אם ל-6 ניצלה ממוות בטוח באסון במיאמי: "ברחתי עם שני ילדים ברגע האחרון"

קשה לחשוב על מעל 150 בני אדם, מתוכם 35 יהודים בני עמנו, שבתיהם נהפכו לקבריהם. מרגע לרגע הולכים ומתבהרים מימדי האסון הכבד: מגדל מגורים בן 12 קומות קבר תחתיו מאות דיירים, משפחות שלמות שוהות תחת הריסות, אש ועשן מסביב. המשפחות לא אומרות נואש, וכחות ההצלה עמלים סביב השעון כדי לחלץ חיים ומתים מתחת ההרס הנורא.

לצד הטרגדיה הבלתי ניתנת לדמיון, גם ניסים התרחשו בבנין הממוקם בשכונה יהודית במיאמי: משפחת ניר הצליחה לברוח רגע לפני שהבניין קרס כמגדל קלפים.

משפחת ניר מתגוררת בקומת הקרקע במגדל שהתמוטט. בליל האסון האב שהה מחוץ לעיר, הבן הגדול נשוי ומתגורר בניו יורק, ושלושה בנים נוספים לומדים בישיבות בארץ, והשבוע הם אמורים לחזור לארה"ב. בדירה שהו בעת האסון האם שרה, ושני ילדים – בן ובת בני 25 ו-15.

בשיחה שהעניקה ל'בחדרי', שחזרה ניר את הנס הגדול שאירע לה ולילדיה: שרה חזרה מהתוועדות של חב"ד בשעה 12:30 אחר חצות, היא החלה לשמוע קולות מוזרים בבניין וחשבה שמישהו משפץ שם, ולא הבינה מי מעז לבצע שיפוצים בשעה כה מאוחרת.

שרה שהתה בדירה עם שני ילדיה, כשבעלה היה מחוץ לעיר. היא ניגשה לשומר בכניסה לבנין והתלוננה בפניו על הרעש. תוך כדי שיחה עם השומר, רואה שרה שהחניון מתמלא בפסולת – היו אלו דירות שקרסו אל תוכו. היא צעקה לעבר ביתה ובנה: "תברחו החוצה. יש רעידת אדמה".

הבת השיבה ש"היא לא יכולה לצאת לרחוב, כי היא עם פיג'מה", אך האם צעקה לעברה בשנית: "יש רעידת אדמה". שלושתם החלו לרוץ החוצה מהבנין, וכאשר נמלטו מהמקום – התבוננו וראו את ביתם והדירות שמעליו – קורס מול עיניהם.

"חשבתי שסוף העולם הגיע", מספרת שרה. "השם נתן לי סימנים, חזרתי מאוחר מההתוועדות של חב"ד, אז לא ישנתי, השם נתן לי רמזים לברוח, וברחתי. חשבתי שהעולם נגמר, שיש רעידת אדמה, לא ידעתי שיש ליקויים בבניין, אחרת לא הייתי גרה שם, השם עזר לי, ברוך השם שאני בחיים, ברוך השם שהילדים שלי בחיים".

בבניין שקרס בפלורידה יש נעדרים יהודים רבים. כל כך הרבה קריסות חווינו בקיץ האחרון. לאיתיאל גולדוויכט, שמכיר את אחת הנעדרות באסון, יש מה לומר לנו: