האם גם אני יכול להיות מרכבה לשכינה הקדושה?

האריז"ל תיקן נוסח לומר בתפילה: "הִנְנִי מְכַוֵּן לַעֲשֹוֹת כָּל גּוּפִי מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה..." וְכוּ'.  האריז"ל מבאר בכתביו, שהאדם צריך לשאוף להיות מרכבה לשכינה הקדושה, האם הוא התכוון גם אלי ואליך, לפשוטי העם?

כנראה שכן... הרי, הנוסח מופיע בסידורים. כך כתב האריז"ל: "ראוי לאדם תמיד לכוין ולהעריך את עצמו, כאילו הוא מדור וכיסא אל האצילות הקודש". כן, גם אתה יכול להיות מרכבה לשכינה הקדושה.

איך עושים את זה?

אומר רבי נתן: "כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה - מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה".  בדיוק כמו: ש"הַצַּדִּיקִים הֵם מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ". ולא רק שכל אחד יכול, אלא גם – הקב"ה רוצה שתשאף לזה! (ליקוטי הלכות הל' גזלה).

אם כן, כיצד ניתן להיות מרכבה לשכינה הקדושה?

אחד הדברים העיקרים, שמביאים את האדם להיות מרכבה לשכינה הוא: "קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהִוא - עִקַּר הָאָדָם". כל אדם שקידש את מחשבתו, זוכה: "עַל - יְדֵי זֶה נִכְלָלִין בִּבְחִינַת אָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, שֶׁהוּא - עִקַּר הַמֶּרְכָּבָה" (או"ח – הל' ר"ח).

גם אם לא נעמיק בדברים, נוכל להבין את הדרך לקדושת המחשבה: "כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ יַחַד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ - שֶׁלֹּא תֵּצֵא לַחוּץ מֵהַקְּדֻשָּׁה".

רק תשתדל, בכל מצב ובכל זמן, תרצה תתפלל על זה, ותתאמץ על זה: תשאיר את המחשבה בגבול הקדושה, בכל פעם תצליח עוד קצת, ובכל פעם תוכל יותר להתקרב למטרה, ולקשר עצמך, וכך תהפוך להיות 'קשר למרכבה' של השכינה הקדושה.

האבות הקדושים מרכבה לשכינה, כי תיקנו את איבריהם: רבי ברוך ממזיבו'ז, נכדו של הבעל שם טוב הקדוש, אומר שהאבות הקדושים היו מרכבה לשכינה, בכך שהם, תקנו את אבריהם, עד כדי: "שלא יהיה ביכולתם, לעשות שום תנועה שהוא - נגד רצון השי"ת".

האבות הקדושים היו מרכבה לשכינה הקדושה. עד דורו של אברהם אבינו - לא הכירו את ה' יתברך. אברהם אבינו היה הראשון: "שמסר נפשו על קדושת שמו יתברך - לפרסם אלהותו יתברך על העולם".

וזכה ע"י זה: "הוריד השכינה - למטה לארץ" ('מאור ושמש' פר' בשלח).  אומר ה'מאור ושמש' – הקב"ה ברא את כל העולמות – עבור זה, וזה רצונו ומטרתו, וזה מה שעושה לקב"ה - שעשועים גדולים.

הנשמה מאוד רוצה ונכספת להיות מרכבה לשכינה, אבל: האם גם הגוף מסכים? רוצה?  האם הגוף מוכן לשתף פעולה עם הנשמה הקדושה? הגוף מרדן – וזה הקושי, ולכן, צריך לעבוד קשה כדי להצליח: "שיהיה גופו מוכן לקבל שכינתו יתברך".

אבל, מה השכר? 'מרכבה לשכינה הקדושה' – לא שווה?

מהי הדרך שתעזור לנו להצליח? אומר דוד המלך: "סור מרע ועשה טוב".

השלב הראשון 'סור מרע': תתאמץ לא לעשות דברים שאינם לרצון ה', ואפילו אם הם - אינם עבירה.

השלב השני 'עשה טוב': תתחיל לקדש את הגוף, ולהתקדש ע"י קיום המצות.

ה'בת עין' אומר, שצריך להכין את הגוף והאיברים: "להיות כלי קודש, שיוכלו לקבל בתוכם - שכינתו יתברך". ומסיים שם: שאם האדם לא יתקן את עצמו תחילה, איך יכנס בו אור ה'? ('בת עין', פר' ויקהל פקודי).

עדיין הניסיון קשה! ואפילו – קשה מאוד!

מהי העצה שתעזור להצליח להיות מרכבה לשכינה הקדושה?

אומר ה'מאור ושמש' שהדרך להיות 'מרכבה לשכינה' היא: "מי שמגביר השכל על החומר, דהיינו: היצר הטוב על היצר הרע". קיבלת שכל, תנצל אותו – תחשוב טוב!

לא רק בפעולות טכניות גשמיות, אתה מסוגל באמצעות השכל לטהר את מחשבת הלב, ובזה אתה זוכה להמליך את הקב"ה: "על רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ועל נפשו ורוחו ונשמתו".

כמו שכל אחד אומר בקריאת שמע: "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". אפשר להתייאש מהתחלה...

מה הסיכוי שאצליח בזה? יש סיכוי, להצלחה יש סוד!

בנית העולמות תלויה - בהתחלות חדשות: רק תפתח את הפתח הראשון, תתחיל והקב"ה יאיר לך את הדרך, ותקבל סייעתא דשמיא, כי התחלה חדשה נקראת: "חינוך" – כי מתחילים לעשות דבר – שלא רגילים בו!

כל התחלה חדשה היא – מסירות נפש, היא קשה, ומי שמוסר את נפשו – שכרו בהתאם.

"ויפתחו כל השערים, ויבוא עליו - כל הקדושות! ויהיה מרכבה לשכינה". והתוצאה? אומר ה'תולדות אהרן': "האדם בונה עולמות למעלה - וממשיך חסדים למטה"! אברהם אבינו היה הראשון להכיר את בורא עולם לכל האנושות... עד ימינו אנו... נצעד בדרכו... ('תולדות אהרן', פר' מקץ, בשמו של רבי לוי יצחק מברדיטשב).

התחלה חדשה - בכל יום ובכל רגע!

התחלה חדשה היא דרך, שהולכים בה, בכל יום ובכל רגע מחדש, גם אם נכשלים, מתחילים שוב, שהרי כך כתוב: "בכל יום יהיו בעינייך כחדשים...". 'ההשתדלות שלי, וההצלחה – בידי ה'" הקב"ה רוצה שתשתדל, ושוב תשתדל... ובסוף גם תצליח: "יגעת ומצאת תאמין"!

בהצלחה...

לע"נ האר"י הקדוש - רבי יצחק לוריא בן רבי שלמה אשכנזי, זכותו תגן עלינו, ונזכה לגילוי משיח צדקנו במהרה, אמן.