"הצל" על סערת זדנברג: "תראי איך שידלתי את הילד בן שמונה לנשק מזוזה"

פוסטים נוספים שפורסמו ברשתות סביב הסערה, וריגשו אלפים:

צוות 'בוקר טוב ישראל' ב'ערוץ 20' ביקשו להניח תפילין בשידור חי. המגיש בועז גולן: "תמר זנדברג, תודה על קידוש ה' שאת עושה, שערי שמיים נפתחים הבוקר בזכותך".

גם גיל ססובר ריגש עם הפוסט הבא, שאותו פרסם בעמוד הפייסבוק שלו:

אני מוכן להגיע לכל בית ספר שיפנה אליי ולתת שיעור על אהבת ישראל, על תפילין וסגולתם ועל הזכות והשמחה שבלהיות יהודי!

*******************************************

המציאות היא לא מה שקורה לנו, המציאות היא מה שאנחנו חושבים על מה שקורה לנו!

אני לא חכם גדול, אך מאבי עליו השלום, שכן היה, למדתי להביט בחצי הכוס המלאה (ר״ת חכם).

קל מאוד לקרוא את דברי ההבל והגזענות שבהצעת החוק שמדמיינת תמר זנדברג להעביר בכנסת ולהתרתח מיידית, אך אם ננסה להביט בחצי המלא של הכוס (כך יש לומר), נבין שיש כאן דבר גדול. הזעזוע העמוק שמעוררת עצם המחשבה על הכנסת יהודי לכלא על שהניח תפילין, או על שהציע ליהודי אחר לעשות כן, היא בבחינת קש על גבו של גמל מדדה.

אסביר, יהודים רבים אינם שומרי מצוות, אך אין להם ספק ביהדותם. הם גאים בה, משתדלים לחוג את החגים, אולי אפילו לערוך קידוש ואינם מתביישים בכך, או בזים למי שעושה קצת יותר.

אני מניח שרבים מאלה, שאגב סיכוי גדול שהם יהודים טובים ממני, מזועזעים מדבריה של תמר זנדברג. אני משוכנע שהזעזוע פועל בהם משהו, בנפשם. מעיר משהו מתרדמת, מאיר דבר בנשמתם.

בדומה לעכבר בסיפור ״אליעזר והגזר״, כוונתה הנוכחית של הח״כית זנדברג עשויה להיות עבור אנשים אלה בבחינת אותה תוספת כוח מצד העכבר שבמשיכתו את הגזר מחולל שינוי משמעותי. גורם לגזר לצאת, לגב הגמל להישבר ולאסימון ליפול רגע ולשאול מי אני בעצם? למה אני שייך? ואילו כוחות סביבי פועלים, בעל כורחי, לעקור אותי משורשיי.

כמו איזה נגע רטיבות המתפשט בחדר כלשהו שאינך שם לב אליו עד שאיזו טיפה סוררת מטפטפת על ראשך, או אז אתה מביט נדהם ומגלה שמאחורי הקיר פושה ריקבון רבתי, שהטפטוף הוא רק סימפטום קל לבעיה אקוטית עמוקה יותר וטוב שנרטבת בזמן.

הצעת זנדברג היא בבחינת טיפה שמצביעה על תופעה מזעזעת ביותר שאני מאמין שתגרום ליהודים רבים, בפרט בתקופה זו בה האנטישמיות גואה בעולם, דווקא להתקרב יותר, דווקא להתעורר לרגע, להתבונן ולברר מה רוצים ממני כעת?".

יהודים דתיים ומסורתיים מניחים תפילין סמוך לביתה של תמר זנדברג, בשמחה וריקודים: