השבת שלי
השבת של חדוה סיטון: זמן כיף עם הילדים, השראה לפיתוח משחקים וספרים
קידוש של ילד בן ארבע וחצי, ומשחקים חדשים בשבת בבוקר, מבחר סלטים ודלת נעולה: חדוה סיטון, אשת אברך ואמא לשני מתוקים, קלינאית תקשורת ויוצרת משחקים וסיפורים מפתחים, מספרת על השבת שלה.
- מרים סלומון
- פורסם כ"א תמוז התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)
מהי השבת בשבילך?
"שבת היא הזמן שלי להתפלל ולקרוא תהילים ולחוות כל רגע בשלמות. לעצור רגע ממירוץ החיים ולהתמלא בכוח לעוד שבוע של עשייה. השבת בשבילי היא גם זמן של משפחה ונחת. אז יש לכולנו זמן לשבת יחד, לשחק עם הילדים, לספר להם סיפורים, ולהרגיש את הנחת מקרוב".
זיכרון ילדות משבת
"אני זוכרת שבתות ילדות בהן התארחנו אצל סבא וסבתא בירושלים יחד עם הדודים. לא אשכח את השירים והזמירות היפים, ואת דברי התורה סביב השולחן. וכמובן, את הטיול המשותף אחרי סעודת שבת ברחובות גאולה, ואת הצעידה הנינוחה לכותל המערבי. לראות פתאום את הדרך הזאת חגיגית ורגועה זו חוויה, ולהתפלל בכותל בשבת זה בכלל משהו מיוחד וקדוש".
מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?
"אני מתחילה להתכונן לשבת מיום חמישי בצהריים. עיקר ההכנות והבישולים נשארים ליום שישי, כי אז אני בחופש ויכולה להתמקד רק בהכנות לשבת. אני משתדלת לאפות גם חלות לשבת, אבל אם אני לא מספיקה אנחנו קונים במאפייה. מבחינת ניקיונות, כביסות וכל שאר עבודות הבית, אני מנסה לפרוס אותן על פני כל השבוע. ביום רביעי אני עושה שטיפה רצינית כך שביום שישי השטיפה היא קלילה ומהירה יותר. ואני ממש משתדלת לא להשאיר כביסות ליום שישי, לא להפעיל מכונה ולא לקפל כביסה".
תארי את התפריט השבתי שלכם
"התפריט שלנו כולל הרבה סלטים מסוגים שונים, אני לא מגיעה להכין מבחר סלטים כמו אצל אמא שלי, אבל משתדלת פעם בכמה זמן להוסיף סלט למבחר. אני אוהבת לגוון בסוגי דגים שונים ותיבולים שונים, ומנסה הרבה פעמים דגים עם עשבי תיבול, ציפוי פירורים, או תיבול בסגנון מתוק. ובינתיים, מבין שלל המתכונים שניסיתי, אני עדיין מעדיפה יותר מכל את הדג המרוקאי המסורתי.
"אחרי הדג מגיעה המנה העיקרית: בשר או עוף עם תוספות לידם. בכל שבת אני מכינה מאכל קצת שונה ומגוון. אני מאד אוהבת להוסיף סילאן למאכלים ולתבשילים והוא משפר מאד את הטעם. בסיום הסעודה יש אצלנו 'סעודת קינוחים' כהגדרתו של הבן שלי, עם פירות ממתקים ודברים טובים.
"בשבת בבוקר הסעודה מתחילה כמו בליל שבת עם סלטים, ואחר כך יש גיוון בתפריט בין צ'ולנט לחמין. אבל מבחינתי, לא משנה אם זה תורו של הצ'ולנט או של החמין, אני לא מוותרת על קישקע – עיסת בצק מתובלת עם המון בצל מטוגן במילוי של בשר טחון. אני שוטחת את תערובת הבצק על נייר אפייה לעיגול בינוני, ממלאת באמצע בשר טחון מטוגן ומתובל ומגלגלת לרולדה עם נייר האפייה. סוגרת כמו סוכריה מהצדדים ומניחה מעל החמין, זה יוצא מעדן.
איך נראה שולחן השבת אצלכם?
"שולחן שבת אצלנו בליל שבת מתחיל בשירה ובריקוד של 'שלום עליכם'. אחר כך בעלי עושה קידוש, ובמקביל אליו הבן הגדול בן 4.5 'מקדש' אף הוא על היין. זו חוויה מיוחדת עבורו שהוא כמו אבא והוא ממש אוהב לעשות קידוש, וכמובן לשתות את המיץ ענבים. היה שלב שהוא רצה גם לעשות הבדלה בעצמו, אבל כבר לא הרשינו...
"אחר כך אנחנו אוכלים את הסעודה, ושרים זמירות שבת תוך כדי כך, ובחלק מהזמן גם שירי גן לשמחתם של הקטנים. גם כשאנו מספרים פרשת שבוע חשוב לנו מאד שהילדים יהיו שותפים ושיהיו דברים שמתאימים לרמה שלהם".
מה החלק הכי אהוב עליך בשבת?
"אני אוהבת במיוחד את הזמן של שבת בבוקר. אני יושבת עם הילדים ל'אמהות ובנים'. כך אני קוראת לזמן המשותף שלי יחד עם הבנים: זה זמן של תפילה יחד, סיפורי פרשה ותוכן מהגן, והרבה כיף. אז יש לי זמן שקט לשבת עם הילדים על הרצפה. אנחנו משחקים וגם ממציאים משחקים, והרבה פעמים זמני המשחק האלה הם ההשראה שלי לפיתוח משחקים ולהמצאת סיפורים. אני מאמינה שדרך משחק וחוויות משותפות אפשר ללמוד הרבה יותר. רוב היום אני משחקת ויוצרת משחקים, וילדי הם הראשונים שנהנים מהמשחקים החדשים עוד לפני שהם קורמים עור וגידים ואריזה צבעונית.
"רוב המשחקים שלי הם משחקים המעודדים תקשורת שפה וחשיבה, ואחד האהובים עלי הוא זיהוי רגשות מאחורי המסיכה: משחק שפותח בהשראת הקורונה. בכרטיסים רואים עיניים המביעות רגש מסוים והילד צריך לזהות את הרגש, לספר מתי הוא מרגיש אותו, ולבוגרים יותר – מתי הוא מרגיש אך מסתיר אותו. משחק שיתופי מקסים שכיף לשחק גם בשבת ומייצר שיח על רגשות ופתרון בעיות.
"יש גם משחקים שלא מצריכים אביזרים מיוחדים, לדוג' 'נחש מי אמר'. זה משחק שמתאים במיוחד לשבת ואני נהנית לשחק אותו בהקשר לפרשת השבוע: אחד המשתתפים אומר נחש מי אמר / חשב / ראה / ... ומתאר משהו שמתאים לדמות מסוימת או אירוע מהפרשה, והשאר צריכים לנחש מי הדמות. זה משחק שמפתח חשיבה והבעה, וגם מחזק את ההבנה של הנלמד.
"גם את הסיפורים שאני ממציאה ומספרת אני שואבת בהשראת הילדים. אחד הסיפורים האהובים עלי הוא 'המערבולת של דגיגי'. זה סיפור שנוצר במטרה להעלות את המודעות לכך שלפעמים תעלול אחד גורר אחריו שרשרת התנהגויות בלתי רצויה ואף בלתי רצונית, וגם הוא 'נוצר' באחר צהריים שבתי ותוסס שגרר שובבות אחר שובבות. באיזשהו שלב, הרצפה כבר הייתה מלוכלכת, והקטן 'חטף' כמה הצקות, והגדול לא רצה שום דבר ורק השתולל, ובלי לתכנן הרבה פשוט התחלתי לספר לילדיי על דגיגי הדג שנסחף למערבולת.
"אגב, כשאת מתחילה לספר סיפור זה כאילו לחצת על מיוט, הם נהיים בשקט גמור, נרגעים, מקשיבים, וזה קסם שעובד יותר מכל הרצאת חינוך אחרת. באותה שבת אפילו לא היה לי זמן לתכנן יותר מדי. לקחתי את גרעין הסיטואציה שהתחוללה אצלינו לסלון, החלפתי אדרת לגברת – וצללנו למעמקי הים, עם דגיגי שבהתחלה הוא רק השפריץ בועות מים על אחיו הקטן, ובהמשך גם לכלך את הרצפה... מפה לשם, הוא התערבל במערבולת ולא הצליח לצאת.
"דבר ראשון שהרווחתי היה שהאווירה חזרה להיות שקטה ורגועה. המשכנו יחד את הסיפור, ושאלנו מה קרה לדגיגי? ולמה? מה אפשר לעשות? ואיך נעזור לדגיגי? אחר כך שחקנו והצגנו את הסיפור עם בובות קטנות ודיברנו על ההקבלה, וזו הייתה שיחה מדהימה. כאימא, ולא פחות מכך כאשת מקצוע, אני רואה זאת ומתפעלת בכל פעם מחדש: סיפור הוא כלי משמעותי ואפקטיבי מאד. לפעמים סיפור קטן על דמות אחרת זה כל מה שהילדים צריכים כדי לחוות את הסיטואציה ולהבין את עצמם מנקודת מבט אחרת. הם מצליחים פתאום למצוא פתרונות טובים יותר, ומפנימים מאד יפה את הדברים. מאז דגיגי הפך אצלנו לסיפור אהוב, ולא אשכח את אותה פעם בה שמעתי את הבן הגדול שלי אומר לאחיו הקטן במקרה מסוים: 'היי, אתה נכנס למערבולת...!' זה היה מתוק.
"ויש לי עוד זמן שבתי שאני מאד אוהבת: הזמן של הדלקת נרות שבת, ברגעים המדהימים האלו של מעבר מעמל השבוע וכל הטורח - למנוחה קסומה של שבת.
מהו האתגר שלך בשבת?
"האתגר שלי בשבת הוא להרפות ולחוות את רגעי השבת, לא לחשוב על היומיום שמחכה לאחרי ההבדלה. ובעצם, זה גם האתגר וגם המתנה של השבת.
איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?
"השבת אהובה מאד על הילדים, והם מחכים לה כל השבוע. אנחנו תמיד קונים משהו מיוחד לשבת, מאכל טעים או פרי חדש. את המשחקים החדשים אנחנו שומרים לשבת, ובמהלך כל השבוע אנחנו חושבים על השבת. פעם אחת הבן שלי חזר עם שקית יומולדת עמוסה ביום רביעי ואמר לי 'אמא, אולי נשמור את השקית לשבת...', היה זה רגע של נחת עבורי".
שבת בלתי נשכחת
"זה היה בערב 'שבת חתן' של אחי הצעיר. היה לי יום שישי עמוס בעזרה ובסידורים אחרונים מפה ומשם, ובעלי ארגן את הילדים והשכיב אותם לנוח.
"כשחזרתי הביתה, כ-40 דקות לפני שבת, דפקתי ודפקתי ללא הפסקה על הדלת הנעולה, אך אין קול ואין עונה. הבנתי שכנראה כולם הלכו לנוח. 10 דקות של דפיקות וחיוגים לטלפון לא הניבו שום תוצאה.
"אני ממשיכה לדפוק ולחייג, וכמעט מתייאשת, ואז מתפללת ומתחננת 'ד' בבקשה... כל כך חשוב לי להכניס שבת כמה דקות לפני הזמן, או לפחות בדיוק בזמן. בבקשה'. ואני דופקת כבר בידיים אדומות, ופתאום שומעת את הבכי של הקטן מבפנים... זה היה פשוט נס. אחרי כמה שניות הדלת נפתחה וברוך ה' הספקנו להתארגן לשבת בנחת ובזמן.
מתכון שבתי מיוחד
"חציל קלוי מתקתק:
אין כמו הריח שהוא מפזר בבית. אני לא מוותרת על קלייה אמיתית על האש, והשילוב של הסילאן והלימון הוא בכלל חגיגה.
קולים חציל על האש או בתנור.
מוציאים חם ועוטפים בשקית ניילון לשמירה על החום ולריכוך נוסף.
אחרי רבע שעה מוציאים את הקליפה וסוחטים לימון – למי שאוהב פחות חמוץ מספיק גם חצי לימון.
טוחנים קלות למחית חצי חלקה.
ומוסיפים כפית סילאן, כוסברה קצוצה, שמן זית וקצת מלח.
מערבבים, טועמים ומשפרים תיבול.
מאחסנים במקרר".
ליצירת קשר עם חדווה סיטון: playchedva@gmail.com