"הרב, תתפלל עלי שאזכה בלוטו", ומה השיב הגר"ש פינקוס?

מושג התפילה אצל הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל היה מיוחד במינו. בניגוד לרבים אחרים אשר משתתפים אמנם בצרתו של האחר ומפטירים לעומתו בהינף יד "אתפלל עליך", כאילו דבר של מה בכך הוא הנעשה כלאחר יד, הרי שהוא לעומת זאת לא היה מסוגל לומר "אתפלל עליך", מבלי שיהיה לכך כיסוי מלא.

אחד הסיפורים המפעימים התפרסם ב'מוסף שבת קודש' והוא התרחש בפורים של אחד השנים, כאשר אחד מילדיו שתה והתבסם כהוגן, ומתוך יינו החליט החל להתחנן לאביו שיוציא מפיו הבטחה שיתפלל להצלחתו. "אבא, השנה תתפלל עלי", ביקש מאביו, אולם רבי שמשון השיב: "מה אתה חושב לעצמך, שזה לא קשה לי? וכי תפילה זה דיבורים בעלמא? אין לי כוחות לכך".

הבן לא הרפה, וכשדמעתו על לחיו חזר וביקש, הפציר והתחנן על נפשו. "אבא, השנה אתה מתפלל עלי!"

עם רדת היום לקראת שקיעה לא יכלה הרבנית לשאת בצערו והתערבה: "תראה איך הוא מתחנן, אי אפשר לסרב לו", ביקשה.

בעקבות הפצרותיה נוצר סדק בחומת ההתנגדות. רבי שמשון התרכך, אלא שעדיין לא יכול היה להסכים לבקשה לגמרי. "אבל שייתן תאריך, לא שנה שלימה".

"חצי שנה, עד אלול", קרא הילד כדי לזרז את ה'מקח'. רבי שמשון הסכים ונתן את הבטחתו.

יום או יומיים לאחר מכן נשכח העניין אף מליבו של הילד שכה הפציר וביקש. ההבטחה היתה כבר מונחת בכיסו והחיים שבו למסלולם.

בראש חודש אלול של אותה שנה שהה רבי שמשון בחו"ל. בו ביום יצרה הרבנית קשר עם הישיבה בה למד אותו בן, ואמרה לו כי ימתין ליד הטלפון הציבורי לשיחה טרנסאטלנטית שאבא מבקש לשוחח עמו עכשיו מעבר לים.

"שלום, מה שלומך? איך לומדים? רציתי לומר לך שהיום זה היום האחרון שאני מתפלל עליך באופן מיוחד כמו שהבטחתי לך אז בפורים. עד כאן התחייבתי ותו לא. מעתה תתפלל אתה על עצמך". ובאיחולי "ברכה והצלחה" סיים את השיחה.

הנער הניח את השפופרת נרגש ונסער לחלוטין. באחת חדרה למוחו ההכרה באיזו רצינות נטל אבא על עצמו את התפילה, ומני אז כמו נחקקה בעצמותיו לנצח משמעות הסוגיא של תפילה והאחריות הכבדה שהיא נושאת בחובה.

כאשר רואים כיצד ראה רבי שמשון את מושג התפילה, ניתן להבין את המעשה המופלא הבא: קרוב משפחה צעיר ניגש לרבי שמשון פינקוס ותיאר לו את מצבו הכלכלי הקשה, כאשר נקלע למערבולת של חובות. "שהרב יתפלל עלי שהמספר שאקנה בכרטיס הגרלה יזכה בסכום גדול", ביקש מהרב פינקוס.

רבי שמשון עצמו החזיק בדעה נחרצת נגד רכישת כרטיסי הגרלה, והבהיר לו בתגובה כי הסיכוי לזכייה הוא אפסי, וכי רכישת כרטיס כזה היא מעשה בלתי הגיוני השווה כמעט בערכו להשלכת כסף לפח. יצוין כי לפי פוסקי ספרד, רכישת כרטיס הגרלה אסורה הלכתית. אך אותו קרוב משפחה לא שהלה לא הרפה, והצורך הנואש בממון העשוי לחלצו מן המצוקה הניע אותו לשוב ולהפציר.

רבי שמשון, שכאמור לא חשב כי רכישת כרטיס הגרלה הינה פעולה נכונה, חכך שוב בדעתו והכריע כי למען הזולת יש לו לצאת מגדרו. "נו, טוב", השיב לאיש, "לך תקנה את הכרטיס".

כעבור כמה ימים סיפר לו אותו צעיר לפי תומו כי לבסוף לא קנה את כרטיס ההגרלה. תגובתו של הרב היתה מפתיעה: "אוי ווי", הפטיר באנחה. "היודע אתה כמה תפילות השקעתי כדי שתגריל בהגרלה? מה אתה חושב, שסתם אמרתי לך שתקנה? חבל שלא קנית!"

כיצד מתבטא הגעגוע האין סופי לקשר אמיתי עם הקב"ה? צבי יחזקאלי נפגש עם הרב דניאל כהן בתכנית "אהבת עולם" לשיחה עוצמתית על משמעות התפילה, בליווי קטעי נגינה ושירה:

הרב אשר דרוק - איך לפעול ישועות בתפילה?