מה גורם להיווצרות של פטריות בגוף?

הקנדידה היא פטריית שמר חד תאית, אשר נמצאת באופן קבוע בגוף האדם, כחלק מהפלורה הטבעית של המעיים (יש כאלה שגורסים אחרת). ידועים סוגים רבים של קנדידה. פטריית הקנדידה המוכרת והנפוצה ביותר היא הסוג שנקרא קנדידה אלביקנס. התפקיד העיקרי של הקנדידה בחייו של אדם בריא הוא לפרק שאריות של מזון רקוב שלא עוכל. כאשר האדם נפטר, ממלאת הקנדידה תפקיד חשוב בתהליך פירוק התאים המתים. הקנדידה מצויה באוויר ובכל מקום כמעט. היא מתרבה בתנאים של לחות, אוויר, מזון וחום (הכי אידיאלי בשבילה זו טמפרטורת הגוף שלנו), והיא ניזונה מסוכרים (פחמימות). בחוסר איזון, הקנדידה טווה קורים במעי, מחוררת אותו (חורים זעירים) וכל הרעלים שהיא מפרישה, וחלבונים לא מעוכלים מהמזון, מגיעים לדם ולאיברים השונים. כך הם עלולים לגרום לנו למחלות שונות ולפחות ל-100 סימפטומים שונים בגוף, כגון נזלות כרוניות, אלרגיות, כאבי ראש, בעיות בעיכול, בעור ובפרקים, נדודי שינה, השמנה, מצבי רוח משתנים ועוד. על מנת לאזן את הקנדידה בגוף, רצוי לעשות שינוי בתפריט היומי ובאורח החיים.

בריפוי טבעי למיגור הקנדידה אנו לא נלחמים בה או הורגים אותה, אלא מאפשרים לגוף תנאי מחייה נוחים פחות עבורה (כמו הורדת סוכרים לתקופה) ובכך היא מתמעטת וחוזרת לגודלה הנכון, על מנת שתועיל לתהליכים שונים במעי ולא תזיק.

בדיאטות שונות למיגור הקנדידה ממליצים להימנע לחלוטין משמרים ומפחמימות ריקות, על מנת לא לעודד את התפתחותה. חשוב להבין שהשמרים עצמם אינם אלה שמחמירים את פטריית הקנדידה. הם אמנם עלולים לגרום לתופעות של גזים במערכת העיכול, במיוחד אם תהליך ההתפחה או האפייה לא הושלם, או שכמות השמרים אינה פרופורציונלית לכמות הבצק, כי אז השמרים ממשיכים לתסוס גם בבטן. אך מה שמחמיר את מצב הקנדידה בד"כ, הוא צריכת פחמימות לא מלאות (סוכרים) בכמות גדולה, ו/או מתח.

דבר נוסף, חשוב לא פחות מהשפעת הסוכרים על שגשוג הקנדידה, הוא הגלוטן שבקמח, שמאפשר למבנה הבצק להישאר יציב ומייעל את עבודת השמרים. זו אחת הסיבות לכך שברוב הלחמים משתמשים בזנים של קמח שאחוז הגלוטן שבהם גבוה יחסית.

זכרו: פחמימות + תוספת גלוטן + שמרים תעשייתיים = פטרייה משגשגת במעי, נפיחות וגזים ועוד הרבה מרעין בישין, כפי שציינו. המשך בכתבה הבאה, בעזרת ה'.

להזמנת חוגי בית בהשתתפות הנטורופתית רות ליאת פלץ (ללא עלות), חייגי 073-2221290