5 דרכים לגרום לילד להרגיש שההורה מבין אותו

ילדים, באופן טבעי, באים לספר להורים שקרה להם משהו.

שמישהו העליב אותם, שהמורה התנכל להם, שהחבר הטוב בגד בהם או כל דבר אחר.

למי יבואו לספר אם לא להורים שלהם?

ובכל זאת, לא פעם אנו מגלים את הילד ה"סגור", ה"תחום", שמשום מה לא נפתח. שמשום מה לא מגיע לספר להורה על בעייתו.

מדוע זה קורה? איך אפשר לעזור לו ולגרום לו שלא להיות עצור כל כך?

1. הראה לילד שאתה שם, נוכח – פנה זמן מיוחד לכך

אפשר לראות, לפעמים, את ההורה הלוקח את ילדו יד ביד ברחוב. הילד כבר גדול, לומד בבית הספר, אבל הם הולכים יד ביד ומשוחחים בערנות. למה הילד מספר להורה הזה את סיפוריו ושופך לפניו את לבו? כי ההורה הזה מפנה הכול כדי להקשיב לו.

לעומת זאת, אפשר למצוא את ההורה שצועד עם ילדו ברחוב, הוא בטלפון והילד נשרך בעקבותיו.

האם הילד הזה ישפוך לבו לפני אביו? לא בטוח! (אני לא מדברת כמובן על מקרה חד פעמי, או על שיחת טלפון קצרה).

רוצים ילד שמספר? – פנו לו זמן לדבר!

2. הוא לא "בעל דמיונות" כלל וכלל – הוא מרגיש באמת שהוא מסכן ואומלל

אל תענו לילד: "נדמה לך" או "אלו סתם דמיונות שלך" – אלו אינם דמיונות, אלו רגשות.

בואו נבין את הילד כשמספר לנו דבר מה. נסתכל על הנפש שלו, נביט אל הנשמה.

נדע לנטרל רוחות רעות האומרות לנו: "ראו, הוא סתם מתלונן תמיד", "רואה מה שרוצה לראות".

אם נלמד את עצמנו שהוא אינו בעל דמיונות נוכל להתייחס לדבריו בכבוד והוא ירגיש זאת ויוקל לו.

3. אל תמהרו כדבר ראשון לשלוף מהמותן איזשהו פתרון

לא תמיד הילד משווע לפתרון. לפעמים חשוב לו יותר שתבינו את הדבר לעמקו. מה שאנו עושים לא פעם, לא מקשיבים כמעט לדברים, בטוחים שאנו יודעים מצוין את הכול, ופשוט עונים בנתינת פתרונות. האם התבקשנו לעשות זאת? לא בטוח! ממש לא!

עלינו להיות קשובים לבקשה של הילד. עלינו לבדוק האם חיפש פתרון, או שחיפש אותנו...

4. אינכם יודעים מה לענות והוא דורש תשובה? אמרו לו שתחשבו על כך בשלווה

לפעמים הילד מספר ומספר, ואז דורש תשובה או תגובה. אנחנו בטוחים שכהורים עלינו לדעת הכול, ולכן לא נעים לנו לומר שאיננו יודעים.

האמת, זו לא פחיתות כבוד לומר שאיננו יודעים. זה מוכיח שאיננו מושלמים ואיננו מלאכים וזה בסדר גמור.

כשאנחנו אומרים לילד: "נחשוב על כך  ונשוב עם תשובה" – הילד הרבה יותר מרוצה. זה מראה שאנו מתייחסים בכבוד גדול מאוד לדבריו. לא רוצים לשלוף תשובה מהמותן, רוצים להקדיש זמן למחשבה.

5. תנו לילד לחוש שאתם שותפים – זה עשוי לטרוף את כל הקלפים

"אני מבין אותך, לגמרי", או: "אתה צודק, זה באמת לא נעים" - אלו משפטים שהילד יאהב לשמוע, ובינינו, גם מבוגר.

אף אחד לא אוהב שמזלזלים בדבריו, שמסתכלים עליו כתינוק בגלל שמספר כמה נעלב מכך שהחבר אמר לו שהנעליים שלו לא יפות בעיניו.

גם אם ההיעלבות הזו נראית להורה תינוקית, עליו לזכור שהילד שלו באמת נפגע מכך ולהבין אותו לגמרי.

ברגע שאיננו מזלזלים, אלא מוכיחים לילד שאנו שותפים לכאבו, להרגשתו, לתהליך שעובר, אז הילד יכול לחשוב בהיגיון, לשתף אותנו גם בבעיה וגם במה שחשב אודותיה, לצאת מתוך יגונו.

לרכישת ספרה החדש של מנוחה פוקס "5 אבנים - אבני דרך לבית מוצלח ומאושר" לחצו כאן או חייגו למוקד המכירות של הידברות שופס: 073-2221250