פיתוח האישיות
הנרקיס וסביבתו – התעמרות כלכלית
מאחר שכסף הוא גם כוח, ובגלל נטייתם חסרת האמפתיה והנטייה לניצול האחר, הם מצליחים להשתמש בכוח זה לטובתם האישית
- ד''ר עדה מיכל ויינשטיין
- פורסם כ"ח תמוז התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)
בכתבות הקודמות דיברנו על תופעות התנהגותיות שונות שמאפיינות גברים ונשים עם קווים נרקיסיסטיים. האמת, שיש המון עוד מה לכתוב ולדבר עליו בנושא מפני שחוסר האמפתיה לאחר וחוסר בתובנה עצמית ניכרים כמעט בכל תחום בקשר עם אדם כזה. פשוט מפני שכך הוא מתקשר עם אחרים, בצורה מאד הגנתית.
מאחר שמדורנו עוסק בפיתוח אישיות, הייתי רוצה להתפנות לכתוב על דברים נוספים שקשורים בנפש, היבטים והפרעות נוספות שנכון וחשוב להביא למודעות הציבור.
יחד עם זאת, ממש לפני סדרת כתבות חדשה, ראיתי לנכון להתייחס לנושא הכספים, מפני שכסף הוא דמים. כסף הוא מצרך כל כך קיומי שכל אחד זקוק שיהיה לו מזה על מנת להתקיים ולשרוד.
העניין עם נרקיסיסטיים הוא שבגלל הצורך הכפייתי שלהם בשליטה על אחרים, על הסביבה שלהם, הם נוטים לרוב להתייחס לכסף כאחד ממנגנוני השליטה באחר. מכירים את המשפט "בעל המאה הוא בעל הדעה"? ובכן, זה מאד מאפיין נרקיסיסטיים, הם קשורים מאד למשפט הזה וממלאים את אותו בנאמנות.
לנרקיסיסטיים רבים יש כישרון "לעשות כסף". הם עסקנים מוכשרים, מנהלים מוצלחים, חלקם אפילו בגדר מטילי זהב, כך שבמקומות עבודה לא נוטים לפטר אותם, כי הם מביאים רווחים. אם הם עצמאיים, גם אם האנשים שעושים איתם עסקים לא סובלים אותם - הם ימשיכו לקיים עסקים איתם, בגלל הרווח הכלכלי.
מאחר שכסף הוא גם כוח, ובגלל נטייתם חסרת האמפתיה והנטייה לניצול האחר, הם מצליחים להשתמש בכוח זה לטובתם האישית.
התנהגויות נפוצות בקרב אנשים עם קווים נרקיסיסטיים
כפי שאמרנו, נרקיסיסטיים מחפשים הזנה רגשית מהאחרים, וכדי להשיג זאת הם ישתמשו במניפולציות שונות. שימוש ופיתוי חומרי הם אחת מהן.
הם ינסו לפתות ולהחליף דברים תמורת כסף, תשומת לב תמורת כסף, כגון: כאשר הם עסוקים בהפצצת אהבה (ראו בכתבת ההמשך של מניפולציות), הם יהיו "רחבי לב". הם יבזבזו עליכם כסף, ייקנו לכם דברים, ייראו נדיבים, ירשימו אתכם במתן צדקה גדול, יתנו לכם לשפץ מטבח, או לרכוש בגדים יקרים, תכשיטים ועוד – ואז, תוך כדי, הם יתחילו במסע השליטה.
זאת מפני שמבחינתם הם משקיעים כעת במוצר הזה שמזין אותם, שהוא אתם. יתחילו טלפונים אליכם, "איפה את?", "מה אתה עושה עכשיו?", "עם מי את נמצאת?" ועוד, בצורה אובססיבית. יכולות להופיע גם עשר שיחות טלפון, ככה סתם, "כי התגעגעתי", יגידו לכם, אלא שהם פשוט רוצים כל הזמן להישאר בתמונה ולדעת מה והיכן ועם מי אתם, כדי לייצר שליטה.
אתם תפרשו את זה כחיבה, כתשומת לב המיוחדת רק לכם מכל השאר. גם ההשקעה הכספית תיראה לכם ביטוי של כמה אתם מיוחדים בשבילו או בשבילה, כמה הם אוהבים וקשורים ופשוט לא יכולים בלעדיכם. בדיוק כאן, בפרשנות זו, אתם טועים.
עם הזמן, התנהגות זו עולה מדרגה. הם מפרגנים או רוכשים עבורכם דברים יקרים יותר ומשמעותיים יותר, כגון השקעה בעסק שלכם, רכישת מכונית או דירה ועוד, כפי שידם משגת. אלא שכאן האינטרס שלהם הוא לשעבד אתכם, כי הם רוצים תמורה. התמורה היא העצמאות והחופש האישי שלכם.
אחרי שאתם עוד יותר מתרגשים, כי אף אחד לא השקיע בכם קודם ורצה שתחיו ברווחה כזו, השליטה תתעצם, והכל יהיה פעמים רבות במתק שפתיים.
הדירה לא בדיוק תהיה רשומה על שמכם, או שיתחילו לבקש מכם לצמצם שעות עבודה, או לעזוב לחלוטין את עבודתכם, כי "למה שתעבדי קשה כל כך? בואי תהיי בבית, נעשה אותך מלכה. למה לך עבודה כזו? תראה כמה זמן פנוי יש לך ללמוד, או תדאג לבית וכו". יבטיחו לכם הלוואה, או איזו הבטחה כלכלית, ואר כך ימצאו תירוץ להפר אותה.
כשהיחסים בריאים, אנשים מחליטים את זה ביחד. לשני האנשים יש גישה שווה לחשבון הבנק, ואין הגבלות שרק צד אחד מגביל את השני כי הוא זה שמרוויח את הכסף.
כאן התנהלות כזו היא בגדר נורה אדומה, מפני שהם באים באמירה גרנדיוזית, "אני כבר אדאג לנו להכל", וכו'. תראו שכרטיס האשראי שלכם אולי יוגבל לחשבון מסוים, שייפתח כאילו רק לצרכי הבית, ואליו מועבר סכום חודשי מוגבל על ידי הנרקיסיסט.
אתם נוטים לספר לעצמכם סיפור כמו "ממילא זה מה שרציתי לעשות... להיות בבית, לדאוג לצרכי הבית ולילדים", או "במילא רציתי לשבת ללמוד, אז ב"ה זה מתאפשר" כן, כן.
זה יושב על הערכים שלכם, ואתם לא שמים לב שאט אט השליטה עליכם מתהדקת. כשהכל זורם אז אין יותר מידי חיכוכים, אך מה קורה שיש איזה דבר בלתי מתוכנן במציאות, או איזו בעיה או קושי?
שם תראו את ההתפרצויות, השליטה והזעם הנריקיסיסטי. פתאום יגיעו הגבלות כלכליות ונקמות.
עם אנשים עם קווים נרקיסיסטיים תמיד דברים לא מסתדרים ולא "הולכים כמו שצריך". אף פעם אי אפשר לרצות אותם או להשביע את רצונותיהם, ומהר מאד תרגישו איך נכנסתם לכלוב של זהב, או נחושת, או פח... כל אחד לפי עצמת הקווים שלו.
מה שקורה הוא שאחד מבני הזוג או המשפחה נשאר תקוע, מוחלש ומוגבל, והכי חשוב - תלותי כלכלית, כך שלא יוכל לעשות שום צעד משמעותי.
כך גם הורים נרקיסיסטיים ששולטים בילדיהם ביד רמה, לא מגדלים ילדים לעצמאות כלכלית אלא מגדלים אותם להיות תלותיים ולחוש חסרי מסוגלות באמת להתמודד עם פרנסה וכלכלת הבית, מלאי פחדים שהנה רק "קצת עזרה" מההורים. עושים רציונליזציות ומספרים לעצמם שעבור תורת הבעל שווה להם להיות ככה, או ככה זה כשיש ילדים קטנים.
שוב, במערכת יחסים תקינה הורים לא מתנים את עזרתם הכלכלית בשליטה ודרישות מהילדים להתנהלות מול ההורים. הם נותנים באהבה מה שידם משגת, ואינם מתחשבנים עם ילדיהם.
הורים נרקיסיסטיים מנסים לשלוט באמצעות כסף בחיי ילדיהם הבוגרים, ויאמרו דברים כגון "כל כך השקענו בך, עכשיו הזמן שלך להחזיר ולהתנהג כמו שאנו דורשים", או "נוציא אותך מהצוואה" - אוהבים מאד לנפנף עם הצוואות שלהם אחרי שגידלו אתכם שלא תדאגו, אתם יורשים.
לא מצליחים לסבול שהילד או הילדה עוזבים באמת ומנסים לבנות את ביתם עם בני זוגם, לא מפרגנים כשמרגישים שהילדים כבר לא בשליטתם.
במערכת יחסים נורמטיבית, גם אם קשה - ההורים או בני זוג לא מבודדים אנשים ויוצרים תלות שכזו. הורים מגדלים ילדים עם אמונה פנימית שהם מסוגלים להתקיים ולהתפרנס ולגדל בית נהדר על אדני התורה. בני זוג סומכים זה על זו ומאפשרים גישה חופשית למידע ולשימוש בכספים.
אלו נורות אדומות נוספות לשים לה להתנהלות של מי שעומד מולכם. הזהרו מהצהרות ומדברים גרנדיוזיים וסוחפים. היו חשדניים ובדקו היטב.
זכרו מראש שיש יוצאים מהכלל, אך עדין רוב רובם יתנהגו כך גם אם אין ברשותם הרבה כסף, אבל הם חיים באשליה עצמית שהם חזקים כלכלית, אם רק היו רוצים.
מכירים את זה: "אם רק הייתי רוצה הייתי יכול להיות... לעשות..."?
ד"ר עדה מיכל ויינשטיין היא מטפלת מוסמכת בפסיכודרמה, מתמחה בנרקיסיזם ועובדת, בין השאר, עם נפגעי נרקיסיסטים.