אני מתביישת לאכול ליד אנשים אחרים

אני בת 17, ומתביישת מאוד לאכול ליד אנשים זרים, וגם ליד חברות טובות. זה מציק ומטריד מאוד... אני לא אוכלת בביה"ס, מרגישה אי נוחות שאי אפשר להסביר אותה. אפשר להתגבר על זה? ואם כן, אשמח לדעת איך.

מרבית האנשים חווים אי נוחות מסוימת בסיטואציות חברתיות מאתגרות וחדשות, אך ביישנים מאוד עשויים להתקשות גם באינטראקציות יומיומיות, כאכילה בנוכחות אחרים, שיתוף בדעה נחרצת ועוד.

ביישנות נובעת משילוב בין נטייה מולדת, היבטים אישיותיים, דימוי עצמי נמוך, רמת חרדה גבוהה וכן הלאה.

התנסויות עבר שליליות באינטראקציות חברתיות עשויות גם הן להביא להתפתחות של ביישנות, מאחר שבמקרים אלו עשויה להירשם חוויה שלילית המקשה על כניסה ספונטנית ונינוחה לאינטראקציות נוספות.

כדי לטפל בביישנות יש לזהות את דפוסי החשיבה אשר הביאו להתפתחותה ולהתקבעות שלה. מרבית האנשים המתמודדים עם ביישנות מוגזמת נוטים להחזיק באמונות ובתפיסות שליליות לגבי אינטראקציות בין אישיות, באופן שהופך אותן למאיימות ומעוררות מבוכה. כך, למשל, רבים מהביישנים מניחים כי קיים סיכוי גדול שדבריהם ייענו בלגלוג / היעדר עניין / התעלמות, וכי יש סיכוי סביר שיביכו את עצמם ויגרמו לעצמם נזק חברתי. זיהוי הנחות מוגזמות ובלתי רציונליות אלו, אשר מתקיימות פעמים רבות ברובד לא מודע, מביא פעמים רבות להקלה וירידה בחרדה המתעוררת באינטראקציה. כמו כן, ביישנים רבים נוטים להימנע מאינטראקציות המעוררות מבוכה, ולכן מומלץ להתנסות באופן יזום בדיוק באינטראקציות אלו. התנסויות מסוג זה מאפשרות צבירה של חוויות אינטראקציה חיוביות, באופן שתורם להפחתת הביישנות.

ניתן להתנסות בתהליכים אלו של זיהוי דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים באופן עצמאי, אך אנשים רבים מתקשים לעשות זאת מאחר וביישנותם חזקה ומקשה עליהם להעז ולחשוף עצמם לאינטראקציות מאיימות. במקרים אלו מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי, אשר מאפשר עיבוד של הקשיים והקניית מיומנויות התמודדות עם הביישנות.

(אורלי סמירה, יועצת זוגית ופסיכותרפיסטית CBT)

* * *

רציתי לדעת מה דעתך על הכאת ילדים. מובן שאיני מתכוונת להכאות כואבות ואלימות, אני שואלת על מכות קלות מידי פעם, במקרה שהילד לא מקשיב לי.

כאשר את רוצה להכות תשאלי את עצמך, למה את עושה את זה?

את באמת חושבת שזה עוזר וחינוכי? או שפשוט עצם ההפחדה והכאב מונעים מהעולל הקטן להמשיך בהתנהגותו הלא טובה, וזה רק כלי עזר לשלוט במצב, וקצת להרגיע עצבים?

הרי כולנו, ההורים, יודעים שזה אולי יעזור עד גיל מסוים. אחר כך ההכאה כבר לא תהיה אפקטיבית, כי הילד יגדל, וזה לא יעזור לכלום... מטרת החינוך, או כל פעולה חינוכית, היא לעזור לילד לגדול, להטמיע ערכים וכו' ולא במטרה לשלוט בו ולסדר עניינים.

דבר נוסף - ישנם הרבה מאוד כלים חינוכיים שכדאי מאוד להשתמש בהם קודם השתמשות בחציית קו אדום, כלומר הכאה. בפרט אצל ילדים קטנים ורכים, שנמסים מכל מה שהורה מבקש או אומר להם.

ההבדל היחיד הוא הדרך והצורה שבה אנו, ההורים, נשתמש כדי לגרום לילדים לרצות להיות קרובים ושותפים.

(יוכי דנחי, יועצת חינוכית ותומכת רגשית לגננות ולאמהות)

* * *

יש לנו ילדה בת 8, חרדתית מאוד. כשהיתה קטנה, חוותה נטישה כשננעלה בטעות בבית למשך כמה דקות. מאז, בכל פעם שאני יוצאת מהבית, גם אם זה לכמה דקות, היא נתקפת בחרדה קשה ובפחד להישאר לבד, ומתקשרת אלי כל רגע, על מנת לוודא מתי אני חוזרת. איך ניתן לעזור לה להתגבר על פחד זה?

לעיתים ילדים חווים חרדת נטישה יותר ממבוגרים, כיוון שלא תמיד יש להם המודעות של משהו שהוא זמני. ודאי שהבת שלך, שחוותה מעין נטישה כשהיתה קטנה, תחווה פחד עצום בכל פעם שהדלת נסגרת, והיא בתוך הבית. זה מחזיר אותה לתחושת הפחד שחוותה. עליכם, ההורים, לעזור לה עם זה. כיצד? בתהליך מדורג, בהתאם לקצב שלה. לשבת ולהסביר לה את מה שקרה כשהיתה קטנה. להסביר שזה קרה בטעות, ושלא היתה לכם שום כוונה להשאיר אותה לבד לרגע. כמו כן, להסביר לה שהפחדים שהיא מרגישה כיום קורים בגלל אותה תקרית, והכי חשוב, להסביר לה שאתם רוצים לעזור לה להיפטר מהפחדים. לבצע איתה שורה של תרגילים, לדוגמה, להודיע לה שאתם עומדים מאחורי הדלת למשך כמה שניות, ולדבר איתה מעבר לדלת, כדי שהיא תדע שאתם שם. לאחר מכן לעשות זאת למשך כמה דקות, וכן הלאה, עד שתצבור ביטחון. כל זאת, כמובן, בנוסף לטיפול רגשי מתאים. מומלץ ואף הכרחי להתייעץ עם מטפלת רגשית.

(ענת דורון, פסיכותרפיסטית CBT, ACT ומטפלת רגשית במחלקת "נפשי בשאלתי")