הקנאה מוציאה אותי מהדעת (או מהעולם...)!

"האמת, אני אגיד לך, אם אני ואשתי היינו על אי בודד, החיים שלנו היו ורודים". 

כך התחילה השיחה בינינו. 

לא, לא היה זה בקליניקה. משה (בדוי) הוא חבר ששח את לבו בפני בשיחה סתמית שהתגלגלה, מן הסתם, לענייני שלום בית. 

"תראה" הוא אומר לי. "זה לא שאני מקנא. אבל היא, כל הזמן משווה. 'תראה את החברה שלי, נסעה עם בעלה בלי הילדים לנופש באילת', ו'תראה את גיסתי, בעלה מחליף אותה בגינה עם הילדים כדי שתוכל לישון'. ו'תראה את הזוג ההוא שעושים הליכה, אני רואה אותם הרבה ביחד', ועוד... היא כל הזמן מרמזת לי שאנחנו לא בסדר, ולפעמים גם אומרת במפורש. אני לא יכול יותר! שתתחתן עם החבר ההוא או עם זה שעושה הליכה עם אשתו!", אמר לי משה בכאב. "די כל הזמן להשוות. שתתחיל לראות את הטוב שבי!". 

נבוכתי. צודק, משה הזה. לא רציתי לספר לו, אבל אשתי פעם אמרה לי איזו אמירה של קנאה על אשתו של אותו משה הממורמר. זה היה משהו על איזה תכשיט יקר שהוא קנה לה או משהו כזה... 

בדרך כלל אני רגיל לתגובות של אנשים ששומעים את קנאתי, או סתם קנאה של מישהו, בסגנון ה"מנחם": "תראה, כל אחד והתיק שלו". "אין להם ילדים. היית רוצה להתחלף?", "לך יש מעלות שאין להם", ועוד כהנה רבות. 

סליחה באמת שאני לא אוהב את הסגנון, וזה לא מנחם אותי. לא, בהחלט לא הייתי רוצה להתחלף, ויש לי הסביבה והנפשות הקרובות שלי שלא הייתי מחליף לעולם. אז מה? לכן אסור לי לקנא? אם אני מקנא באדם כי הוא זכה כעת בלוטו במיליון דולר, זה לא אומר שאני רוצה גם את הסביבה הקרובה שלו! יש לי חיים ונפשות סביבי שלא הייתי מחליף תמורת שום הון! אפילו לא מיליון דולר...  

אבל אשתי מקנאה! מה עושים כדי להוציא אותה מזה? 

רגע, למה להוציא אותה מזה? 

שאלתי את משה. הוא הסתבך. בהתחלה הוא אמר שזה בשבילה. מסכנה שהיא מקנאה. הוא התחיל לצטט לי ממסכת אבות שהקנאה מוציאה מהעולם וכו', אבל אז, בכנות, הוא חזר בו. "אתה יודע מה? לא נוח לי שהיא מקנאה. זה מאיים עלי".  

אחחח... צודק! גם אני הגעתי לאותה מסקנה. אם אשתי מקנאה במישהי, זה אולי אומר עלי כל מיני דברים לא טובים. בעצם היא אומרת לי שאני בעל גרוע. כזה שלא יוצא להליכות, לא קונה מספיק תכשיטים ולא מבין שזוג צריך נופש וזמן לעצמו. אני לא בסדר.  

אז עכשיו שאלתי את משה את אותה השאלה בכיוון ההפוך: מה עושים כדי שאנחנו נצא מזה? תחושת הקנאה של אשתי איננה בשליטתי, ואין מתפקידי לחנך אותה. אם היא רוצה תכשיט יקר, זו מציאות ואין לי איך לשנות אותה. אבל אולי אני אוכל לצאת מהמקום המאוים, ולנסות להשיב לעצמי את הערך העצמי האבוד שלי ברגע שהיא מקנאה? 

רגע, מה היא בכלל אומרת שם? שאני לא בסדר? משה, מה היא בעצם התכוונה לשתף? איך היא רצתה שתגיב? שתזמין כרטיסים לאילת? משה לא ידע בדיוק לענות. הוא אמר שינסה לברר איתה. 

פגשתי אתו שוב למחרת. "נו?". זה לא שאני מחטט בחייהם של אחרים. מרתק אותי הנושא כשלעצמו, כמחקר מדעי. 

"אתה לא תאמין". 

"נו?". 

"ישבנו לשיחה. בהתחלה הייתי טעון קצת (אצל משה "קצת" זה אומר כמעט שבירת צלחות ונעלי בית מתעופפות, אבל נניח לזה...). פתחתי איתה את הנושא ואמרתי לה שזה מאיים עלי שהיא מקנאה. בהתחלה היא הכחישה, ואמרה שהיא סתם סיפרה לי, בלי שום קנאה. אבל כשהתפתח הדיון קצת (משה לחץ ולחץ ולא ויתר... גם לזה הנחתי), היא הודתה שהיא באמת מקנאה. אבל אתה יודע מה? היה שווה". 

"מה?". 

"לדבר על זה. פתאום השד היה לא כל כך נורא. האמת שזה התחיל בזה שממש הבנתי אותה. שמע, היא מקנאה בדברים שגם אני הייתי מאחל לעצמי. היא לא סתם באה להרגיז אותי. היא באמת מרגישה לפעמים שאני לא מספיק בשבילה. אז החלטתי שלפחות בשיחה אתמול אני הולך להיות שם בשבילה באמת". 

"ו...הצלחת?", התרגשתי ממש. 

"שמע, לא יודע להגדיר לך מה בדיוק עשיתי, אבל אם לשמוע אותה ולהבין אותה ולהשתתף בצער שלה על הקנאה זה אומר שהייתי שם בשבילה, אז כן, בהחלט". הוא אמר בעיניים נוצצות. "אה ושכחתי רק לומר שלא קניתי כרטיסים לאילת". 

"תגיד, משה, אבל לא איים עליך שהיא רואה בך בעל לא טוב מספיק?". 

"האמת", אמר משה, "לא חשבתי על זה לרגע. לא, לא נראה לי שככה היא רואה את הדברים. דווקא אתמול היא אמרה לי שלא יכלה לקבל בעל יותר מושלם ממני, שהיה שומע אותה ואוהב אותה ככה כמו שהיא, עם הקנאה". 

משה גילם כאן, בשיחה אחת פשוטה, עשרות אלפי שעות מחקר ומאמרים על נפש האדם וצרכיה. 

לא, הקנאה לעולם לא תצא מחיינו. לא, לעולם לא נצליח על ידי הטפת מוסר וניסיונות נחמה כאשר הם נופלים על אזנים ערלות (לא שלפעמים זה לא עובד, אבל זה בוודאות לא עובד תמיד). אפשר פשוט לחיות זה לצד זה ולשמוע, להקשיב ולהשתתף ברגשותיו של האחר. להיות הבעל הכי מושלם יכול להיות גם לשמוע על הקנאה על כך שבעלה של החברה מתנהג מדהים.  

קשה לעכל את זה בשכל, אבל משה ניסה, ומספר על הצלחה. 

מה אומר לכם? מקנא בו... 

פינחס הירש הוא יועץ זוגי M.F.C pini41133@gmail.com