מה אתה מבלבל את המוח?! התמודדות עם פערי השקפה בזוגיות

בין איש ואישה ישנם הבדלים ופערים. ישנם מצבים שבהם הפערים עמוקים וקשה להגיע לעמק השווה, אך לעיתים הפער כה עצום, עד שהבעל לא מוצא טיפת היגיון בדברי אשתו, ולהיפך. דבריה נשמעים באוזניו כדברי כסילות ואווילות, ואילו למיטב הבנתה, להסבריו המפולפלים אין קצה של אחיזה במציאות.

ישנה עצה חשובה למצב זה: הקשיבו, אפילו אם אינכם מסכימים ואינכם מזדהים. לפחות הקשיבו. על אף שעצה זו זכתה לתהודה רבה, עדיין מתקשים זוגות רבים לבצע אותה. ''ומה רוצים ממני, שאעמיד פני עגל, שאשווה לעצמי מראה של מקשיב ומתעניין, בשעה שאני חושב שהדברים שנאמרים הם טיפשיים ומופרכים?!'', כך הם שואלים.

בני זוג שלא מסוגלים לשמוע ולהכיל זה את זו, חווים תסכול כפול. ראשית, קשה ומכעיס לשמוע דעה או עמדה שמנוגדת כל כך לדעתי, אך לאין שיעור כואב הריחוק והניכור שנוצר. הכעס שבעקבות חוסר ההבנה, כמו מעמיק ומרחיב את התהום שהייתה פעורה ביניהם ומשאיר אותם בודדים וכואבים.

הבנה לדבריו של האחר, אפילו ללא הסכמה, הינה חיבור מסוים. במקום שבו אני מבין אותו, שם יש לו מקום בעולמי. כאשר העמדה והדעה שהאחד מביע, אינם מקבלים שום מקום במרחב הנפשי של השני, נוצר נתק.

כיצד ניתן לשמוע עמדה הפוכה משלנו מבלי לזלזל, להתרחק ולהתנכר? האם יש באמת דרך להישאר קרובים ומחוברים, גם כאשר דרכי החשיבה שלנו שונות לגמרי?

•••

על מקומה של האידיאולוגיה בחייו של אדם, מתקיים ויכוח בין סוציולוגים אידיאליסטיים לבין סוציולוגים מטריאליסטיים. האידיאליסטיים סבורים שלאידיאולוגיה ולתרבות ישנה השפעה מכרעת על עיצוב פני החברה. לשיטתם, האידיאולוגיה היא המצפן והמכוון של דרך החיים, המטרות והמלחמות שעבורם אנשים מקדישים את חייהם. לעומתם סוברים המטריאליסטיים שדאגות הקיום והפרנסה, והצורך בביטחון פיזי, הם שמנחים את חייו של האדם ושל החברה האנושית בכללה. לטענתם, לאידיאולוגיות ולענייני הרוח יש השפעה חלשה, אם בכלל, על דרך החיים של האדם.

חוקרים רבים שנתנו מקום של כבוד לאידיאולוגיה בעיצוב פני החברה, סברו שבתקופתנו איבדה האידיאולוגיה את מקומה המשפיע על חיי האדם. סיבות רבות לשינוי, חלקם קשור בהפקת הלקחים מהתוצאות ההרסניות של אידיאולוגיות מסוכנות, משברים פנימיים בתוך המדינות וגם חוסר היכולת של הפרט להשפיע בתוך מערכות גדולות ומסורבלות בבירוקרטיה.

המלחמה המתגברת של האסלאם כמעט בכל חלקי העולם, מזכירה לנו שהאידיאולוגיה לא הלכה לשום מקום. גם הטענה שהאדם מתנתק מהכלל ומהשפעה ומתכנס לתוך עצמו, בגלל חוסר היכולת להתמודד עם הבירוקרטיה, חטפה מכה. התגברות השפעתן של הרשתות החברתיות, הביאה את השפעת האדם הבודד וחסר המעמד לעוצמה שלא הייתה בידיו מעולם. יש אנשים שלמדו לגעת בלבבות, באמצעות הרשתות החברתיות. אושיות רשת אלו מצליחים לבדם להשפיע על אלפים, ללא כל מאמץ בירוקרטי.

הכעס על פוליטיקאי שמוכר את עקרונותיו בעבור רווחים אישיים, מעיד על האמון שאנו נותנים באידיאולוגיה. אנו מאמינים שאדם מוכן ומסוגל לשלם מחירים אישיים כבדים, עבור האידיאליים שלו. בחברה שלנו בזים לאדם שאין לו אידיאולוגיה, כל פוליטיקאי דואג להסביר עד כמה הוא נשאר נאמן לאידיאולוגיה שלו. אנו מעריכים אנשים שדבקים בדרכם, ולא משנים את עמדותיהם לפי צורך השעה.

•••

הכבוד שאנו רוחשים לאידיאולוגיה הוא שעומד בבסיס הקושי שלנו לשמור על חיבור לאדם עם עמדה שונה. אנו אמנם מתאמצים ומצליחים לכבד אדם שסובר הפוך מאיתנו, אך אנו זקוקים לפחות לדעת שיש לו עמדה ברורה והגיונית. אם איננו מוצאים היגיון בדבריו של אדם, אנו בוחרים שלא לכבד אותו. אנו הרי חיים בחברה שמעריצה אידיאולוגיה ואם אין לזולת שיטה ועמדה שמיוסדות על אדני ההיגיון, את מה נכבד?!

התביעה האבסולוטית להבין את ההיגיון שבדברי האחר, נכונה לבית משפט, להבנת סוגיה לימודית וכלפי פיתרון בעיות על ידי אנשי מקצוע, אך לא כלפי אדם אחר. אם שופט יצטרף לעמדת נשיא בית המשפט, מבלי שהבין והשתכנע בצדקת דברי עמיתו, אין פושע גדול ממנו. אם רופא מקבל את המלצת חבריו לבצע ניתוח, על אף שלשיטתו הדבר יזיק, הוא ראוי ליותר מגיהינום. בין אדם לחברו, נדרש ההפך המוחלט. בין אדם לחברו, אנו נדרשים לאהבת חינם.

לקבל את האחר באהבה, מבלי לתבוע ממנו להיות מובן והגיוני, זוהי אהבת חינם. התפיסה המודרנית שאומרת שעלינו להבין משהו כדי לקבל מישהו, היא שעומדת בבסיס הפירוד והמחלוקת. נשמתו של הבעל שם טוב ירדה לעולם, להורים שקיבלו בסבר פנים יפות אורח שלא היה שום הסבר להנהגתו השלילית. הם לא ציפו להסברים ולסיבות, הם לא היו זקוקים להם, הם אהבו וכיבדו אותו סתם כך. כך ירדה לעולם נשמה שידעה לאהוב כל יהודי, ללא שום סיבה.

אבוי לזוג שאהבתם תלויה במינון בו הם מבינים האחד את השנייה. עצם הניסיון לקבל את השני על ידי ההבנה, הוא הדבר שפוגע בחופשיות ובשחרור של השיח הזוגי. הפסיקו לחשוב שאם לא הבנתם את דברי בן זוגכם או שהוא נשמע בלתי הגיוני, אתם בבעיה. הרגישו בנוח להקשיב ולשמוע מבלי להבין. זה נורמאלי.

בני זוג צריכים לזכור שההבנה איננה תנאי לקשר, ההיגיון אינו העוגן לחיבור, ההסבר אינו הקדמה לאהבה. אם תזכרו זאת, תראו שהוויכוח אינו תהום פעורה, שחוסר הבנה אינו גדר מפרידה, שגם ללא טיפת היגיון, החיבור וה"ביחד" שלכם חזק מתמיד.

סוד קטן: אם תשמעו את בן הזוג שלכם ללא תנאים, מבלי לבקש ממנו לעמוד בקריטריונים של ההיגיון שלכם, אתם תתחילו להבין דברים שלא הבנתם. תתחילו להבין אותו.  

מנחם וולף הוא יועץ זוגי, B.A בפסיכולוגיה.