מרגש את הרשת: "מתוך החושך מתגלה האור - אבל בינתיים חושך..."

פוסט מרגש שפורסם ברשתות החברתיות לאחרונה - הצליח ללכוד את תשומת לבנו, ולרגש אותנו. 

"'אין בן דוד בא עד שיתיאשו מן הגאולה' - והרי - 'אין יאוש בעולם כלל' - אז איך אפשר שלא להתיאש?", שואל הכותב האנונימי. "אנשים יודעים לזרוק פתגמים - תהיה בשמחה , אין יאוש, והעיקר לא לפחד כלל. איפה אני וכל זה. איפה החיים הטובים איפה? איפה האמת, הצדק והיושר? איך אפשר לשמוח כשעולם שלם בצער? הכל הפוך - עליונים למטה, תחתונים למעלה.

"מלכות הרישעה בשמחה ובצהלה. דרך רשעים צלחה, וצדיקים בתיהם נחרבים, ילדיהם גדלים לבד, סובלים עניות ודוחק השעה. יראי חטא ימאסו, בת קמה באימה, כלה בחמותה, נערים פני זקנים ילבינו.

"'אל תתיאש', אומרים לך. שולפי פתגמים, רוצים לברוח הלאה כדי לא להיזכר שאנחנו מדוכאים. עם שנרדף אלפי שנים. עם שרגיל להיות נרדף ומתוך הרגל רודפים אחד את השני. מפגינים אחד נגד השני, מכורים למחלוקת. בזיונות הם מאכל לאומי, חרדות, צרות, גלות בתוך גלות, הסתרה בתוך הסתרה. באו מים עד נפש. חיוך מבחוץ ודיכאון בפנים. מתלבשים יפה מבחוץ, משחקים את משחק החיים - בוכים בסתר, מסתירים את החולשות. מפחדים להראות חולשה, מתחפשים בתחפושות.

"אין יאוש בעולם כלל? להיות בשמחה תמיד? תראו לי אחד כזה! רבנו נחמן מברסלב היה כזה. איפה אנחנו לעומתו? מדקלמים את תורותיו, לא יותר מזה. מה יהיה אבא? עד מתי רשעים יעלוזו? עוזך בשבי - תפארתך ביד צר? 'עורה למה תישן? עורה כבודי אעירה שחר.

בתוכנו - כולנו מיואשים - אתה חוקר כליות ולב

ממשיך הכותב ומרגש: "כל הגדול מחבירו בעת הזו - חרוב מחברו. נטוש, הרוס, בדד מחוץ למחנה כמו מצורע. אפילו משיח עני. מה יאמרו אזובי הקיר? איך לא יתיאשו? אויבים מבית ומחוץ. ערב רב מושלים בישראל , ומי שיותר פרוץ - יותר מצליח. ילדים דור שלם במסך. רוקדים בטיקטוק ריקודים של שדים. הורים כבר לא מורים. חינוך כבר לא קיים. מתוך החושך מתגלה האור - אבל בינתיים חושך.

"כבר אלפי שנים - אז מה זה אור בכלל? מי מכיר? גם האור של היום הוא חושך. אור של סמים , אור של סרטים, הופעות ובילויים. והלב בוכה. ואין כח. ובכל זאת - עם כל זה - עם ישראל מתחזק , מאמין, מפרסם את שמך בכל העולם. איפה יש עם כזה? מברכים את ה' מהללים , מודים , מתפללים , שומרים מצוות. זה לא טבעי בכלל. זה לא הגיוני. זה עם שהוא מעל הטבע.

"אין עם כמו ישראל. ואין בדור הזה בפרט. 'מי כעמך ישראל'. מי אבא? אל תתעלם , אל תעלם אזנך. כי בתוכנו - כולנו מיואשים - אתה חוקר כליות ולב, ובכל זאת מבחוץ - מקדשים את שמך , ועל מראית עין זו יש הרבה מה להתפאר על עמך. אם תנאים אמרו ' אוי למי שיהיה באותו דור ' , אז בטח שראוי לומר עליהם 'ואשרי מי שיהיה באותו דור'. כי איך אפשר בכלל להמשיך להיות? איך אפשר להחזיק מעמד בחבלי משיח? 'וצרפתים כצרוף הכסף - ובחנתים כבחון הזהב'

"אנא אב הרחמים, אמור די לצרותינו , חוס וחמול עלינו. סלח לנו , הושיע את עמך וברך את נחלתך. הוציאנו מאפלה לאורה, תאיר עלינו מאורך. שמור על בתינו ועל עוללנו, על טפינו ועל נשותינו. יוודע לעיני הגויים חסדך עמנו. אשרי העם שככה לו - אשרי העם שה' אלוהיו. 'מן המיצר קראתי יה - ענני במרחב יה'. קומה ה' ויפוצו אויביך מלפניך'. 'אוי לו לאב שהגלה את בניו - ואוי לבנים שגלו מעל שולחן אביהם'. זה כואבבב. זה כואבב אבאאא. אתה הוא אבינו , אתה הוא מלכנו , אתה הוא מושיענו ,אתה הוא גואלנו ואיך מבלעדיך מושיע ומגן. תושיענו אבינו , כי עת לחננה - כי בא מועד. השיבנו אליך ונשובה - חדש ימינו כקדם .תקע בשופר גדול לחרותנו. עשה למענך אם לא למעננו. עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן", הוא מסכם.