הנחש פועל בשקט, היזהרי לא לפעול אחריו

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם, וְשָׁמַר ה' אֱלֹקיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ".

כל אחד מאתנו רוצה להרגיש מוגן, בדיוק כמו אותו שיר ילדות מוכר: "אלוקי שמור נא עלינו כמו ילדים, שמור נא ואל תעזוב תן לנו אור ושמחת נעורים תן לנו כוח עוד ועוד". איזו תחושת שמחה ובטחון יש לנו כשאנחנו מרגישות "בידיים של אבא".

מסבירים חז"ל ששמחה גדולה תהיה גם בשמים אם יקיימו ישראל את מצוות "תשמעון" דווקא בדור של "עקבתא דמשיחא".

העקב מסמל את הניסיונות הלא קלים שעוברים על כל אחד ואחד, וכשהאדם משתדל להשאיר עקבות, המעידים על שצעד בדרכים טובות, זה מעיד שבחר ללכת על פי ניווט הקול האלוקי המפעם בלבו.

כשם שיש פיתוח קול, המסייע להפקת קול צלול ויציב, כך יש פיתוח שמיעה, פיתוח יכולת הקשבה פנימית, שגורם ליציבות ואיזון.

אם נצליח לשמוע את העצות הטובות המסתתרות מאחורי כל משפט אלוקי, נמצא את עצמנו במסלול המוביל אל מקור הברכה והשפע. 

"והיה עקב תשמעון", מסביר רש"י שהכוונה היא למצוות שאדם דש בעקביו כלומר רגיל ללכת איתם.

רגע לפני שנפתחת בפנינו דלת השנה החדשה נשתדל "לעשות סדר" בהרגלים שלנו, משום שהם אלה שיובילו את הרגליים שלנו לצעוד במסלול הנכון.

המילה "עקב" מופיעה בפעם הראשונה בתורה בתחילת ספר בראשית, לאחר חטא האדם הראשון ושם נאמר לנחש, "וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ: הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג', ט"ו).

העקב מסמל את מקום הימצאותו של הנחש שהחטיא באמצעות קולו המפתה, את אדם וחוה.

קולו של הנחש נשמע באופן של לחישה, הוא פועל בשקט, הוא נמצא בדיוק במקום של ההרגל, כבר התרגלנו לשמוע אותו, עד שמבלי לשים לב אנחנו מקשיבים לעצותיו ופועלים באופן אינסטינקטיבי אחריו.

באופן טבעי כשמישהו לוחש משהו, מקרבים את האוזן אליו כדי לשמוע אותו היטב, במובן הרוחני, המיקום של הנחש הוא ברצפה, ממש ליד העקב, כאן נשקפת סכנה לאדם שלא שוקל את צעדיו, העקב מסמל את יציבות האדם, את היכולת ללכת, עליו נשענת כל הקומה כולה. מי ששולט בעקב שולט ביציבות הגוף ובאיזון הנפש, איזון מלשון אוזן, מה שנכנס אל תוך האוזן משפיע על עולם הרגשות, לכן כָּפַל משה, לאות הדגשה, את הפועל שמע בפרשתנו: "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם" (דברים י"א, י"ג).

שמוע - שמיעה בעלמא, אם שמעת משהו זה לא מספיק, את צריכה לחבר את השמיעה ל"תשמעו" - לשמיעה הפנימית,  שתוביל אותך

"אל מצוותי אשר אנוכי מצווה" – עד שתפנימי שמאחורי כל מצווה מסתתר קולו של בורא העולם שמצווה אותנו (מלשון צוותא – חיבור) לקבל את עצתו ולבחור בטוב, ואז נזכה לשמירה וחן ובכל אשר נעשה נצליח.