כמה יהודים יש בעולם? התשובה תפתיע אתכם בגדול

הלכה מפורשת בגמרא שאסור למנות את עם ישראל. במסכת יומא אומר רבי אלעזר: "כל המונה את ישראל עובר בלאו שנאמר 'והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד'". לדעת רב נחמן בר יצחק, המונה את ישראל עובר בשני לאווין, כיוון שנאמר בפסוק: 'לא ימד ולא יספר'".

מה הפנימיות שעומדת מאחורי האיסור למנות את עם ישראל?

התשובה פשוטה: אסור לספור את עם ישראל, כי עם ישראל זה לא משהו מספרי. הערך המספרי הוא לא רלוונטי בשביל עם ישראל.

עיון במפת העולם מצביע על כך שיש מדינות הגדולות פי 30 ממדינת ישראל, ובהן יש הרבה פחות תושבים מאשר בישראל. שטחה של קנדה, לדוגמה, גדול יותר מארה"ב, אך כמות האנשים בה היא עשירית מארה"ב. כלומר: מדינה זה לא עניין של גודל. השטח הוא בכלל לא רלוונטי. אין שום קשר בין גודל השטח לכמות התושבים.

כמו שבוועדת קבלה לא מבררים מה מידת הנעליים של הילד או מה מספר הטלפון של ההורים שלו. הנתונים האלה פשוט לא רלוונטים.

על אותו משקל: זה מה שטמון באיסור למנות את עם ישראל. העניין הוא: יהודי זה לא עניין של מספר. המספר של עם ישראל הוא לא רלוונטי לשום דבר.

ולמה?

כי יכול להיות לך יהודי אחד בודד, שכל העולם כולו כדאי הוא לו, והוא שקול כנגד כל העולם כולו, ועליו עומד כל העולם. ובמקביל אתה יכול להעמיד כנגדו כמות של מיליון יהודים, וכולם ביחד לא שוים כמוהו.

אם תעמיד את כל חכמי ישראל בכף המאזניים, ורבי אלעזר בן ערך בכף שנייה - מכריע הוא את כולם. כלומר, המספר לא רלוונטי.

את מי זה מעניין כמה יהודים יש? האם עשרה או מיליון? הכל תלוי במי מדובר.

יהודי זה חומר גלם, שאפשר מצד אחד לעשות ממנו חללית שמגיעה עד כסא הכבוד, ובאותה מידה הוא יכול להישאר עוד אחד... עוד אחד ממיליארד מכוניות ישנות שנוסעות בכביש...

נו... אז משנה לנו כמה יהודים יש בעולם?!

זה לא עניין של כמה, זה עניין של מה. מה עשית עם עצמך?

אצל יהודים מספר הוא לא רלוונטי. יכול להיות המון יהודים שלפי המעשים שלהם הם לא שווים כמעט כלום, וכנגדם יש יהודי אחד שהשיב את חמתי מעל כל בני ישראל, ועליו לבדו עומד כל העולם...

ולכן אסור למנות את בני ישראל. אסור להוריד את הערך של עם ישראל לרמה של מספרים. זה האיסור.

הישיבות, תלמודי התורה, בתי הספר, הסמינרים - מלאים ביהודים כשרים. בלי עין רעה כלל ישראל מתרבה, והציבור החרדי מתפתח לאין שיעור. כל צעיר שעד עכשיו היה בחממה של הבית פתאום חוזר ללימודים. הוא שוב נבלע בין מאות רבות של בחורים או ילדים כמוהו.

ולאו דווקא בלימודים ולאו דווקא בבית המדרש, גם באווירה הכללית יש חרדים רבים, רבבות משפחות שומרות מצוות, ולפעמים יש תחושה של 'עוד אחד', תחושה עדרית שאני עוד אחד חלקי עשרות אלפי משפחות חרדיות קלאסיות...

וזו טעות! כי ביהדות אין מקום למספרים, אסור למנות את ישראל. אסור לך להעמיד את עצמך בהשוואה מול אחרים. זה מנוגד להשקפה היהודית.

זה שחוץ ממך יש עוד רבבות יהודים נחמדים שלובשים את אותו סגנון לבוש – אין שום קשר. אתה לא "אחד חלקי...", אין דבר כזה ביהדות. כל יהודי הוא יחידה בודדות, ובמעשיו ובהתמודדותו הוא קובע מה השיעור קומה שלו.

אתה יכול להסתובב ברחוב החרדי הסואן ואף אחד לא רואה אותך, ותכל'ס, בשמים ההסתכלות היא אחרת לגמרי. יתכן שהדמות שלך מזדקרת עד השמים, ועוד מאה אנשים שמקיפים אותך עם זאטוטים. ובאותה מידה יכול להיות שגם הם נחשבים לכשעצמם. מה שבטוח, זה לא עניין של מספרים.

ואיפה זה הכי פוגש אותנו? במוסדות, במגזר, בקהילתיות. אנחנו מאוד נוטים לסווג מוסדות או קהילות לפי מספרים. אם זכיתי להתקבל למוסד המבוקש שיש בו כך וכך מספרים של אנשים, אז אני נמצא במקום הנכון, ואם אני נמצא במוסד הקטן והמצומצם שיש לו פחות ביקוש, אז האף שלי למטה ואני מרגיש לא שווה... כן, זו הרגשה טבעית.

ברור שבמינהל הקהילתי זה ודאי ככה עובד, בביזנס ובפוליטיקה זה ודאי ככה עובד. אבל בעבודת ה'? לא! לא רבתי! בעבודת ה' הכל תלוי במעשים שלנו!

כשהמשיח יבוא, אנחנו צריכים להיות ערוכים להפתעות מאוד מאוד גדולות וגם לא נעימות. עליונים למטה ותחתונים למעלה. כל מיני מוסדות מרשימים ונוצצים עלולים להתברר כקטנים ולא משמעותיים, ואילו כל מיני יהודים בודדים ומשפחות שנדחקו לפינה והמשיכו לעשות רצון ה' בנאמנות ובלי להיות מוכתבים לחברה - פתאום יתבררו כמעצמה אדירה של זכויות ומצוות ומעשים טובים.

נא לא לזלזל! נא לא לבטל את השני על מזבח המספרים, נא להיזהר ולא למהר לשפוט את השני במבחני תוצאה מספריים, כי לעתיד לבא יתברר שאותו יהודי בודד הרי "היה מספר בני ישראל כחול הים..." מספר הזכויות של היהודי הבודד הזה יתברר שהוא כחול הים אשר לא ימד ולא יספר...

לכל אלו שלא עשו חיל במבחן המספרים, ולא הגיעו ליעד הנוצץ של המסגרת המבוקשת ביותר, אנא נא ונא, אל תחושו למניינכם. זכרו: שאסור למנות את ישראל!

מספרים זה נכון בניהול חשבונות. מספרים זה יופי בשיעור מתמטיקה, אבל לא אצל יהודי. לא בבית ספרנו של "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל".