איפה עובר הגבול בין אמת לשקר?

מזה זמן מה שמתי לב כי בני בן ה-9 אינו מרבה לומר את האמת. לצערי, גם מבית הספר מגיעים אלי מסרים מעין אלו, כיצד עלי לנהוג?

ילדים, במהותם, קרובים לאמת הרבה יותר ממבוגרים, שפיתחו מנגנוני הגנה לעצמם המסייעים להם לעגל פינות ולצאת "נקיים". תמימותם של הילדים מאפשרת להם להביא לידי ביטוי את הדברים כהווייתם, זאת מאחר שתפיסת עולמם הבסיסית וההתחלתית הינה דיכוטומית, המאפשרת להבחין בין שני אלמנטים בלבד: אמת ושקר, אהבה ושנאה, חזק וחלש וכו'.

מצב תודעה זה אינו מסוגל להכיל את התחום האפור שבין שני האלמנטים, ובאופן טבעי נצמד הילד בתמימותו אל האמת.

ילדך בוחר לשקר ולהשתמש במנגנוני ההגנה המזויפים הללו, כי טושטשה אצלו האבחנה הזו, והוא כבר למד להפיק תועלת מהשימוש בשקר. מכאן ואילך הוא עסוק בהגדלת טווחי השימוש בשקר, כפי שמשתקף גם מבית הספר.

בנוסף לכך, ילדך עלול לשאת בתוכו בלבול רב וקונפליקטים פנימיים, שיתכן שיהיו מנת חלקו כל חייו. כשההגדרות למושגים "אמת" ו"שקר" ברורות, חדות ומוטמעות בילד, קל לו יותר לדבוק בצד אחד ולהדיר עצמו מהצד האחר, כי זה תואם את תפיסתו הקוטבית את המציאות.

לכן, ראוי לחדד מחדש את האבחנה שבין אמת לשקר, ולשומרה. לבחון עם הילד את הנזקים שהביא עמו השקר, להיזכר באותם רגעים בהם נתפס כמשקר - כך שיגיע לתובנה שזו לא דרך המשתלמת לו לטווח הארוך.

כמו כן, יש לדאוג לתגמלו כל אימת שנמנע מדבר שקר, ולזכור כי הדבקות באמת מאפשרת אורח חיים יציב וללא קונפליקטים פנימיים.

(ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך)

* * * 

אני בת 48. שמתי לב שבזמן האחרון, אף על פי שאני מקפידה לאכול לפי הרגלי תזונה נכונים ותזונה מאוזנת, ואני לא מצליחה להמשיך להפחית במשקל, ולהיפך עולה מאד. מה הסיבה לכך?

הסיבה העיקרית לכך היא קושי לעכל את המזון, כאשר העיכול לא תקין, את מנופחת, ואף תורגש תחושת נפיחות כתוצאה מאי ספיגת המזון באופן תקין.

תזונה נכונה הכוללת צירופי מזון נכונים, אכילה בזמנים קבועים ולעיסה מספקת, היא הפתרון היחיד והיעיל לבעיית ההשמנה. שמירה על כל אלה תמנע שיבושי עיכול, ותבטיח חילוף חומרים תקין והפחתה במשקל תוך כדי הפחתת הנפיחות.

העיכול מתחיל ברגע שהמזון נכנס לפה, ומסתיים ברגע שחומרי המזון חודרים אל דופן התא לאחר הפרשת הפסולת.

לכן, ראשית יש לדאוג לתקינות מערכת העיכול, כיוון שהעיכול מתחיל בפה, בשלב ראשון יש ללעוס היטב כל מזון שאוכלים. יחד עם זאת, בני אדם אינם שווים, ולכן רצוי שכל אדם יקבל תפריט שמתאים לו באופן אישי.

(ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות)

* * *

אני עקרת בית מתוסכלת, משום שאני לא מספיקה לעשות כלום בבית. אני מתכננת, אבל מרוב עומס אני פשוט מוצאת עצמי משלבת ידיים בייאוש, והבית... קטסטרופה. בעלי משתדל לעזור כשחוזר מהעבודה, אבל מה אני יכולה לעשות טוב יותר?

"משרת אם" בבית כוללת תפקידים חשובים ועומס מטלות, הממתינים לטיפולך המסור.

שלמה המלך החכם באדם לימדנו: "חכמת נשים בנתה ביתה" - בכל המישורים... על עקרת הבית, שהיא עיקר הבית, לנהל בחכמה את מטלות הבית בזמנה הנתון, באופן היעיל ביותר וברוגע!

ערכי לעצמך רשימת מטלות כללית שגרתית הנדרשת בבית, כגון בישולים, ניקיון, כביסות וכו'. דרגי אותן על פי סדר עדיפויות לדחיפות המטלה עפ"י נתוני הבית שלך (לדוגמא: הכנת ארוחת צהריים קודמת לקיפול כביסה). סדרי לך באופן סביר את העבודות לימי השבוע, בצורה נינוחה ונעימה. נסי לצמצם ולהקל מעלייך (ניתן, לדוגמא, לבשל כמות ליומיים).

בסדר העדיפויות הראשון, תעמוד ההרגשה שלך, להיות שמחה ממה שהספקת לעשות היום, אפילו אם רק הספקת לארגן את הבית מ"למעלה". לא קרה כלום אם תכננת עוד ולא יצא. הפרפקציוניסטיות, שהכל יהיה מושלם כאן ועכשיו, היא מעצת היצר הרע, ומולידה ייאוש ותסכול. דעי כי את גומלת חסד עם בני ביתך בכל מעשה, ולו הקטן ביותר, ונאמן הבורא לשלם שכר על כל אמבטיה לתינוק, כל בחישת מרק, וכל קבלת בני הבית בסבר פנים יפות.

במידה ועדיין קשה לך, ניתן להיעזר בקורס ניהול בית, או בספרות העוסקת בכך.

(קרן אהרון, מאבחנת דידקטית, מרצה בחינוך מיוחד ובפסיכולוגיה התפתחותית)