סיון רהב מאיר: הדברים שאפשר לראות דווקא בשדרות

יום שני אחרי הצהריים, "גבעת קובי", העיר שדרות. הביטוי 180 מעלות מבטא שני קטבים. השבוע ראיתי בעיניים 180 מעלות. מצד אחד, מולי, עזה. כמה מאות מטרים מאיתנו רואים את הרצועה הצרה. קיבלתי הסבר על הבניינים שנהרסו ב"שומר החומות", ועם טלסקופ הראו לי גם עמדה קטנה של חמאס. "הם רואים אותנו כל הזמן, גם עכשיו. הם לא יורים כי עכשיו אין להם אינטרס לחמם את הגזרה", הסביר לי המדריך. ואז הוא ביקש ממני להסתובב 180 מעלות בדיוק: כשהגב לעזה, הפנים אל שדרות, ואלה באמת 180 מעלות. אני לא זוכרת שראיתי פעם בבת אחת כל כך הרבה התחלות בנייה, כל כך הרבה מנופים, שכונות, בניינים, וילות.

מעניין מה ילד בעזה חושב כשהוא מביט כך מעבר לגבול: הרי ההחלטה שלהם לא לבנות את חייהם לצידנו, לא לפרוח ביחד, פוגעת קודם כל בהם. מול בתי הספר והמתנ"סים והפארקים עם מתקני המשחקים שמתנשאים למעלה, תנופת הבנייה שלהם היא מתחת לקרקע: במנהרות, במחילות, בבונקרים.

המדריך של הסיור הזה, איש התקשורת מנדי ריזל, כבר ממשיך לתחנה הבאה. הוא תושב העיר, שסיים לאחרונה קורס של "הקרן לפיתוח שדרות" שהחליטה להכשיר מדריכי טיולים לעיר. "יש כעת עלייה גדולה בכמות המבקרים", הוא מספר. "תיכוניסטים, חיילים, משפחות, כל הזמן נוהרות לפה קבוצות שרוצות לראות את הפלא הזה, 50 דקות מתל אביב".

אנחנו ממשיכים לזירה שבה נהרג הילד עידו אביגל. מישהי שואלת אותי מה פתאום עיתונאים מגיעים לפה כשיש שקט, ומנדי אומר שזו בדיוק הנקודה. שצריך להגיע גם עכשיו. 13 שנים לא היה בעיר הרוג מטיל, ולכן פטירתו של עידו כה טלטלה רבים. בין הבניינים מוצג ספסל לזכרו של עידו – "ואהבת לרעך כמוך" כתוב עליו. זה ספסל שנועד לילדים שמרגישים קצת לבד, ורוצים שיבואו לשחק ולדבר איתם. "מאות ספסלים כאלה כבר הוצבו בגני ילדים בישראל ובחו"ל, והם מחוללים שינוי חברתי", אומר מנדי, "אבל רק על הספסל הזה שבשדרות אפשר לשבת ולראות את המקום שבו עידו נהרג. במקום כזה באמת שכל המריבות נראות קטנות ומיותרות".

המיזם התיירותי החדש לא מתמקד רק בטרור. להיפך. יש סיורים קולינריים במסעדות ובמטבחים ביתיים בעיר, יש סיורים מוזיקליים (אחרי הכול, להקת טיפקס וכנסיית השכל ומיכה ביטון וחיים אוליאל ועוד ועוד הגיעו מכאן), יש ביקור במרכזי חוסן ייחודיים (כולל מרכז חוסן עם בעלי חיים, שעוזרים להעצים את ילדי העיר), יש קיבוץ עירוני ויש גם כפר סטודנטים לצעירים. "מכללת ספיר הסמוכה היא המכללה הגדולה בישראל, עם 8,500 סטודנטים, וישיבת ההסדר בעיר היא גם הגדולה בישראל, עם 600 תלמידים. אנשים לא יודעים את זה", אומר מנדי, שלוקח אותנו דרך רחוב של בניינים רבי קומות, רחוב אריאל שרון.

ויש גם מורשת. בשנת 1951 היו כאן 70 אוהלים במעברה של עולי כורדיסטן ואיראן. היום יש פה 30 אלף איש, חלוצי דורנו. "בחודש אפריל השנה ציינו 20 שנה לפצצת המרגמה הראשונה על שדרות, עוד לפני שנפלו הקסאמים. והנה, תראי איך המקום התפתח ב-20 שנה. זה מדהים. בזמן מלחמה כולם מזדהים איתנו, אבל אני קורא להם לבוא לבקר בזמנים שקטים. לראות עם מי הם מזדהים".

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".