מהו טיפול CBT, ואיך אדע אם הוא מתאים לצרכים שלי?

לאחרונה קיבלתי מספר המלצות על טיפול קוגניטיבי התנהגותי. מהו הטיפול, ואיך אדע אם הוא מתאים לי?

רבים מאיתנו חווים מחשבות שליליות, כגון "אני לא מספיק שווה", "אני לא מסוגל להתמודד", "משהו רע יקרה", ועוד.

למחשבות אלה יש נטייה להתגבר בתקופות של חוסר ודאות או חוסר שליטה. בתקופות אלה אנחנו רגישים וחסרי ביטחון במיוחד, והדבר גורם לנו דחף לברוח, או להימנע מהמצב ה"מאיים".

כאשר חוויות מסוג זה מתרחשות בתדירות נמוכה, הן טבעיות ואינן פוגמת באיכות החיים. אולם יש אנשים הסובלים מחוסר ביטחון תמידי. אנשים אלה תרגמו חוויות קשות שעברו לתחושה כללית של חוסר ערך או יכולת. אנשים אלה עלולים לסבול מחרדה גבוהה, תחושות גופניות לא נעימות ורצון כללי להימנע ממצבים של חוסר שליטה או חוסר ודאות.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מבוסס על שילוב בין טיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי. העיקרון של שיטת הטיפול הוא שילוב של שינוי בדפוסי חשיבה (קוגניציה) עם שינוי בדפוסי התנהגות. כלומר, על מנת ליצור שינוי אצל המטופל, יש צורך בשינוי תפיסת המציאות (כפי שמקובל בטיפול קוגניטיבי), לצד למידה ותרגול של התנהגויות חדשות (כפי שמקובל בטיפול התנהגותי).

CBT הינו טיפול קצר מועד, המתמקד ב"כאן ועכשיו" – קשיים, מצוקות ודפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים שגורמים להפרעות רגשיות.

טיפול CBT עוזר לפתח דפוסים בריאים דרך תרגול מטלות טיפוליות, שמטרתן הגברת הביטחון העצמי, הפחתת הצורך בשליטה ובפרפקציוניזם, הפחתת מחשבות מעוותות ומטרידות והחזרת תדירות ועוצמת הרגשות הלא נעימים לרמה נורמטיבית.

הטיפול מתאים לאנשים הסובלים מחרדה ודיכאון, OCD, פוביות שונות, או לאנשים המעוניינים לטפל בכל בעיה התנהגותית המונעת תפקוד תקין ומספק.

(אורלי סמירה, יועצת זוגית ופסיכותרפיסטית CBT)

* * *

אני באה מבית עם מחלות רקע, כגון סוכרת. בצעירותי לא ייחסתי לזה חשיבות, אבל בשנים האחרונות היה רופא שאמר לי לשים לב לזה, כי זה גנטי, ומאז אני בודקת סוכר כמה פעמים ביום, ויש לי מחשבות ופחדים בנושא. מה לעשות עם זה?

מה שאת חווה הוא די טבעי. אנו פוחדים על עצמנו, וזה חלק ממנגנון ההישרדות שלנו. אבל, כל עוד זה בגדר הטבעי. אם הגעת למצב של בדיקת סוכר מס' פעמים ביום, נראה שזו חרדה ממשית, המצריכה התייחסות, מאחר שאם היא לא תטופל - היא עלולה להפוך לאובססיה. הרי רמת הסוכר לא תשתנה מהותית אחת לכמה שעות, נכון? כנראה את חווה חרדה, שאני מגדירה אותה "חרדת גוף", או "חרדת בריאות". זה שונה מאוד מהיפוכונדריה, מושג שרוב האנשים משתמשים בו. נראה שמה שאת חווה זה פחד ממשי שתחלי או חלילה תמותי, ואז מה יהיה? מצב כזה לא ניתן לפתור בתשובה של מספר שורות, אלא הוא מצריך טיפול קוגניטיבי, בו תעברי תהליך שיעזור לך לשנות את החשיבה, ואת התגובה למחשבות ולפחדים. גם תרגילי הרפיה יכולים לעזור לך כ"עזרה ראשונה", אבל אל תוותרי על תהליך קוגניטיבי, שיחזיר לך איכות חיים. בהצלחה.

(ענת דורון, פסיכותרפיסטית CBT, ACT, ומטפלת רגשית במחלקת "נפשי בשאלתי")

* * *

בתי בכיתה ו'. מאז שחזרה מתקופת הקורונה ללימודים בביה"ס, היא לא מסתדרת בכלל. קשה לה מאוד, לא מבינה ולא מצליחה במבחנים, במיוחד בחשבון ובאנגלית. המורה דיווחה כי החלה גם להפריע בשיעורים. אני שוקלת לפנות לאבחון. מה דעתך?

אני מבינה מדבריך כי עד לפני תקופת הקורונה, בתך הייתה תלמידה טובה, לימודית והתנהגותית.

סביר להניח כי, כצרת הרבים, הלימודים הבלתי שגרתיים שנלמדו השנה בדרכים שונות, לא נקלטו אצל בתך כנדרש. ישנם מקצועות, כפי שציינת, שנפגעו עוד יותר, כגון מתמטיקה. התלמידה, שהייתה רואה עד כה את התרגיל על הלוח, כשהמורה מסבירה כל שלב בביצוע עד לפתרון, כולל אפשרות להרמת אצבע ובקשת הבהרה והסבר נוסף, נותרה מול יחידת חומר המועברת בצורה אחרת לגמרי. אף על פי שהמורים השתדלו בכל כוחם ומסירותם להמשיך להקנות ידע לתלמידים, הלמידה, בכל אופן, נפגעה. בתך צברה פערים בלמידה, לא הבינה כראוי ולא הצליחה לרכוש מיומנות הנדרשת במיוחד בחישובי תרגילים ובשפה זרה – דבר שגורם לה תסכול מובן, המתבטא בהתנהגותה.

עלינו לגלות הבנה, לפני שרצים לאבחון, כדאי לבצע מעין הערכת מצב בכל המקצועות שבהם היא מתקשה, לבחון ולבדוק היכן נדרשת השלמת חומר, חיזוק ותרגול. מומלצת עזרה ממורת עזר או חונכת. עם דרבון, עידוד וחזרה לאמון ביכולותיה של בתך, נראה כי בס"ד היא תשלים את הפערים, ותעלה על גל ההצלחה כבעבר.

(קרן אהרון, מאבחנת דידקטית, מרצה בחינוך מיוחד ובפסיכולוגיה התפתחותית)