פרשת פנחס
זה הסוד של יהושע בן נון למנהיגות טובה
משה ביקש מה' שבניו ימשיכו את הנהגתו במקום יהושע, שהרי אין לו בן. אולם הקב"ה סירב לבקשתו, ובמקום זאת לימדו את סודו של יהושע - סודו של כל מנהיג
- הרב אברהם יצחק
- פורסם כ"א תמוז התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)
מי שלא מאמין בהשגחה, שישאל את ביבי אודות העיתוי המושלם של התפרצות הווריאנט ההודי...
ובנוגע לעצם ההתפרצות, אל חשש. יש לנו ראש ממשלה מלומד שכתב ספר "איך מנצחים ממשלה". סליחה, זה הספר הבא שהוא כנראה יכתוב. הספר שהוא כתב זה "איך מנצחים מגיפה", ולנו נותר רק לצפות להתגשמות החזון.
אך במחשבה שניה, כבר למדנו שמילה של נפתלי היא לא ממש מילה, משמע שערך ספרו שווה לערך מילותיו ושלל הבטחותיו במהלך הקמת ממשלתו, קרי אפס. אז תשכחו מזה.
אבל אי אפשר לזלזל בהישגים של ראש ממשלתנו הטרי. תודו, בזכותו לראשונה יש לישראל מכנה משותף עם איראן: גם כאן וגם שם נבחר נשיא בניגוד לרצון העם!
הישג ראשון לממשלת השינוי. תרשמו לכם.
האמת, ששינוי ממשלות אינו משחק ילדים. אף על פי שמסע הבחירות האחרון נראה היה כמו טורניר של משחק הכיסאות...
אפילו משה רבנו חשש מממשלת שינוי.
* * *
בטרם מותו, פנה משה רבנו בבקשה לקב"ה: "יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה" (במדבר כ"ז, ט"ז). משה מבקש מבורא עולם שהוא ימנה מנהיג אחר במקומו, שכן את קולות העם אפשר לגנוב - לא את דעת האלוקים! (שמעת, נפתול?).
מעניין לקרוא את תיאור בקשתו של משה מה': "מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו" (רש"י, שם). דומני שאילו משה היה חי בדורנו, הוא היה מבקש מהקב"ה מנהיג שאנחנו סוף סוף נוכל לסבול את דעותיו...
בכל אופן, בקשתו של משה רבנו טעונה ביאור.
מצד אחד, ב"ירושלמי" (תענית ד', ה') מבואר שמשה ידע שיהושע עתיד להנהיג את העם אחר מותו. מאידך, במדרש (במדבר רבה כ"א, י"ד) מבואר שמשה ביקש מהקב"ה שבניו ינהיגו את העם אחר מותו.
אז אני לא מבין, איזה מנהיג ביקש משה מהקב"ה למנות לישראל אחר שהוא ימות - האם את יהושע תלמידו או את בניו?
זכרו, אז קואליציה ואופוזיציה לא היו אופציה.
* * *
בשנת תרצ"ט הגבילו השלטונות בפולין את השחיטה היהודית.
הגבלה זו הקשתה מאוד על בני הקהילה היהודית, שכן מפאת הקושי לנקר את החלב, נמנעו היהודים לאכול את חלקה האחורי של הבהמה, מה שהביא לצריכה מרובה של שחיטת ראשי בקר, וכאמור, השלטונות הגבילו את כמות השחיטה היהודית.
רבה של טשעבין, הגאון ר' דב בעריש וינפלד זצ"ל, זרז את פרנסי הקהל להשתדל ככל יכולתם לעקוף את גזירת השלטונות ולהשיג בשר כשר ומהודר לתושבי העיר.
חג הפסח התקרב, הקהל נדרש לכמות רבה של בשר בכדי לחוג את החג כראוי, ולא נותרה ברירה אלא שרב הקהילה - רבי דב בעריש, וראש הקהל - רבי אבא מנדלבוים, יעלו אל מושל המחוז וידברו על לבו.
מושל המחוז האזין לדבריהן והביע הבנה בצורך היהודי להגדיל את מכסת ראשי הבקר עבור החג, אולם התנה את אישורו בתנאי, שאחרי החג הם יחפשו דרך להתיר את ניקור החלק האחורי של הבהמה על מנת להפחית את כמות שחיטת ראשי הבקר.
שקט מתוח השתרר. איך יקלו בניקור החמוּר?!
כעבור כמה רגעים הפר ראש הקהל את הדממה והחל לשאול את מושל המחוז שאלות אודות התנאי שהציב.
רבי דב בעריש חשש שראש הקהל עלול להתפשר עם המושל בעניין. מיד הוא נעמד והצהיר בתקיפות: "לא יקום ולא יהיה! בשום אופן לא אתיר לנקר את חלקה האחורי של הבהמה. בנושא זה לא יהיו פשרות כלל!".
המושל התרגש מעוז רוחו של הרב, הרכין את ראשו ביראת כבוד והורה מיד להכפיל את קצבת ראשי הבקר לקראת חג הפסח.
* * *
כמו שאמרנו, להיות מנהיג זה לא משחק לילדים.
ה"חת"ם סופר" עומד בפרשתנו על תכונת מנהיגות יסודית שביקש משה שתהיה במנהיג: "אִישׁ ... אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם", כלומר, מנהיג שידע ללכת לפני העם ולהוביל אותו - לא שישתרך אחריהם ויובל בדרך שהם מוליכים אותו...
מנהיג נדרש לשלוט ברגשותיו ולהתמסר לערכיו. הנהגת עם, ובפרט עם ישראל, דורשת סבלנות מצד המנהיג כלפי דעותיהם המקוטבות של העם (בימינו נדרשת גם סבלנות העם כלפי דעותיהם המבולבלות של מנהיגינו...).
כך פירש ה"בני יששכר" את הוראת ה' למשה "שַֽׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" (שמות ג', ה'), שרמז לו ה' כי עליו להתפטר מהנהגות קשות עם העם המרומזות במילה נע"ל - נשיכה, עקיצה, לחישה ("לְחִישַׁת שָׂרָף". אבות ב', י').
לראש ממשלתנו נאה יותר הרמז בתוספת ג' - נגע"ל. לא, לא בשל הסלידה מהבוגדנות שהפגין, אלא מפני שלאחרונה נוספו לנאומיו גמגומים... כי ככה זה כשמבטיחים - אך לא מבטיחים לקיים!
לענייננו. בתחילה ידע משה רבנו כי יהושע עתיד להנהיג את ישראל אחר מותו, אלא שבחטא המרגלים אירעה תפנית.
כאשר שבו המרגלים מתור הארץ, ביקש יהושע להסות את העם כדי לחזק את דברי משה, אולם העם התקומם כנגדו בטענה: "ראש קטיעה ימלל?" (סוטה לה). כלומר, מי שאין לו בנים ידבר כנגדנו? (רש"י, שם).
העם סבר, על סמך עדות המרגלים, שמסוכן להיכנס לארץ ישראל, לפיכך התקוממו כנגד יהושע על שביטל את חששותיהם, שהרי אין לו בנים כדי שיבין אותם (אמנם ליהושע היו בנות. מגילה יד).
לפיכך ביקש משה מה' שבניו ימשיכו את הנהגתו במקום יהושע, שהרי אין לו בן. אולם הקב"ה סירב לבקשתו, ובמקום זאת לימדו את סודו של יהושע - סודו של כל מנהיג!
וכה השיב ה' למשה: "בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה; יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד... הואיל והוא שרתך בכל כוחו, כדאי הוא שישמש את ישראל!" (במדבר רבה כ"א, י"ד).
זהו הסוד להנהגה נכונה: שכל החלטות המנהיג יוחלטו על פי דעת התורה!
אז בנט יקר, אולי תתחיל לכתוב ספר "איך מנצחים את היצר הרע", כי כל זמן שאתה שבוי בידיו - אתה מסכן את כולנו!
ובינתיים, בפעם הבאה שתשתמש בסיסמא "לך", תכוון אותה כנגד ראש הממשלה שלך, השוכן בקרבך, הלוא הוא יצרך הרע.