כתבות מגזין
כתבי הווידאו של הידברות נחשפים: "הצופים לא חולמים מה עובר עלינו"
אפי סקקובסקי ביקש לאכול טשולנט, אך מצא את עצמו מוקף במאות בחורים; הדס אפיק הופתעה בצילומים בגן חינוך מיוחד; מורן קורס הובילה לאיחוד משפחתי בין משפחת רזאל; ועודד הרוש התרגש דווקא בבית החולים. כתבי הווידאו של הידברות מעניקים הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים
- מיכל אריאלי
- פורסם ל' סיון התשפ"א |עודכן
"כשנכנסתי לביתה של משפחת מועלם, שבנה - ישי ז"ל נהרג באסון מירון, חשתי צמרמורת, ולא רק בגלל האסון שטלטל את כל עם ישראל". את הדברים אומרת הדס אפיק, אחת מכתבי הווידאו של אתר הידברות.
לדבריה, לפני מספר שבועות, בתוך ימי השבעה על הרוגי מירון, היא התבקשה להגיע לביתה של משפחת מועלם לצורך ראיון. אלא שלסיפור הזה היה גם צד נוסף ומרתק.
"בשעות הבוקר היינו בצילומים נוספים – אצל מושקי צ'יק מנתניה - אמא של תינוק מתוק שמבחינה חיצונית נראה שונה מתינוקות רגילים. הוא נולד ללא אוזניים ועם חיך שסוע. הצלם שלנו התרגש מההתמסרות של מושקי לבנה, וסיפר לה שהוא שמע על כך שלפני שאדם יורד לעולם, מראים לנשמה שלו כל מה שהיא הולכת לעבור, ומראים לה אפילו איך הגוף הולך להיראות, כך שהנשמה מחליטה לרדת לעולם מתוך ידיעה שכך היא תיראה. מושקי שאלה אותו מהו המקור לדברים, והצלם ענה שאינו יודע, אבל אם יום אחד ידע - הוא יעדכן אותה.
"והנה", ממשיכה הדס, "הגענו למשפחת מועלם והדבר הראשון שההורים שלפו מול עינינו היה המקור המפורש ביותר לדברים – שחור על גבי לבן. כמובן שצילמנו והעברנו במהירות למושקי. זו הייתה ממש השגחה פרטית".
הסיפור של הדס הוא רק אחד מתוך אינספור סיפורים שמלווים את נבחרת כתבי הווידאו של אתר הידברות, שבחודשים האחרונים יוצאים אל השטח, כדי להביא את הסיפורים החמים, המרתקים והמחזקים ביותר. על מלאכת הפקת הכתבות הייחודיות אחראי המפיק המוכשר והנמרץ שלום גבאי; הצילום נעשה בידיו המקצועיות של הצלם שמואל לוגאסי, האחראי בעת ובעונה אחת על לא פחות משלוש מצלמות וידאו; ואילו העורכים הם רותי ברזכאי, אשר הייתה הראשונה שהכתיבה את הטון והסגנון, וכן אפי פוטולסקי ואחיו יאיר פוטולסקי.
ביקשנו לכנס את הכתבים לשיחה משותפת - את עודד הרוש, אפי סקקובסקי, מורן קורס והדס אפיק, כדי לשמוע מהם על עבודתם המרתקת.
מקצוע שהוא אתגר
"אם הייתם מספרים לי לפני שנתיים שאני עומד להיות כתב וידאו, ספק רב אם הייתי יכול לדמיין זאת", אומר אפי סקקובסקי המוכר מהסדרה הפופולארית 'איפה אפי'.
סקקובסקי, בן 27, נשוי שנה וחצי ומתגורר בקריית יערים. "עד לחתונה למדתי בישיבת רש"י ולמעשה הייתי תלמיד ישיבה כל חיי. אלא שהיה משהו באווירה המשפחתית בה גדלתי שכנראה הוביל אותי לעסוק בתחום המשחק. אבא שלי הוא טיפוס מצחיק ומאוד שמח, וגם האחים שלי מוכשרים במיוחד. יש לי חלום לעשות איתם יום אחד מופע משותף.
"איפה אפי?": והפעם אפי מסייע ל"השומרים" בתעלומה, ובעיקר משתדל לא להפריע
"אני החלטתי אחרי החתונה לקחת את היכולת לשמח אנשים ולהופיע לפני קהל. בתחילה זה היה במסגרת מופעים ומערכונים של 'ברדק', ובחודשים האחרונים הצטרפתי לצוות של הידברות – ככתב שיוצא לשטח ומסקר אירועים, מתוך זווית של הומור וחיוך".
גם עודד הרוש המוכר בין היתר מכובעו השני ככתב של 'כאן 11' לקח על עצמו את תפקיד כתב הווידאו, זאת לאחר תקופה ארוכה בה פרסם תכנים שונים בהידברות. "כשהציעו לי להצטרף ככתב וידאו, הרגשתי שזו הזדמנות עבורי להעביר את התכנים שאני הכי מאמין בהם, לפגוש אנשים מעוררי השראה ולבטא את מה שיש להם לומר לציבור", הוא מסביר. "הדבר היפה בעבודה בהידברות זה ההיצמדות לאמת. אנחנו לא משנים את הסיפור, ולא נראיין כל מה שיכול להביא רייטינג. המטרה שלנו היא להביא את האמת הנכונה ביותר לצופים, וזה מה שנקרא בפשטות 'עין טובה על עם ישראל'. לכן אני שמח שאני כאן".
מורן קורס מפתיעה כשהיא מספרת שעיסוקה העיקרי הוא בכלל בהוראה. "בנוסף, אני גם מטפלת רגשית, יועצת זוגית, מנחת קבוצות ומדריכת כלות. בחודשים האחרונים הפכתי גם לכתבת וידאו של הידברות".
"אמאל’ה, אולי החיים שלי הולכים להיגמר": דווקא אחרי הנכות – הפריצה של בת חן אלישביץ
מורן קורס מפתיעה כשהיא מספרת שעיסוקה העיקרי הוא בכלל בהוראה. "בנוסף, אני גם מטפלת רגשית, יועצת זוגית, מרצה מנחת קבוצות ומדריכת כלות. כעת, בחודשים האחרונים הפכתי גם לכתבת וידאו של הידברות".
איך יש לך זמן להכל?
" האמת היא, שעל פני השטח באמת אין זמן, אך בפנימיות העניינים- הכל בחיים אלו סדרי עדיפויות, ואם רוצים- אפשר להספיק הכל, אך בד בבד חשוב גם להקשיב לצרכי הבית. לעיתים אני מרגישה- כמו לוליין, היא צוחקת, "אבל כשהתאפשר לי להצטרף ככתבת וידאו, לא הצלחתי לוותר על הזכות. אני חוזרת בתשובה, עשיתי את התהליך בתקופת היותי בצבא, ומאז אני ממש מחפשת הזדמנויות לחזק את עם ישראל ולהתחזק בעצמי. האפשרות לפגוש מידי שבוע נשים מעניינות ולהעביר את התכנים שלהן בתכנית וידאו – פשוט קסמה לי. בנוסף, אני מאוד אוהבת להכיר אנשים חדשים ולגלות תובנות. כשנכנסתי לתפקיד ידעתי שאני הולכת להקדיש למענו את היום החופשי שלי, ועשיתי זאת באמת בשמחה ובהתרגשות. כשאני יוצאת לצילומים אני חושבת תמיד: 'אולי הסיפור הזה יעזור לעוד מישהי שצופה בנו בבית?' ומרגישה שזו ממש שליחות".
ואילו הדס הגיעה לתחום הישר מעולם העיתונות."כבר למעלה מ-15 שנים שאני כותבת בעיתונות החרדית, אבל תמיד הייתי מאחורי הקלעים. גם בתכנים של אתר הידברות אני שותפה כבר לא מעט שנים ועוסקת בעיקר בכתיבה ועריכה של כתבות באתר.
שמלת כלה ב-30 שקלים: ראיון וידיאו עם יוזמת גמ"ח הבוטיק הראשון מסוגו
"כשהוצע לי להשתתף בכתבות הווידאו הייתי מעט נבוכה", היא מודה. "מצד אחד הרעיון משך אותי – תמיד חשבתי בליבי כמה חבל שאיני יכולה להשמיע את האנשים שאני מראיינת, ולהעביר לקוראים את הקול ואת הצליל, והנה – כעת נוצרה הזדמנות. מצד שני – קצת התביישתי. אני אמנם עיתונאית ותיקה, אך לא רואה את עצמי כאשת תקשורת שנעמדת מול המצלמות. לבסוף החלטתי לעשות פיילוט, אחר כך הגיע עוד פיילוט ועוד אחד".
ואז גילית שזה לא נורא כל כך?
"דווקא הגעתי למסקנה אחרת", מפתיעה הדס, "אחרי שצילמנו כמה סרטונים הבנתי שבכלל לא משנה מה אני מרגישה, מהסיבה הפשוטה - אני לא העיקר בכתבה. הכתבות שאני מגישה עוסקות בנשים כל כך מדהימות, שמביאות סיפורי חיים מעוררי השראה – הן העיקר, ואילו אני נדרשת אמנם לשאול את השאלות הנכונות ולאפשר להן להביע את עצמן, אבל אני בסך הכל רקע. ברגע שהבנתי את הדברים הרגשתי שלמה יותר עם עצמי ומאושרת בשליחות שלי".
מגוון של תכניות
לכל אחד מכם יש תכנית אחרת באתר, תוכלו לספר לנו על כך?
מורן: "התוכנית שלי נקראת 'לא מובן מאליו', ואני נפגשת בה עם נשים שבאמת לא מובנות מאליהן. חלקן עברו ניסיונות, חלקן חוו חוויות מיוחדות ויש כאלו שמתמודדות עם אתגרים בחיים. אני מנסה לשמוע מהן בעיקר על התובנות שיש להן, ולהעביר אותן הלאה".
הדס: "לתוכנית שלי קראנו 'הדס מחפשת תשובות'. בכל שבוע אני פוגשת נשים ברחבי הארץ שמעניקות לנו תשובות על החיים, בכל תחום שהוא ובכל נושא, ממגוון רחב של גילאים ומכל סוגי האוכלוסייה".
אפי: "המטרה בתכנית 'איפה אפי' היא לסקר את האווירה החרדית, אך רק ממקום טוב ושמח. כששוחחתי בתחילה עם דודו כהן, העורך הראשי של האתר, שמעתי ממנו את הטענה שנראה שהציבור הכללי ניזון דרך התקשורת ושומע כל הזמן על החרדים בהקשרים שליליים. דודו ביקש: 'בוא נאפשר לאנשים להציץ לתוך החיים של העולם החרדי מהזווית החיובית שלו, נראה להם את השמחה של העולם החרדי. רצינו להעביר את המסר שיש סיפור שנמצא מאחורי כמעט מיליון האנשים החרדים שמתגוררים במדינת ישראל".
"איפה אפי?": אפי לומד לבשל ארוחת גורמה, מבלי לוותר על שניצל תירס
התכנית 'איפה אפי' בנויה לדבריו בעיקר על אלתור וזרימה. "יוסי שוהם, שהוא המפיק העיקרי של התכנית, דואג בכל שבוע לרעיונות חדשים – החל בביקור ברפת של בית חילקיה, עבור בטשולנטיה בירושלים ועד להילולה אצל רבי מאיר בעל הנס. אנו יוצאים אל השטח, פוגשים אנשים, ופשוט חיים את החיים".
אתם מתכננים מראש איך ייראה הריאיון?
"יש תכנית מקורית בנוגע למה שהולכים לומר, אבל בסופו של דבר זה אף פעם לא יוצא לפי התכנית המדויקת".
עודד, בשונה מאפי, מביא דווקא את הצד הרציני: "בכל שבוע אני מצטלם לשני פרקים בתכנית 'עודד בדרכים', כשהמטרה היא להציג את הפנים היפות של החברה בארץ. אני עוסק בנושאי דת, רוח, חסד, חזרה בתשובה, אמנות, או כל דבר אחר. המטרה היא באמת לחצות את הארץ לאורכה ולרוחבה ולהביא את הגיוון היפה של האוכלוסייה.
"המפיק של התכנית שלי הוא שלום גבאי המוכשר. הוא זה שבדרך כלל מאתר את הסיפורים החזקים, ויחד אנו בודקים מה יכול להיות רלוונטי ביותר לתקופה זו. בנוסף יש לנו מטרה להביא סיפורים מעוררי השראה – לתת זווית חיובית על העם שלנו בתוך בליל התקשורת רוויית המתחים והפסימיות. אנחנו רוצים לראות את הזווית החיובית והטובה בעם".
חזקי בן ה-11.5: "הסיפוק שלי הוא לא שאני מפורסם - אלא שאני מחזק אנשים"
חוויות מן השטח
במסגרת עבודתכם המרתקת, אתם נתקלים בוודאי בסיפורים מיוחדים. תוכלו לשתף אותנו בהם?
מורן נזכרת בהתרגשות: "ראיינתי את הזמרת ריקה רזאל, והדבר שהכי הדהים אותי היה הספונטאניות שלה. באמצע הריאיון היא פתאום הציעה לי ללכת להורים שלה. הגענו אליהם בלי שום התרעה, והם אירחו אותנו במאור פנים ובכזו שמחה. לפתע אבא שלה שלף כלי נגינה והם נגנו ביחד. הרגשתי אורות והשילוב שלהם היה חוויה מוזיקלית נדירה. אני אישית אוהבת מאוד חיבורים משפחתיים, וכאן זה גם חבר להרכב מוזיקלי מדהים ואף רוחני הייתי אומרת ".
אפי: "כל יום צילום שלנו הוא חוויה בפני עצמה. כשהצטרפתי למשל לארגון 'השומרים' בבני ברק הרגשתי שאני מגיע לתוך סיטואציה הזויה – נכנסנו לבית וגילינו קבוצת אנשים מפוחדת, הרגשתי כמו במשחק ילדים של שוטרים וגנבים.
"שבוע אחר כך יצאנו לאכול בטשולנטיה במאה שערים בליל שישי. מה שלא לקחנו בחשבון זה את הכמויות העצומות של האנשים שיהיו שם. אמנם לא כולם נראו במצלמה, אבל היו מאחורינו מאות בחורים, ואני לא מגזים, כולם צפו בהצגה בחינם. בשלב מסוים פשוט נעלנו את הדלתות והמפיק שלנו היה צריך לשמור על כולם שלא יידחפו ולא ירעישו. היינו צריכים להילחם קשות כדי לשמור על שקט".
עודד: "אצלי נצרב הזיכרון של הריאיון עם האחים של איציק סעידיאן – החייל שנפצע אנושות מהצתה, לאחר שסבל מפוסט טראומה, ובמשך ימים ארוכים נלחמו על חייו. אחיו המקסימים נלחמו עבורו כמו אריות והצליחו לאחד את כל עם ישראל בתקווה ובתפילות".
טרור הטיקטוק: עודד הרוש בראיונות מרתקים במוקד הבוער במדינה - שער שכם
ואילו הדס נזכרת בסיפור מרגש במיוחד: "במסגרת אחד הסרטונים שצילמנו בתחילת הדרך הגענו לגן ילדים של חינוך מיוחד. המטרה הייתה בכלל לצלם את הגננת, היינו עסוקים וטרודים בכך, ופתאום אחת הילדות קמה וזינקה אליי בחיבוק ממיס לב, תוך כדי שהיא קוראת: 'איזה כיף שבאת לשחק איתי!' באותו רגע ביקשתי לעצור את הצילומים, ופשוט ישבתי ושיחקתי עם הילדה המתוקה. הרגשתי שאי אפשר אחרת".
קשיים, אתגרים ושאיפות
בואו נדבר רגע על הקשיים - מה הקושי העיקרי שלכם בעבודה על הסרטונים?
מורן: " כפי שציינתי אני באה מתחום ההוראה, שהוא מאוד מסודר וצפוי, יש לך מערכת מסודרת ולכאורה את יכולה לדעת גם מה יקרה בעוד חודשיים. כל זה היה נכון עד לתקופת הקורונה, ששם- כל רגע לימד אותנו מהו ביטחון בה' , ועדיין בימי הצילום, הדברים עובדים קצת אחרת - את מתכננת משהו אחד, אך ברגע האחרון הדברים משתנים. חשבת לצלם במיקום מסוים, ובסוף עוברים למיקום אחר, חשבת לראיין מישהי, ואף קבעת איתה וברגע האחרון צריכים לשנות. את חייבת לדעת לזרום, לא רק רגע אחד לפני, אלא באותו הרגע ממש". עודד: "כשאני נמצא בשטח עם המרואיינים אני מרגיש פספוס, כי אני יודע כמה חומר מעניין יש להם, שאני לא יכול ולעולם לא אוכל להעביר דרך המסך, ולא משנה כמה מצלמות יהיו לי. האתגר הגדול הוא לצמצם את הפער הזה, כדי שהצופה יחווה את מקסימום החיבור לדברים שאנחנו חווינו בשטח. אבל עדיין, לפעמים אני יוצא בתחושת החמצה. לצערי זה חלק בלתי נפרד מהמקצוע".
לאפי יש קושי מסוג אחר: "מיום ליום אני מגלה עד כמה שקשה לי לצאת לרחוב. אנשים מזהים אותי ובתוך זמן קצר אני מוצא את עצמי מוקף. זה רודף אחרי לכל מקום".
לרגע הוא מרצין, ואז מוסיף: "אבל הקושי האמתי הוא כמובן בימי הצילום עצמם. הצופים רואים סרטון מהנה של חמש דקות, אך לא יודעים שמאחוריו עומדות שעות ארוכות של צילומים. לפעמים אנו מצלמים שמונה שעות רק בשביל סרטון אחד, ולא פעם חוזרים בשעה 12 בלילה, אחרי שצילמנו בקצה השני של הארץ".
הדס: "אם מישהו היה רואה את רשימת הרעיונות שנגנזת כאן מידי שבוע, הוא היה מתייאש מראש. לא קל לי בכלל לוותר על רעיונות שאני מציעה ושאינם עוברים את הבקרה המחמירה של הידברות. מצד שני אני יודעת שזהו בדיוק היופי באתר שלנו. זה מה שהופך אותו לאתר שמקובל על כל כך הרבה זרמים וציבורים שונים. כשאני פוגשת נשים שמספרות לי שהן 'רואות רק הידברות', הלב מתרחב".
אמא הציעה לנו להתחתן: אביחי וקרן בעלי תסמונת דאון, חולקים סודות בראיון וידיאו מרגש
האם יש משהו שלעולם לא תסכימו להצטלם אליו?
מורן: " פחות אשמח להצטלם לסרטונים חסרי משמעות, אני לא רואה בכך עניין. מה שמעניין אותי זה להוסיף משמעות לכל סרטון".
הדס: "לעולם לא אסכים לראיין אישה שאינה בטוחה ב-100% שהיא רוצה לשתף אותנו בסיפור חייה. במצבים שאני מזהה התלבטות - אני מיד מרפה".
עודד: "לא אצטלם לדברים שיש בהם חשש לחילול השם".
אפי: "לא אצטלם על חשבון הבית והאישה, אלו ערכים שנמצאים אצלי במקום ראשון".
יש מישהו שהייתם שואפים לראיין ועוד לא הצלחתם?
אפי: "עקרונית אין משהו שרציתי ולא צילמתי. מבחינתי השמיים הם הגבול".
מורן: "הייתי רוצה מאוד לראיין נשים עצמתיות, כל אחת בתחומה".
הדס: "הייתי רוצה לראיין נשים מעבר לים. יש לי חלום לנסוע ברחבי העולם ולשמוע מנשים מגוונות על חייהן וסיפוריהן. גם הצילומים בוודאי יהיו מדהימים".
עודד: "מעניין אותי להגיע לאנשים פשוטים ורגילים, שאינם מגיעים לכותרות, אך בכל זאת עושים דברים מיוחדים. את האנשים האלו שאינם נחשבים לסלב, וגם אין להם עמודי פייסבוק ואלפי עוקבים – אותם בדיוק הייתי רוצה לחשוף".