כישרון לפעמים הוא כישלון

כמנחת הורים ויועצת משפחתית, אני מנסה לא פעם להרים אנשים מעפר, לתת בידם ביטחון בעצמם ולגרום להם לעלות, להתעלות ולהגיע כך לגדולות.

אדם בעל ביטחון עצמי, יצליח לצאת מתוך סבך. אדם חסר ביטחון, נשאר תלוי על בלימה כשהוא צריך להגיב, לשכנע, להשמיע קולו ברמה.

אבל הפלא ופלא, גיליתי במשך השנים, שלא תמיד בעל הביטחון, הוא באמת זה שמצליח בגדול. ביטחון מופרז עלול לגרום לאדם להיות מנותק מהחברה שסביבו, לנהוג בשחצנות וביהירות, לגרום לו לחשוב שהוא טוב יותר מאחרים, כשזה לא נכון.

ביטחון יכול לגרום לאנשים להרגיש את עצמם על פסגת העולם, בזמן שהם ספונים בביתם הרגשי והנפשי הדל, וזה מצוין. אבל לאחרים, ביטחון מביא אותם להערכה עצמית נשגבה, להרגיש מעל כולם, שם, בשמיים, ולא רק שהם לא על הפסגה, הם אפילו לא מגרדים את תחתיתה.

ביטחון מצוין למי שעושה בו שימוש לטובה, מגביה את עצמו ומבין שהוא שווה. מרים את עצמו כדי שיוכל להשמיע את קולו, בונה את עצמו על ידי אינטראקציה עם האחר.

אבל כשביטחון גורם לאדם לחבל באחרים, או אפילו בעצמו, רק מתוקף ביטחונו בעצמו – כל הביטחון לא שווה.

כדי להביא הורה להצליח לחנך את ילדיו, הוא חייב להאמין בעצמו, להאמין שהוא טוב, שהוא חכם, שהוא צודק, שהוא יודע. כדי להביא אדם להצליח ולשגשג, חייבים להביאו להאמין בעצמו, שהוא טוב, שהוא חכם, שהוא צודק ושהוא יודע.

אבל לפעמים כישרון הוא כישלון!

הורה שסבור שהוא יותר מדי כשרוני, ויותר מדי חכם – ינהג כשליט על כל אלו שסביבו. אני היודע, והם, מה הם יודעים? אני הפיקח, והם, מי הם בכלל?

ברגע שהורה ינהג בצורה כזו, לא יקשיב לילדיו ואולי גם לא לבן/ת זוגו, מובטח לו שאלו לא יישמעו לו. ילדים וגם בני זוג אינם אוהבים שמישהו שולט בהם בכוח חוכמתו והשכלתו.

אדם שיודע ליהנות מידיעותיו ומחוכמתו יכול לעשות בהם שימוש מעולה לטובתו ולטובת בני ביתו, אבל כשהוא לוקח את החכמה הזו ונוהג בה כקרדום לחפור בו, הוא מפספס את העיקר, וזה פשוט חבל.

כישרון יכול להיות דבר מופלא. אדם יכול לעשות בו שימוש לטובה. אדם כישרוני שיודע הרבה דברים ומסוגל להוכיח את עצמו בתחומים רבים – יהיה זה שיוכל לחשוב לעומק וללבן עם זולתו נושאים חשובים, יוכל להשתמש בידיעותיו כדי לפתור בעיות בביתו, ויוכל גם לעזור לבני ביתו בלימודיהם או בכל דבר אחר.

אבל כישרון הופך לכישלון ככל שאין יודעים איך לעשות את הדברים. ככל שחושבים שכישרון הוא אדון הכול. שהוא המנחה והוא העיקר, הוא המוביל והוא המטרה.

בואו נהיה ענווים. גם אם בעלי ביטחון אנו, נדע גם להרכין ראש מול אחרים. גם אם בעלי כישרונות אנחנו, נדע שגם אלו שאינם כה כישרוניים, הם לא פחותים מאתנו. כולנו שווים.