"אני יהודי, אבל אין לי מושג מה זה אומר". ומה השיב הרב גרוסמן?

"טסתי מניו יורק לפלורידה", מספר הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק, מייסד מוסדות "מגדל אור" בספרו "אור השבת". "ניגש אליי אחד הדיילים ואמר: "שמי לואי. גם אני יהודי. הוריי אמרו לי שאני יהודי, אבל אין לי כל מושג מה זה אומר לגביי. אולי יכול הרב להגיד לי מה אני יכול לעשות כדי שארגיש שאני יהודי?".

'איך מלמדים עכשיו אדם צעיר את כל התורה על רגל אחת?', תהה הרב גרוסמן לעצמו, ופנה אל הדייל באמרו: "אתה רואה שהזמנתי מנות אוכל 'ספיישל כשר'? אם תזמין את זה, תוכל להרגיש שאתה יהודי".

"מה?" התפלא הדייל, "חשבתי שזה אוכל צמחוני, ולא העליתי בדעתי כי יש לזה כל קשר ליהדות". ואז שאל את השאלה המתבקשת: "מה זה ספיישל כשר?"

"חברת 'פורד' מייצרת משאיות ומכוניות", הפתיע אותו הרב גרוסמן. "משאיות ה'טרוק' נוסעות על דלק דיזל, לעומת המכוניות הנוסעות על בנזין. מה יקרה אם תיכנס עם המכונית המפוארת שלך לתחנת דלק, ותראה שמשאית פורד עומדת בתור לקבלת דיזל, הזול פי כמה מבנזין, ותרצה גם אתה למלא דיזל במכונית שלך? הרי זו אותה חברה! למה שלא תשים דיזל?"

"מה הרב מדבר? אם אשים דיזל, הכול ייסתם. המכונית לא תעבוד", הזדעק הדייל.

"למה?", המשכתי להקשות, "והרי זו אותה חברה! אין זאת אלא שהחלק המכני של המשאית כבד יותר ויכול לסבול דיזל, אף שאינו מזוקק ונקי, לעומת המכונית הרגילה שמנועה עדין. אם נכניס לתוכה דיזל, ייסתמו פתחיה. חייבים דלק נקי שיוכל לעבור אל המנוע ולהפעילו".

הדייל עדיין לא הבין את הקשר בין דיזל לדלק, לאוכל אותו הוא אוכל, והרב גרוסמן השיב לו: "ריבונו של עולם ברא הכול, יהודים וגויים. לגויים יש תפקיד ועבודה כדי שהעולם יתקיים – לבנות ולהתגדל, הכול לפי החשבון של הקב״ה. המכשור הפנימי שלהם חומרני וגס. הם יכולים להשתמש בדיזל, בבשר טריפה, לא מזוקק. העיקר שהמשאית נוסעת.

"לעומתם, ליהודי יש נשמה, חלק אלו-ה ממעל, עדינה ואצילית. ׳הנשמה בקרבי׳, כמו שאומרים בכל בוקר. תפקידו הוא להתחבר עם הבורא, ללמוד את חוכמת התורה ולקיים את מצוותיו, ולשם כך הוא חייב אוכל מזוקק, כשר. אם יכניס אוכל טרף, זה ייסתם".

כתוב בפסוק: "ונִטְמֵתֶם בם", ומפרשים רבותינו: "אל תקרי ונטמאתם, אלא ונִטַמתֶם" ־ על ידי שאוכלים מאכלות אסורות - נהיה הלב מטומטם.

למה לאכול כשר? האם זה עד כדי כך קריטי? הרב זמיר כהן מסביר:

הרב גרוסמן הוסיף וסיפר כי כאשר קיבל הרמב"ם שאלה קשה באמונה, ביקש מתלמידו רבי יהודה אבן תיבון שישיב לשואלים. וכך ענה להם התלמיד הגדול: "דעו כי על פי חוכמת הטבע המאכלים שאדם אוכל הופכים לדם. הדם מזוקק בכבד ועולה אל הלב, וממנו אל המוח, שהוא מקום השכל ובו טמונה חיות האדם.

"דעו", הוסיף התלמיד, "כי הנזהר ממאכלות אסורות וטמאות ומאכלו כשר, נעשה דמו מזוקק. כתוצאה מכך יש לו לב טהור והרגשות טהורים, מוח טהור ודעות צלולות ובהירות, קדושות וטהורות. וכן להפך, חלילה: הניזון ממאכלים אסורים, טמאים ומטמאים, הם מטמטמים את דמו הנעשה עכור, וכך לבו ומידותיו נהיים עכורים; וכשהם מגיעים אל המוח, נעשה שכלו אטום ונוטות לדעות נפסדות, זרות וטמאות.

"לפיכך", המשיך רבי יהודה אבן תיבון, "התנאים והאמוראים, חכמי המשנה והגמרא, אשר שמרו את נפשם לבל תיגעל נפשם במאכלות אסורים, האיר אור שכלם ורוח הקודש שרתה עליהם. מכוחם הבינו את הרמיזות בפסוקי התורה הקדושה ואת משמעותן, והם אלו שקבעו כי התורה מוכיחה מאותם פסוקים על אמונה בתחיית המתים".

לואי שמע כל זאת והתחבר. הוא קיבל מהרב גרוסמן את הכתובת בה יתאכסן בפלורידה. הרב נתן לו את הכתובות, והם נפרדו לשלום.

למחרת היום, בעוד הרב גרוסמן יושב בסעודת שחרית בביתו של הרב גרונר, רבה של אחת מהקהילות היהודיות, נשמעו דפיקות על הדלת. הרב גרונר רץ לפתוח את הדלת. הפגשתי בין השניים, ואמרתי לרב גרונר: "יש כאן יהודי שרוצה 'ספיישל כשר' גם מחוץ למטוס…"

"לואי התקשר בקשר אמיץ עם הרב גרונר, וזה הכניסו תחת כנפי השכינה וקירבו לאבינו שבשמים", מסיים הרב גרוסמן את הסיפור הנפלא.

הרב זמיר כהן מבאר את חשיבות הכשרות במתק שפתיים. מומלץ:

למאות הרצאות וכתבות אדות כשרות המזון, היכנסו למדור "כשרות" באתר הידברות.

למדריך המלא לשומרי כשרות בחו"ל, לחצו כאן.