום סימלי המיועד לתיקון הספרים, יוכלו הילדים לקבל ספרים למשך השנה. בסוף השנה יחזירו את הספרים במצב טוב, ובשנה שאחר כך יוכלו ילדים אחרים ללמוד בהם".

 "טוב", אמרה אמא, ולאחר מחשבה קצרה הוסיפה: "אם כך, אני מרוצה שקנינו חדשים, כך לפחות יהיו לנו ספרים במצב מצוין לגמ"ח בשנה הבאה".

כל זה קרה בשנה שעברה.

במשך השנה אספנו הרבה ספרים מכל מי שרצה לתרום, וגנזנו אותם במחסן שלנו עד החופשה.

והשנה - לא תאמינו! עשרות אימהות מחייכות נכנסו לחנות מכשירי הכתיבה וספרי הלימוד. הן הצטיידו בעפרונות פשוטים, במחדד ובמחק, וקנו רק מספר ספרים שאותם לא השיגו בגמ"ח.

כששאלה המוכרת מה קרה שהן שמחות כל כך, ענו כולן תשובה זהה: "הכל בזכות הגמ"ח לספרים משומשים!".

"אה", הבינה המוכרת, שהיא אישה ממש צדיקה, ושלחה אף היא תרומה לגמ"ח – כמה ספרים חדשים...

לרכישת ספרי מנוחה פוקס, לחצו כאן.