"הקליפ ’קידוש’ הצליח דווקא בגלל האותנטיות שלו": חברי מקהלת ’מלכות’ משתפים

קשה לשכוח אירוע משמעותי כל כך כמו הופעה מוזיקלית ראשונה לפני רבבות בני אדם. פנחס ביכלר, מייסד מקהלת 'מלכות' והמנצח שלה, מתאר את האירוע הראשון שהפיק, טקס סיום הש"ס הקודם, שנערך לפני 9 שנים. היה זה האירוע המשמעותי הראשון אותו ניהל מהבחינה המוזיקלית וגם ההופעה שהניחה את אבן הפינה למקהלת 'מלכות' המפורסמת. פנחס ביכלר, אז מוזיקאי חובב ועיתונאי צעיר, התבקש להנחות את הטקס הגדול. למן הרגע הראשון הבין כי מדובר באירוע גדול מאוד, אולי אפילו גדול עליו. "הייתי אחראי על כל המוזיקה בטקס, החל מגיבוש צוות הזמרים ועד הניצוח בפועל. קשה להסביר את החשש והלחצים עמם התמודדתי באותם ימים וגם במהלך ההופעה עצמה. זה היה קשה, מורכב ולא פשוט, אפילו לקחתי כדורי אקמול בימים שלפני כדי שאצליח לתפקד, אבל זו הייתה הפריצה המשמעותית הראשונה שבישרה על הקמתה של 'מלכות' לימים".

ביכלר, מייסד ומנצח מקהלת 'מלכות', חסיד סדיגורא, גדל בבית שבו המוזיקה הייתה חלק מההוויה. "אבי משמש כבעל תפילה, ותמיד נשמעה בבית מוזיקה", הוא מספר. גם סעודות השבת בביתו היו שונות מכל בית אחר, בפן המוזיקלי שלהם. "שרנו המון בסעודות שבת", הוא נזכר בגעגוע. אבל כל זה לא הוביל למהפך הגדול של חייו, אלא דווקא החלטה שהתקבלה בניגוד לדעתו. היה זה זמן קצר לאחר חג פסח בהיותו ילד צעיר, הוריו התלבטו אז מה לקנות לילדים כמתנה לאפיקומן וההחלטה נפלה על אורגן. פנחס, אז בן 11, לא אהב במיוחד את הרעיון. "התחשק לי יותר צעצועים, פחות כלי נגינה, אבל לאחר שהאורגן הגיע הביתה הפכתי להיות המשתמש העיקרי שלו. במשך הזמן למדתי את הקלידים ואת הצלילים השונים לבדי, ומשם הכול היסטוריה".

"ההצלחות הם פרי כשלונותי"

כנער צעיר, ביכלר היה מאזין במשך שעות ארוכות למוזיקה ולומד את כל הניואנסים. "במיוחד עניין אותי הופעות של מקהלות", הוא מספר. "עם הזמן התחלתי להלחין שירים עבור החסידות שלי – סדיגורא, כשאני מתבסס על גדולי הזמר החרדי דאז, מונה, בריסק והרטמן". ביכלר המשיך להעמיק את ידיעתו בתחום המוזיקלי כשאת יסודות המוזיקה הוא לומד ממספר אמנים בולטים במגזר החרדי. "את החלק הקולי למדתי מבריסק, מונה ודודי קאליש, ואת החלק ההפקתי בניתי על בסיס דרכם של יוסי גיל ויוסף משה כהנא. בהמשך נכנס ביכלר לעולם העיתונות והחל לכתוב על מוזיקה בעיתון 'המבשר'. כל זה לא הכין אותו להצעה הקוסמת שהופנתה אליו במפתיע, ובה הוצע לו לנהל את אירוע סיום הש"ס המרכזי.

פנחס ביכלר (צילום: באדיבות המצולמים)

למרות הזמן שחלף, ביכלר לא מתקשה להיזכר בימים הללו, "זה היה אירוע גדול בכל קנה מידה. ביצעתי המון חזרות לפני שהוא החל; שיננתי את החומר ימים ארוכים, ובין לבין הייתי צריך לבחור את האנשים המתאימים ולתמרן ביניהם, כאשר מעל הכול ריחפו הדריכות והמתח, מתוך הבנה שאין מדובר כאן באירוע רגיל". עבודתו בעיתון 'המבשר' איפשרה לו לגייס את הזמרים המתאימים מכל חסידות, לאור הקשר שניהל עם המקהלות בחסידויות השונות. לאחר מאמצים רבים הוא הצליח להרכיב לבסוף מקהלה איכותית המורכבת מעשרות נגנים.

ואז הגיע הרגע הגדול, בהשתתפותם של גדולי ישראל דאז: הגרי"ש אליישיב זצ"ל, האדמו"ר מערלוי, הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, אדמו"רים ורבנים מכל החוגים, ואל מול קהל בן כ-15 אלף איש, פתחו חברי המקהלה בשירה לעיני אלפי צופים במקום ועוד רבבות בכל רחבי הארץ והעולם שצפו מרחוק באירוע דרך מוקדי שידור מיוחדים. באותם רגעים התברר לביכלר שהמאמץ היה שווה. "הכול עבר בצורה טובה מאוד, לא היו טעויות או כישלונות משמעותיים, ואפשר בהחלט לומר שלמרות חוסר הניסיון - צלחתי את האירוע בשלום", הוא אומר.

במבט לאחור, היו דברים שהיית משנה באירוע ההוא?

"זו שאלה שנשאלת על פרויקטים רבים שהובלנו בסייעתא דשמיא, בין אם אלו אלבומים, קליפים או סתם הופעות. התשובה לכך היא חד משמעית, במבט לאחור הייתי משנה הרבה מאוד דברים, גם את השיר הראשון וגם את הביצוע הראשון שמטבע הדברים לא הייתי עושה כיום עם הניסיון וההבנה שהתפתחה, אך דווקא לכן זה היופי בתהליך הזה, חלק מההתפתחות היא להסתכל אחורה ולראות את ההתקדמות הגדולה שרשמנו, וכן, זכותנו לא להיות מושלמים בתחילה. יש אימרה שאני מאוד מזדהה עמה שאומרת: "ההצלחות שלנו הם פרי הצלחתנו ופרי כישלונותינו".

אירוע סיום הש"ס האחרון שהתקיים בארנה כבר היה שונה לגמרי. תשע שנים אחרי, עם שמות שלא היו מוכרים אז לפני תשע שנים וגם כאלו 'שנחשפו' על ידי מקהלת 'מלכות' שהוקמה מאז על ידי ביכלר, האירוע האחרון התנהל בצורה שונה לחלוטין, "ממוסד בהרבה", כלשונו של ביכלר, "עבורי הייתה זו סגירת מעגל מרגשת", הוא מציין.

כיצד הוקמה מקהלת 'מלכות'?

"באותם ימים בהם עבדתי על הפקת המקהלה לקראת סיום הש"ס, הבנתי שאין מענה בדמות מקהלה בתחום המוזיקה היהודית. היו גם אז מקהלות אומנם, אך אלו היו של חסידויות מסוימות, כמו המקהלות של בעלזא ונדבורנא, אבל לא הייתה מקהלה מסחרית שפונה לכולם. לאחר שהבנתי אז החלטתי לפעול. בתקופה שלאחר סיום הש"ס התחלתי לרכז אנשים שפגשתי במסגרת הפקות שעשיתי באולפנים, בהם האחים ויינברגר והאחים ויזל, ולאחר זמן מה החלום קרם עור וגידים, ומקהלת 'מלכות' הוקמה".

נתקלתם בקשיי התחלה באותם ימים?

"במהלך התקופה הראשונה התמודדנו עם קושי בעיקר סביב העובדה שעולם המקהלות לא היה מוכר אז בארץ. הצורך שלי היה אז לא רק להכניס את מקהלת 'מלכות' לשוק, אלא להכניס למודעות בישראל מוצר חדש לגמרי: את כל עולם המקהלות. עד הקמת 'מלכות', אנשים היו מזמינים תזמורת גדולה עם זמר אחד או שניים, אבל לא הייתה כל מודעות למקהלה מאורגנת. בכינוס הראשון של 'מלכות' דנו על כך ואמרתי לחברים: 'זה לא שאנו פותחים חנות נוספת, כמו לדוגמה, חנות נעליים שיש ממנה רבות, אלא מכניסים לשוק מוצר חדש לגמרי'. אמר לי אז מוישי רוט מהמנגנים, שיהיו הרבה אנשים שיתפרנסו בזכותי, לאחר שעולם המקהלות יצבור תאוצה, כפי שאכן קרה לימים".

לדברי ביכלר קשיי ההתחלה התבטאו גם בפן המעשי, על הבמה. "אני זוכר כל מיני סיטואציות מביכות על הבמה כאשר מוזיקאים לא ידעו כיצד צריך לפעול במקהלה, ואם היום ברור שהקלידן צריך לנגן פתיח, ואז הזמר שר ולאחר מכן מסיים את השיר הסקסופון לדוגמה, בעבר היו המון רגעים של מבוכה, של חוסר תיאום ושל חוסר ידע. אבל כעת כבר אפשר לומר שזה שייך להיסטוריה".

"הקמתן של מקהלות נוספות רק מלמדת על גודל ההצלחה"

פנחס ביכלר גאה לא רק במקהלת 'מלכות' שייסד, אלא גם במקהלות הבאות שצמחו בארץ לאחר הקמתה. "זה מצביע על ההצלחה הגדולה של 'מלכות', וגם מגביר על הדרך את המודעות בציבור לעולם המקהלות, בדומה לכך שכל פרסום של חברת עוגיות מוסיף למודעות הציבורית לרכישת ואכילת עוגיות, כך גם במקרה זה".

ואכן, ביכלר מצביע על כך שהמודעות לתחום המקהלות הפכה להיות רחבה במיוחד. "היום כל אדם שיכול להרשות לעצמו את הדבר מבחינה כלכלית, מזמין מקהלה לשמחות שונות, בין אם זו חתונה או שבע ברכות. המצב הזה בולט אף יותר באירועים גדולים ובדינרים, שם לא ניתן למצוא אירוע שאינו כולל מקהלה". ביכלר מוסיף ומציין כי בארה"ב המצב שונה לחלוטין. "שם המודעות לעולם המקהלות קיימת זה שנים ארוכות, וגם הפעילות של המקהלות בחו"ל נרחבת יותר, עם 15-20 הזמנות למקהלות מדי ערב".

מתי הבנת שמקהלת 'מלכות' הפכה לשם דבר?

"האירוע שבו הבנו שאנו 'על המפה', הייתה בטקס יום ההולדת שנערך ליוסי גיל לפני חמש שנים. ערכנו באותו יום ערב מחווה למפיק הוותיק. אל הטקס הגיעו מוזיקאים ואוהדים רבים, ומשם יצא הקליפ המפורסם של 'זכור 12 שבטים'. זה היה המפץ הגדול, והרגע שבו הבנו שאנו קיימים על מפת המוזיקה. עד אז זה פחות היה כלפי חוץ, בתקשורת וברחוב, וזה היה הרגע שבו כל מפיקי האירועים והאנשים שעובדים בתחום הבינו שאנו שחקנים חשובים בתחום. מאז באמת המון מפיקים פתחו את הראש והבינו שמקהלה באירוע זה דבר שמוסיף רבות".

בתקופה האחרונה כבשתם גם את המקום הראשון בתחום ההפקות, עם קליפים מושקעים במיוחד.

"בעבר קליפים כמעט ולא היו בנמצא", מציין ביכלר. "המוטו שלי בתחום אומר שקליפים הם הדבר הכי חזק שיש היום, כך אתה מנגיש לציבור את המוזיקה גם דרך הראייה ובכך מוסיף רבות לחוויה המוזיקלית, כפי שכתוב במעמד הר סיני 'רואים את הקולות' – באמצעות הקליפ אפשר פשוט לראות את מה ששומעים.

"אך נדמה לי כי הדבר שהביא את 'מלכות' למקום הראשון בתחום", מעריך ביכלר, "זו העובדה שלא התפזרנו לכל מיני מקומות ולוקיישנים רחוקים, אלא הבאנו אל הציבור דווקא את התיעוד היהודי-אותנטי. במסגרת זאת, לא ביצענו קליפים בחוף הים; במטוסים או על הר נידח אי שם במזרח הרחוק, אלא הבאנו את האירועים מהחיים היהודיים עצמם, מהחוויות שכל אחד עובר ומכיר".

ואי אפשר בלי להתייחס לקליפ המדובר 'קידוש', אתה יכול לספר על מאחורי הקלעים של הכנתו?

"זה התחיל עם הקליפ 'שלום זכר'", משיב ביכלר. "אנשים לא גמרו לדבר על זה, וזה פרט מעניין כי 'שלום זכר' היה קליפ 'פשוט' יחסית, עם לוקיישן אחד בלבד. לאחר מכן החלטנו לבצע את 'קידוש', ואז מטבע הדברים עלו חששות כבדים האם נצליח לשחזר את ההצלחה הגדולה של 'שלום זכר'. לכן, בין היתר, ל'קידוש' בניגוד ל'שלום זכר' הזמנו אנשים רבים יותר, כמו לדוגמה, דמויות מעניינות של כמה מזקני ירושלים, אך גם ב'קידוש' שמרנו על הרמה האותנטית של הקליפ. את 'קידוש' צילמנו בבית כנסת עתיק, וגם זה היה אחד מהדברים שכבשו את הציבור.

קידוש מקהלת מלכות

"ההצלחה של 'קידוש' הייתה מסחררת", אומר ביכלר, "אנשים ברחוב לא הפסיקו לדבר על זה, והקליפ הופץ בכל רחבי העולם היהודי. עד-כדי-כך זכה הקליפ לתהודה בארץ ובעולם, שהיה אדם אחד שהזמין אותנו לשיר בשבת בארה"ב רק כדי שנחזור על זמירות השבת והניגונים הללו שנוגנו בקליפ".

אל השיחה מצטרף יענקי לוינגר מחברי המקהלה, שמוסיף: "כל קליפ שאתה רואה זה שעות רבות של צילום, וגם של השקעה פיזית וכספית, אך בזכות הניסיון הרב שכבר יש לנו, אנו יכולים לצלם את הקליפים בתוך זמן קצר יחסית, כמעט בלי לבצע תיקונים במקום. אבל עדיין יש השקעה גדולה מאוד בקליפ", הוא מציין. "קידוש עצמו", הוא מוסיף, "צולם במשך יום שלם, כאשר לפני הצהריים הסריטו את האמנים באור יום, ואחר הצהריים פינו את הבית כנסת, ושמו מסביב תאורה כדי שזה ייראה כאילו יש אור יום בחוץ".

זמר נוסף במקהלה, מיכאל וינברגר, מספר כי ההשתתפות בקליפ הייתה חוויה של ממש. "ההרגשה הייתה כאילו אנו באמת נמצאים בחגיגת קידוש בבית הכנסת".

מיכאל וינברגר

האם אתה רואה שליחות בעבודתך בעולם הנגינה?

 "ראשית כל איני מתיימר להיות מאלו שאומרים שכל מעשיהם הם שליחות בלבד", אומר ביכלר. "השירה היא עבודה ככל עבודה אחרת, אולם במציאות העבודה הזו היא גם שליחות גדולה. אני יודע שבאמצעות שירתנו אנו מעודדים יהודים רבים, קיבלתי טלפונים מבתי חולים בעיקר לאחר האירועים הקשים שהתרחשו לאחרונה, במירון ובקרלין. אנשים התקשרו אלי אז ואמרו לי שהמוזיקה הזו החייתה את נפשם".

ואולי הסיפור שהכי מרגש את המנצח הוותיק הוא זה של צעיר שחזר בשאלה, אשר פנה אליו לאחר פרסום הקליפ 'קידוש' וסיפר לו כי במרוצת השנים עזב את כל הערכים עליהם חונך, אך הודה כי דבר אחד נותר בו מהעבר, וזה הגעגוע לרוגע של סעודת השבת בבית הוריו ולניגוני הזמירות סביב השולחן. "השירה הזו החזירה אותי אחורה לאותם ימים רחוקים, ועוררה בי געגועים עזים למקום שבו הייתי אז, ולדרך התורה והיהדות", סיפר הנער לביכלר שאומר ברגש כי שיחת טלפון מעין זו היא התמריץ הגדול ביותר ליצירה הבאה עליה הוא בוודאי שוקד בימים אלו.

"אנשים ניגשים אלי בכל מקום שאני הולך"

חברי מקהלת 'מלכות' הפכו מזמן לאנשים ציבוריים, כך לפחות הם מרגישים. יענקי לוינגער, 28, שהוא אחד הזמרים הוותיקים במקהלה וגם מנהל מקהלת הילדים חסידימלך מספר על יחס אוהד שמופגן כלפי חברי מקהלת 'מלכות' ברחוב – "ניגשים אלי לכל מקום שאני מגיע", וגם לחידוש נוסף שייבאה המקהלה לארץ: מקהלת הילדים חסידימלך: "הקמנו דבר שלא היה בארץ עד אז – מקהלת ילדים העוסקת בשירה יהודית טהורה.

לוינגער עם מקהלת הילדים של מלכות

לוינגער היה שר כבר כילד על במות קטנות במשפחה, בישיבה ובחסידות. את 'גילויו' הוא חייב לזמר והיוצר דודי קאליש שהחליט לבחור בו כאשר חיפש 'ילד פלא'. "מאז התחלתי לעלות על במות", מספר לוינגער.

האם אין סיכון בעלייה של ילד צעיר על במה?

"אני", הוא משיב, "ניפצתי את המיתוס הזה שילד ששר עלול ליפול מכך. לדעתי, אם חושפים את הילד בצורה מבוקרת ועצמאית זה יכול לתת המון לילד, ובמקרה אני מלמד בתלמוד תורה, ואני רואה בפועל שכאשר נותנים לילדים להציג את כישרונותיהם – זה רק מועיל להם. ובזה אני מתמקד בחוג השירה שלי שכולל למעלה ממאה ילדים, מירושלים ועד אשדוד, שגם לומדים מוזיקה, וגם בונים את אישיותם על הדרך".

לדברי לוינגער, בניית הנפש של הילדים ניכרת גם בילדים שאינם יודעים לשיר. על הרקע האמור הוא מספר על הורים ששלחו אליו את בנם במטרה לאמנו בתחום המוזיקלי, אך הוא הציע להם לשלוח אותו לחוגים אחרים בנימוק שאינו מתאים לתחום השירה, אך הוריו של הילד אמרו לו כי הדבר מקדם את בנם מהבחינה הנפשית, ורק בגלל זה כדאי מבחינתם להותירו בחוג השירה".

 מיכאל וינברגר, 37, חסיד דושינסקיא, מלווה גם הוא את מקהלת 'מלכות' כברת דרך ארוכה כאחד מעמודי התווך בין חברי המקהלה. "המשפחה שלי מופיעה דרך קבע באירועים של החסידות, ואני לא זוכר את עצמי בלי לשיר באירועי החסידות", הוא מספר.

את פנחס ביכלר פגש וינברגר במסגרת הופעתו באולפן, ומאז השניים צועדים יחדיו. הוא מציין כי ההופעה המרגשת והחשובה ביותר בה השתתף הייתה של סיום הש"ס. "כשאתה נמצא שם במקום ושר לעיני האלפים אתה רואה את העוצמה ואת הכוח של התורה, וזה סוחף אותך. בזכות האירוע הזה הצטרפתי גם אני למסגרת 'הדף היומי' שאני אוחז בה עד היום, ברוך השם".