אלקנה מרציאנו: "השייח בדובאי הציע לי להופיע תמורת סכום עתק, וסירבתי"

נעים להכיר

"אלקנה מרציאנו, 29, מאורס, מתגורר בגבעת שמואל, זמר ויוצר".

ניצוץ של נוסטלגיה

"נולדתי למשפחה חרדית, אנחנו שמונה אחים - בת בכורה ואחריה שבעה בנים. כולם שרים אצלנו בבית. גדלנו על מקאמים ושירת הבקשות. סעודת שבת אצלנו בבית זה כמו הופעה. מגיל צעיר הלכתי עם אבא לבית הכנסת. בית כנסת מרוקאי, כמובן. אחי היה החזן הקבוע שם, וכשבגרתי למדתי לקרוא בתורה. אני מאוד אוהב את זה. ההורים שלי חזרו בתשובה - לאמא תמיד הייתה זיקה לדת, ואבא התערב עם חבר - הוא אמר לו שאם הקבוצה שהיה בעדה תנצח הוא יחזור בתשובה. הם עברו תהליך ארוך, אך כבר לא מעט שנים שאמא שלי מחזירה נשים בתשובה בעצמה. הרבה נשים למשל החליטו לשים כיסוי ראש בזכותה".

ניצוץ של שורשים

"לאחרונה איבדתי את שתי הסבתות שלי. זה היה מאוד קשה. הן נפטרו בהפרש של שנה. סבתא מצד אבא הייתה חולה כמה שנים, ובסוף נפטרה. לא הספקנו להתאושש מזה, וחצי שנה אחר כך, דוד שלי, הבן הבכור שלה, הלך לישון ולא התעורר. חצי שנה לאחר מכן סבתא מצד אמא נפטרה. הייתי מחובר אליה באופן מיוחד. היא הייתה אישה ממש צדיקה ולמדתי ממנה המון. על כל דבר קטן שהיית עושה בשבילה, היא תמיד הייתה מברכת ומודה לך. הבית שלה תמיד היה פתוח. אישה בלי אגו וגאווה. רוב הזמן אנחנו במרדף החיים, וכשאתה רואה את הפשטות והאמת האלה זה מעורר בך השראה.

"סבתא מאוד חסרה לי. אין כבר אנשים כאלה בדורנו. תמיד אתגעגע אליה. היא מאוד אהבה לשמוע אותי, אז הייתי שר לה הרבה. השתדלתי במשך כל השנים לבוא אליה כמה פעמים בשבוע. כשיצאו לי שירים חדשים ולא יכולתי לבוא היו שולחים לי סרטונים בהם רואים שהיא שומעת את השיר בפעם הראשונה ומתרגשת. לא פעם אני מתגעגע לשנות הילדות, כשהיינו כולנו יחד. מתגעגע לאוכל, לאווירה, ולמוזיקה של פעם שהייתה מתנגנת אצל סבא וסבתא".

ניצוץ של יהדות

"גדלתי וחונכתי על ברכי היהדות. מגיל קטן למדתי בבית ספר דתי. אני אדם שמאוד מחובר לבורא, שומר שבת, מניח תפילין ולומד תורה – בעיקר עם גיסי שהוא אברך צדיק. החיבור שלי ליהדות בא באופן טבעי. אני מאמין שכל מוזיקאי חייב להיות עם לב רחב וגדול. וכשאתה פותח את הלב ליצירה אתה מתחבר למשהו גדול ממך - וזה בורא עולם. אני מאוד מחובר אליו, מדבר איתו לעתים קרובות, וזה מעניק לי המון ביטחון ותקווה".

ניצוץ של עשייה

"בגיל 14 הפסקתי ללמוד והתחלתי לעבוד בבניין. אנחנו משפחה מרובת ילדים, ורציתי לעזור להורים עם הפרנסה. מעבר לכך, גם רציתי להיות עצמאי ולממן את עצמי, אז חלק מהכסף לקחתי לכיסי וחלק נתתי להורים. העבודה בבנייה עזרה לי עם המוזיקה כי הייתה בעבודה אקוסטיקה טובה ושם פיתחתי את הקול שלי. לא פעם כששרתי פתאום הייתי קולט שהפועלים הערבים מפסיקים לעבוד ומסתכלים עלי שר. כשסיימתי מחאו לי כפיים. הייתה לי אמונה בעצמי שאגיע רחוק, ותודה לאל זה קרה.

"אהבתי לשיר מגיל צעיר. זה אולי קלישאתי, אבל אני שר מאז שאני זוכר את עצמי. תמיד היה לי קול גבוה וחזק, והרגשתי שיש לי כוח בגרון. יחד עם זאת, להופיע התחלתי בגיל 16. בעיקר בחאפלות ואירועים משפחתים. באחת ההופעות קלט אותי יחצ"ן מסוים ואמר שירשום אותי ל'דה וויס'. אמרתי לו אני שאני ילד של שכונות, לא יודע איך אסתדר שם ופחות מתאים לי. הוא לא הקשיב לי, רשם אותי בכל זאת, ואחרי שהוא הפציר בי שוב ושוב בסוף הלכתי. הייתי בטוח שלא אעבור אפילו את האודישן הראשון, אז היה לי יחסית קל ללכת.

"הגעתי לתחרות, עברתי שלב ועוד שלב, ופתאום ראיתי שכבר חצי תוכנית מאחורי. בשלב הזה עשיתי הסכם עם ה', ואמרתי לו שאם הוא נותן לי לזכות אני אקדש את שמו ושאעשה במעמד הגמר קבלת עול מלכות שמיים. מדובר במיליוני צופים. ברוך ה' זכיתי בגמר, וקיימתי את הבטחתי. צעקתי 'שמע ישראל' מיד אחרי הזכייה. זה לא היה פשוט, כל שנייה שם מחושבת, אבל לא ויתרתי על זה. אין הרבה דברים חשובים יותר מקידוש שם שמיים.

"אחרי התוכנית הייתי חתום במשך שלוש שנים אצל שרית חדד ואבי גואטה. לפני כמה שנים נפרדנו, אני עובד עם מנהל אחר, ואנחנו מוציאים יחד שירים. הייתי הראשון ששר דואט עם אמן מאיחוד האמירויות אחרי הסכמי השלום איתם. גם הייתי האמן הראשון שהופיע שם. בעולם המוזיקה אתה כל הזמן לומד דברים חדשים, ואני מקווה להתקדם עוד ועוד. עד היום לא כל כך כתבתי והלחנתי, רק מדי פעם קטעים קטנים, אבל אני יודע שאני יכול לכתוב והלחין בצורה טובה ואני מאמין שזה יקרה. בנוסף לזה, אני גם מאוד רוצה ללמוד לנגן".

ניצוץ של השראה

"החפץ חיים, שלימד אותנו כמה חשוב זה שמירת הלשון. אני מאמין שעדיף פחות לדבר ויותר לעשות. לעבוד קשה למען מה שאתה מאמין בו ושואף אליו".

ניצוץ של לימוד

"אני מאוד אוהב ללמוד תורה. במיוחד גמרא וחובת הלבבות. הגמרא מחדדת לי את המוח, וחובת הלבבות פותח לי את הלב. כשאתה לומד אתה נזכר שמה שחשוב זה הרוח ולא החומר. לא קל לי ללמוד גמרא, לפעמים אפילו מאוד קשה, אבל אני מתחבר לה' ככה ונהנה מזה מאוד. שום דבר לא משתווה לזה. אני ממש יוצא ב'אורות' מהחברותות".

ניצוץ של חיבורים

"מוזיקה היא עניין גדול בתורה ושירת הלווים הייתה מאוד עליונה. כשאני מתבודד ומדבר עם בורא עולם יוצאים לי ניצוצות של אור מהנשמה, וזה אותו דבר גם במוזיקה. ההרגשה מאוד דומה. כשאני שר, משמח ומרגש אנשים, זו הרגשה שאי אפשר לתאר. תחושה דומה אני מרגיש גם כשאני לומד תורה. אני מכבה את הטלפון ויוצא מהלימוד באורות שאני לא יכול להסביר.

"בנוסף לכל זה, אני מאוד משתדל לחבר את המוזיקה שלי לקדושה. כל אחד צריך להודות לה' על מה שנתן לו ולעשות שימוש טוב במה שקיבל. ברוך ה' הרבה אנשים מכירים ואוהבים אותי, ולכן אני משתדל להגיד דברי תורה ולחזק אנשים. לדבר דיבורים של אמונה. אני יודע שהרבה פעמים מקשיבים למה שאני אומר כי אני זמר. ובכלל, אין הופעה שאני מסיים בלי שיר לבורא עולם. 'אנחנו מאמינים בני מאמינים', למשל. הקהל שואג את השירים האלה זה. הקשר עם ה' מעניק לי המון ביטחון. אחרי שיצאתי מ'דה וויס' אם לא היה נסגרת הופעה שרצינו – הייתי ממש מתבאס. עם השנים למדתי שמה ששלי - שלי, ושה' לא מספיק לדאוג לי לרגע. שהכל ממנו והכל לטובה".

ניצוץ של מצווה

"יש הרבה מצוות שאני אוהב. אחת מהן היא לשמח חתן וכלה. אני שמח ומודה לה' על הזכות שניתנה לי בעניין הזה. בנוסף לכך, אני שומר שבת ומניח תפילין. אני גם לא נוגע בשום דבר לפני שאני נוטל ידיים בבוקר ואומר מזמור לתודה. בלילה, לפני שאני הולך לישון, 'שמע ישראל' על המיטה זה חובה אצלי. זו סגירת המעגל של היום. ככה אני גם ישן יותר טוב. אם אני שוכח לומר אני מתעורר הרבה פעמים בלילה".

ניצוץ של שבת

"אני מאוהב בשבת. היא הריסטארט של החיים שלי. אין טלפונים, אין רשתות חברתיות, אין את הלחץ של היומיום, ויש מנוחה, משפחתיות ואווירת שבת. כל השבוע אני במרדף החיים, ושבת היא המנוחה. תודה לאל אצלנו במשפחה כולנו שומרים שבת, וזה תענוג. ארוסתי לא שמרה שבת לפני שהכרנו, ומאז שהכרנו היא התחילה לשמור. אני לא מופיע בשבת, גם לא תמורת כל הון שבעולם, והיו לי ניסיונות בעניין הזה. כשהופעתי בדובאי, אחד השייחים המקומיים הציע לי להופיע תמורת סכום מאוד גבוה, אבל ההופעה הייתה בשבת אז סירבתי להצעתו. לא ידענו איך הוא יגיב, אבל הוא דווקא מאוד כיבד את זה. ממש שיבח אותי ואמר כל הכבוד. מבחינתי זו בכלל לא שאלה. לעבוד בשבת לא עולה על הפרק".

ניצוץ של תפילה

"המוטו שלי בחיים הוא שתמיד להודות לה', אפילו על הדברים הכי קטנים שקורים ביום יום. אין יום שאני מתחיל בלי תפילה. אם אני לא מניח תפילין בבוקר, כל היום הולך לי הפוך. בנוסף לזה, אני גם מתפלל כל פעם לפני שאני עולה לבמה. מבקש שנשמח אנשים ונקדש שם שמיים. בסוף כל הופעה, רגע אחרי שאני יורד, אני תמיד מודה לה' על מה שהיה".