המנהיג האולטימטיבי לעם היהודי: קודם כל דרוש חוזק עצמי

משה רבנו מבקש מהקדוש ברוך הוא שימנה תחתיו מנהיג ראוי לעם ישראל: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל השם לֵאמֹר. יִפְקֹד השם אלוקי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה, אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם, וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת השם כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה. וַיֹּאמֶר השם אֶל מֹשֶׁה, קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו" (במדבר כ"ז, ט"ו-י"ח).

מדוע בחר משה לקרוא לקדוש ברוך הוא בתואר: "אלוקי הרוחות לכל בשר", ודווקא בבקשה זו? רש"י מביא את תשובת המדרש (תנחומא): "אלוקי הרוחות למה נאמר? אמר לפניו, ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד, ואינן דומין זה לזה. מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו". התואר "אלוקי הרוחות לכל בשר" מותאם לבקשה של משה למנות מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו.

נשים לב, שמשה פונה לאלוקים בתואר "אלוקי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר", וכשאלוקים עונה למשה למנות את יהושע, יהושע מכונה: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ".

לאור דברי המדרש, שהתואר: "אלוקי הרוחות לכל בשר" מבטא את היכולת להכיל את דעתו של כל אחד, התואר: "איש אשר רוח בו" מבטא לכאורה אדם בעל עמדה עצמית ודעה ברורה ומוצקה. התורה בעצם משרטטת את דמותו של מנהיג אולטימטיבי בעם היהודי, ונרחיב מעט בעניין זה. 

ר' יוסף יוזל הורביץ זצ"ל (הסבא מנובהרדוק), מסביר את היחס שבין המושג "אלוקי הָרוּחֹת" שמופיע בבקשתו של משה רבנו, לבין המושג "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" שמופיע בתשובת השם, ונצטט את דבריו: "מה זה שאמר איש אשר רוח בו? היעלה על הדעת לבחור מי שאין לו רוח? ומה יתרון הוא זה? אמנם, ידע משה רבינו כי להיות מנהיג על הציבור, לפתור להם כל שאלותיהם ודרישותיהם, נחוץ לזה אדם כזה שיודע רוח כל אחד ואחד ותכונתו וטבעו ומידותיו וכל הטעותים (מלשון טעות) שלו, ולפתור כל שאלותיו לפי רוחו ודעתו ודרך שכלו. וכיוון שבני אדם, כשם שפרצופיהן משונים כך דעותיהן משונים, נחוץ לזה איש האשכול אשר כלול בו כל חלקי בני אדם, ויודע לסדר לכל אחד חלק המיוחד לו, נותן לו עצות ותחבולות בחלק המיוחד לו, וישתתף עמו לעיין בו ולעלות ארוכה לכל מדוויו (מלשון מדווה, כאב).

"והמנהיג צריך לזה שני הדברים: האחד, הכרת בני אדם להכיר כל פרט ופרט מה שמיוחד לו, והשנית, לפתור לכל אחד מה שמיוחד לו. ועל אדם ממין הזה שיש בו יכולת משני הדברים, שאל מאת השם ואמר יפקוד השם אלוקי הרוחות לכל בשר, דייק לו תואר זה בכאן, לפי שאתה אלוקי הרוחות, לפיכך תדע למצוא איש אשר יודע כל הרוחות ויכול להלוך עמו, להבין חסרונו ותיקונו, ואדם כזה ראוי להיות מנהיג העם. והשיב לו השם: "קח את יהושע איש אשר רוחבו". ביאורו, שיש בו רוח להיות מנהיג על עצמו, ואדם כזה ראוי להיות מנהיג גם כן על הציבור, כי בהיות רוחו כל כך חזק, עד שיכול למשול על טבעו ומידותיו ולפתור לעצמו כל שאלותיהם ותביעותיהם על פי ההשקפה האמתית, ואינו מפחד מכל הרוחות שבעולם, אדם כזה יכול להנהיג את הציבור, ולחנכם כל אחד חינוכו המיוחד לו, לפי דרגתו ומהותו.

"וגילה לו הסוד הזה, כי הכל תלוי ביכולת למשול על עצמו. ואם האדם הוא הפכפך ובלתי מושל ברוחו, כי יפעול עליו נגיעה דקה מן הדקה, לא ירגיש בה ויפנה לצדדין, איך יבוא להנהיג את הציבור? אם הוא יבוא להתערב עם החלקים הנפרדים שבבני אדם, יבולבל מיד ויחניף לכל אחד מפני נגיעה דקה מן הדקה. כי אם לא יכול לפעול על נגיעתו, איך יפעול על נגיעת חברו? ולכן אמר קח את יהושע איש אשר רוח בו, שיכול לעצור את רוחו..." (מדרגת האדם, תיקון המידות, מאמר ג').

דבריו ברורים מאוד. משה רבנו מבקש מנהיג שיוכל לסבול ולשאת את דעתו של כל אחד ואחד, והשם עונה לו שדווקא יהושע, "איש אשר רוח בו", כלומר שהוא יודע למשול בעצמו ויש לו עמדה מוצקה ביחס לעצמו, הוא המנהיג שגם יוכל לתת מענה אישי לכל אחד ואחד מישראל. לעומת זאת, אדם שחסרה לו עמדה עצמית והוא מחוסר שליטה על עצמו, יתקשה לתת עצה אמתית לכל אחד ואחד. משה ביקש מנהיג שיהיה מסוגל לסבול רוחו של כל אחד ואחד, והשם הורה לו למנות את יהושע משום שיהושע ידע קודם כל "לסבול" את רוחו שלו ולשלוט על עצמו, וכך הוא יוכל גם להנהיג את האחרים.

כל אדם הוא מנהיג, לפחות מנהיג בביתו. השילוב בין "איש אשר רוח בו" לבין "אלוקי הרוחות לכל בשר" הוא לא קל, אולם זה מה שמצופה מכל אדם יהודי.

ה"סבא מנובהרדוק" מציע לנו להיות קודם כל מנהיגים על עצמנו – "איש אשר רוח בו", ורק אחר כך על אחרים – "אלוקי הרוחות לכל בשר".