האם אמירת סליחות עלולה להביא קטרוג עלינו?

א. החל מיום ב' באלול אנחנו – הספרדים – מתחילים לומר סליחות. ואחינו האשכנזים מתחילים לומר סליחות רק בשבוע האחרון של חודש אלול.

סליחות באשמורת הבוקר

ב. הזמן הטוב והראוי ביותר לאמירת סליחות, הוא באשמורת הבוקר. וכמו שאמרו במסכת עבודה זרה מבואר שהקדוש ברוך הוא שט בלילה בשמונה עשר אלף עולמות. אנחנו לא מבינים את הדברים הללו, אבל כך כתוב בגמרא, ובאשמורת הבוקר הוא שט בעולם הזה, ולכן זה זמן של רחמים הראוי ביותר לאמירת הסליחות (כך הביא המגן אברהם (סימן תקפא סק"א) בשם הגהות מנהגים).

סליחות בחצות הלילה

ג. אנחנו נוהגים כאן בבית הכנסת היזדים לומר סליחות בחצות הלילה, זו מסורת של שנים רבות עוד מזמן מרן זצ"ל. המקור לאמירת סליחות בחצות הלילה הוא קדום, מביא את זה רבי ישראל אלנקאווה בספר מנורת המאור (פ"ב מתפילה תיקון האשמורות עמ' 357) שהיה לפני כשש מאות שנה.

סליחות במשך היום

ד. מי שלא יכול לומר סליחות באשמורת הבוקר, ולא בחצות הלילה, יכול לומר בבוקר לפני תפלת שחרית. וכן יכולים לומר בזמן מנחה, כגון חיילים שהם כפופים להוראות של המפקדים שלהם, יכולים לומר סליחות לפני תפלת מנחה. ואמנם מבואר בזוהר הקדוש (פרשת לך לך דף צה ע"ב, ובפרשת חיי שרה דף קלב ע"ב, ובפרשת יתרו דף פח ע"ב), שבשעת מנחה שולטים הדינים. אבל הדינים אז הם מתוקים ואינם חזקים כל כך כמו בלילה, ולכן אומרים שלש עשרה מדות של רחמים בתפלת מנחה, מה שאין כן בערבית שלא אומרים י"ג מדות, מפני שאז הדינים שולטים לגמרי, ואם יאמר י"ג מדות של רחמים הוא מעורר את הדינים.

סליחות בתחילת הלילה

ה. לאחר צאת הכוכבים קודם חצות לילה אין לומר בשום אופן סליחות, כי כאמור בשעות הללו זה זמן שליטת הדינים, וכשאומר סליחות הוא מתגרה בדינים ומעורר אותם. רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (חאו"ח ח"ב סי' קה) כתב שגם לפי המקובלים אין איסור לומר סליחות לפני חצות הלילה, אלא שאינו מועיל כל כך כמו אחרי חצות. אולם מרן זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת ח"א סימן מו, ובחזון עובדיה ימים נוראים עמ' ג) מביא אותו, ומעיר עליו, שהרי רבי משה זכות – שהיה לפני כ-380 שנה – כותב דברים חמורים מאוד על מי שאומר סליחות לפני חצות הלילה, שהוא קרוב להיות מקצץ בנטיעות. ולכן מי שנקלע למקום שאומרים סליחות לפני חצות בשעה אחת עשרה או שתים עשרה, כגון בכותל המערבי, לא יצטרף אליהם.

האם אפשר לומר סליחות לפני חצות לילה? הרב ירון אשכנזי מסביר:

סליחות ביחיד

ו. אין לומר סליחות ביחיד, אלא בצבור, שהרי אומרים בסליחות תפלות בארמית, כגון "רחמנא אדכר לן", "דעני לעניי", "מחי ומסי", וכולם יודעים את ההלכה שלא ישאל צרכיו בארמית, שאין מלאכים השרת מכירים בלשון ארמית, ולא יעבירו את התפלה שלו. ובגמרא (שבת יב ע"ב, וסוטה לג ע"א) אמרו שיש חילוק בזה בין יחיד לצבור, שיחיד זקוק למלאכי השרת, ולכן אין לו להתפלל אלא בלשון הקודש, אבל צבור אינם צריכים לסיוע של מלאכי השרת, כי תפלת הצבור עולה ישירות לקדוש ברוך הוא בלי תיווך המלאכים, ולכן יכולים הצבור להתפלל בכל לשון.

ז. הכף החיים (סימן תקפא ס"ק כו) הקשה, מה בכך שמלאכי השרת אינם מבינים לשון ארמית, הרי הקדוש ברוך הוא שומע כל תפלה. אבל כאמור מבואר בגמרא שיחיד אין לו להתפלל בלשון ארמית. ויש שטענו מה בכך שיאמר בארמית, וכי הוא עושה איזה איסור? אבל באמת מבואר בשו"ת תורה לשמה (סימן מט) שמי שאומר סליחות ובקשות בארמית, זה גורם לקטרג עליו, מכיוון שאומרים "כנראה הוא בטוח בעצמו שתפלתו תתקבל גם בלא המלאכים, נבדוק מה מעשיו", פותחים את הספר ורואים כמה עבירות יש לו, ונמצא שהוא עורר את הקטרוג על ידי שביקש בארמית ביחיד. ואמנם הרב תורה לשמה שם חילק בין הסליחות שבארמית, שאם הם סמוכות לסליחות שבלשון הקודש יאמר, ואם הן נפרדות לא יאמר. אך בשו"ת יביע אומר (ח"א חאו"ח סימן לה אות יא) כתב שאין לחלק בזה, אלא לא יאמר כלל את הסליחות שבארמית.

האם ניתן לשמוע סליחות דרך הלוויין והרדיו? הרב ירון אשכנזי מסביר:

סליחות ברדיו ובלוויין

ח. השומע סליחות בשידור חי דרך הלוויין או הרדיו, יכול להצטרף עם הצבור ולומר סליחות עמהם, ואומר יחד אתם שלש עשרה מדות של רחמים, וכן את כל הקטעים שבארמית, כי יש באותה שעה צבור שאומרים כפי הדין, והוא מצטרף אליהם. אנחנו נוהגים לומר כמו שמרן זצ"ל נהג לומר את כל הנוסח של "רחמנא" יחד עם השליח צבור, ולא רק לענות בדיל ויעבור בלבד, וכן אומרים יחד עם השליח צבור את כל הנוסח של "דעני לעניי", ולא רק לענות ענינן בלבד. וכן השומע את הסליחות דרך הרדיו והלוויין, יכול לענות אמן על הקדיש שבסוף הסליחות.

שופר, מגילה ואמן כששומע מהרדיו והטלפון

ט. אמנם יש הפרש של כמה שניות עד ששומעים דרך הלוויין והרדיו, וכן יש הבדל בזה בין ערוצי הרדיו, אבל גם כשיש הפרש של כמה שניות יותר מתוך כדי דבור, עונים אמן ולא נחשב לו לאמן יתומה. בכלל, עצם השמיעה דרך הרדיו, דנו בזה הפוסקים בעניינים דומים, הראשון לציון רבי בן ציון עוזיאל – היה אחד מרבותיו של מרן זצ"ל – בשו"ת משפטי עוזיאל ח"א (סימן כא) וח"ג (ס"ס נא) כתב, שלא יוצאים ידי חובת תקיעת שופר על ידי הטלפון והרדיו, כיון שלא שומע את קול השופר עצמו, אלא המכונה הנקראת ממברנא קולטת את קול השופר ומשמיעה לו, והרי זה קול הברה ולא קול שופר, וכתב גם כן שלא עונה אמן על קדיש וקדושה ששומע דרך הטלפון והרדיו. וכן כתב בספר שערים המצוינים בהלכה (ח"ב עמ' פא) בשם כמה אחרונים שכתבו כסברתו של המשפטי עוזיאל. אבל האמת שיש לחלק בין דין שומע כעונה לבין עניית אמן, ולהצטרף לאמירת הסליחות, כי בדין שומע כעונה צריך לשמוע את קול האומר עצמו שהוא בר חיובא, ואם שומע דרך הממברנא לא יוצא ידי חובה. והוא הדין השומע דרך הרמקול, באופן שלא יכל לשמוע את הקורא בלי הרמקול גם אם היה מתאמץ לשמוע, נמצא ששמע את הממברנא ואינו יוצא ידי חובה. אבל לעניין עניית קדיש, די לנו שיודע שבאותה שעה יש אחד שמברך, עונה אחריו אמן. והוא הדין לענין סליחות, די במה שיודע שבאותה שעה הצבור אומרים י"ג מדות של רחמים, או "רחמנא", ובכך הוא מצטרף אליהם ואומר עמהם.

מהו הזמן הראוי ביותר לאמירת הסליחות? האם אפשר להצטרף לסליחות שנשמעות ברדיו, ולומר אמן? צפו בשיעורו השבועי של הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף שליט"א

מתוך הספר "השיעור השבועי" המסכמים את שיעוריו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף. ניתן לרכוש מספרי הסדרה בהידברות שופס כאן.