בג"ץ דחה את העתירות נגד ממשלת החילופים

בג"ץ דחה היום (שני) את העתירות נגד התיקון לחוק היסוד, שנחקק לאחר הבחירות לכנסת ה-23 ועיגן את מוסד ממשלת החילופים וראש הממשלה החלופי. מדובר בתיקון שאפשר בכנסת הקודמת את הקמתה של ממשלת נתניהו-גנץ, ובכנסת הנוכחית את הקמת ממשלת הרוטציה בין יו"ר ימינה נפתלי בנט ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד. ההחלטה התקבלה בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות.

הדיון בעתירות התמקד בשלוש סוגיות מרכזיות: ראשית, בהוראה הקובעת כי במסגרת הבעת אי-אמון בממשלת חילופים, לא יוכלו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לעמוד בראשות הממשלה האחרת. באשר לסוגיה זו קבעו שופטי ההרכב, כי עצם צמצום האפשרות להביע אי אמון בממשלה במסגרת ממשלת חילופים אינו מצדיק התערבות שיפוטית.

סוגיה נוספת שעמדה לדיון היא הוראת השעה, שקבעה כי בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23 לא ניתן יהיה לשנות את מרבית הוראות התיקון לחוק היסוד אלא ברוב של 70 חברי כנסת. כלל שופטי ההרכב עמדו על כך שעם התפזרות הכנסת ה-23 הפכה סוגיה זו לתאורטית, ומשכך התייתר הצורך להכריע בה.

הסוגיה השלישית בה דן בג"ץ עסקה בקביעה של הכנסת, לפיה הוראות התיקון לחוק היסוד ייכנסו לתוקף באופן מיידי כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23. בסוגיה זו סברו שמונה מתוך תשעת שופטי ההרכב כי אין פסול בכך שתיקונים חוקתיים ייכנסו לתוקף מיד עם חקיקתם, וכי זו גם הפרקטיקה הנוהגת בשיטת הממשל בישראל.

מנגד, בנקודה זו סבר המשנה לנשיאה בדימוס, חנן מלצר, בדעת יחיד כי שינוי הכללים החוקתיים ביחס לאופן הרכבת הממשלה ולהבעת אי-אמון בה לאחר הבחירות ובטרם הורכבה הממשלה, עולה כדי שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק. לגישתו, הפרקטיקה החוקתית הקיימת מצביעה על כך ששינויים משטריים משמעותיים חוקקו באופן פרוספקטיבי והוחלו רק ביחס לכנסת הבאה, וחריגה מפרקטיקה זו עשויה להוות "שימוש לרעה בסמכות המכוננת".

מלצר ציין, כי משיבי המדינה הציגו צידוק חלקי להחלת הוראות התיקון באופן רטרואקטיבי. משכך, הוא הצטרף לעמדת עמיתיו כי יש לדחות את העתירות. לצד זאת, הוא סבר כי יש להוציא "התראת בטלות", שתבהיר כי אין ליזום תיקונים חוקתיים משטריים משמעותיים שתחולתם מיידית, להבדיל מתיקונים שייכנסו לתוקף רק לאחר הבחירות הבאות לכנסת.

השופט נעם סולברג, שהצטרף לדעת הרוב, מתח עם זאת ביקורת נוקבת על עמיתיו: "לא אוכל להחריש נוכח מגמת התעצמותה של הביקורת השיפוטית המהותית על חקיקת יסוד. ביקורת זו נסמכת על דוקטרינות שיפוטיות עמומות ובלתי גדורות. מציאות זו אינה מניחה את הדעת".

בתנועה לאיכות השלטון, שהגישה את אחת העתירות, מסרה בתגובה לפסק הדין: "על אף שהעתירה נדחית, די לקרוא את הדברים שכותבים השופטים על מנת להבין את גודל המשבר המשטרי שאליו הוביל אותנו התיקון חסר האחריות של הממשלה הקודמת, שהפכה את חוקי היסוד של מדינת ישראל לפסטלינה הניתנת לשינוי לפי צרכי השעה הפרסונליים, וגרמו נזק אדיר לציבור הישראלי. אנחנו שבים ומזכירים כי בימים אלו הממשלה המתהדרת בתואר 'ממשלת השינוי' ממשיכה בדרכה הרעה של הממשלה הקודמת, ומוסיפה לעשות פלסתר מחוקי היסוד של מדינת ישראל, לערוך בהם תיקוני בזק ולהכפיף אותם לצרכים פוליטים רגעיים. אנו קוראים לממשלה ולחברי הכנסת בקואליציה לקרוא היטב את האמירות הנוקבות שבפסק הדין, ולבטל את ההסדר המביש ששינה בין לילה את שיטת המשטר שלנו והפך את הממשלה שלנו לממשלת שיתוק".

חבר הכנסת שלמה קרעי (הליכוד) הגיב: "למישהו יש ספק שאם ממשלת נתניהו הייתה קיימת היום, בג"ץ היה מבטל את החוק? וגם ספוילר: למרות שבג"ץ הבטיח שבפעם הבאה יפסול חוק שמבקש להאריך את התקופה להגשת התקציב, הוא ידחה את העתירה העתידית שתוגש בעניין על חוק ההארכה שהעבירה ממשלת ההונאה".