מה הקשר בין בלק למשה רבנו? ועוד דברים שלא ידעתם על פרשת בלק

א. "וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי" (כ"ב, ב'). מה היה הקשר המשפחתי בין בלק למשה רבנו?

חמיו של משה הוא יתרו, ובלק היה מבני בניו של יתרו (הזוהר הקדוש דף קצ"ז עמוד א').

ויש אומרים שבלק היה הבן של יתרו, ולפני שיתרו התגייר, קראו לו ציפור (חיד"א, "חומת אנך" אות א').

ב. "הִנֵּה הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם וַיְכַס אֶת עֵין הָאָרֶץ עַתָּה לְכָה קָבָה לִּי אֹתוֹ אוּלַי אוּכַל לְהִלָּחֶם בּוֹ וְגֵרַשְׁתִּיו" (כ"ב, י"א). מדוע בלק הזכיר לשון ספק: "אוּלַי"? וכי לא בטוחה הצלחתו של בלעם?

כיוון שהוא רמז בכך לבלעם: "אל תאמר שלא כדאי לך לבוא היות ואולי לא תצליח במוטל עליך, שאפילו על הספק שתצליח אני מוכן לשלם לך!" (מהר"ם אלשיך).

ג. "וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרֵי בָלָק לְכוּ אֶל אַרְצְכֶם כִּי מֵאֵן ה' לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם" (כ"ב, י"ג). מדוע בלק קם בבוקר ואמר לשרי בלק ללכת מיד בחזרה לארצם?

כיוון שהוא היה צר עין, והוא מיהר לשלחם מוקדם, לפני שיגיע זמן האוכל ויצטרך לתת להם מִשֶׁלוֹ (אור החיים הקדוש).

ד. "וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ" (כ"ב, כ"ג). מדוע חרבו היתה שלופה?

כדי לרמוז לבלעם שסופו ליהרג בחרב (חיד"א, "נחל קדומים", כ"ג, ט').

ולמה דווקא בחרב?

1) לפי שאמר לאתון (כ"ב, כ"ט): "לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ" (ספר חסידים סימן תרס"ו).

2) לפי שכתוב שתכונותיהם של יעקב ועשיו הם: "הקול קול יעקב" (בראשית כ"ז, כ"ב) ליעקב, ו"על חרבך תחיה" (שם, מ') לעשיו. אם כן - כשאתה לוקח את תכונתו של יעקב ובא נגדי בדיבור, אף אני אקח את תכונתו של עשיו, ואבוא נגדך בחרב (במדבר רבה כ', י"ג).

ה. "וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל בִּלְעָם אֶל הַקִּיר וַיֹּסֶף לְהַכֹּתָהּ" (כ"ב, כ"ה). מדוע המלאך לא זז לימין או לשמאל?

כיוון שנגזר עליו לעבור דווקא באותה הדרך.

ולכן כשאדם מפחד פתאום, לפעמים זה מחמת שהוא נכנס למקום דריסת רגלי מלאכים או ש"דים (ספר חסידים סימן תתשמ"ו).

ומעניין לעניין – מה יעשה מי שהוא חולה או שרוי בפחד ודאגה?

ירחץ פניו ידיו ורגליו שלוש פעמים (ספר "ארחות ציון" של הרב הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א על ימי החול, כרך א' עמוד ק"כ).

ו. "וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים: וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ" (כ"ב, כ"ח – כ"ט). כיצד יכל בלעם לענות לאתון?! הרי הוא היה צריך להתעלף מיד מרוב פחד מכך שהיא מדברת?

גאוותו היתה כה גדולה, עד שהוא ענה לאתון מיד, והראה עצמו כאילו הוא כבר רגיל בזה ולא מתפעל מכך ("דרך שיחה" של מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א עמוד תמ"ד).